מנמ"ר, כך תעזור לארגונך להילחם בשינויי האקלים

משבר האקלים והתחממות כדור הארץ הופכים להיות יותר ויותר קריטיים עם חלוף הזמן, וזה נושא שעולה בתדירות גבוהה לא רק על סדר היום העולמי, כי אם גם על זה של ההנהלות של ארגונים שונים – בגלל הצורך לפתח פתרונות ובעיקר בגלל הצורך ליישם אותם.

ממשלות וחברות שמחפשות פתרונות כדי לסייע במאבק על כדור הארץ פונות לעזרה טכנולוגית, על מנת ליישם בצורה נכונה כלים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות חדשות ומודלים עסקיים נוספים, שמונעים על ידי טכנולוגיה. כאן נכנס תפקידו של המנמ"ר. עד עכשיו לא הושם דגש מספיק על התפקיד הזה, ולו בשל העובדה שיש חוסר בהירות בנוגע לכך. מחקר מקיף שערכה חברת הייעוץ הגדולה מק'ינזי מבקש להבהיר במשהו את התמונה.

המחקר התמקד בשימוש בטכנולוגיות שיכולות לסייע בצמצום פליטות הפחמן בארגונים, ובתפקידם של המנמ"רים ביישומן ובהתנהלות הכללית של ארגונם בהקשר זה. זאת, בהנחה ששם יש למנמ"רים שדה פעילות מוגדר וברור יותר, מאחר שזה נוגע בתשתיות הארגוניות. המחקר בדק גורמי זיהום שנובעים מגזי חממה ופליטות ממכשירים טכנולוגיים שהמנמ"רים מיישמים.

פליטות גזי החממה של מערכות המחשוב – כמו של כל בריטניה

ממצאי המחקר מוכיחים שהמערכות הדיגיטליות בארגון אחראיות לפליטה משמעותית של פחמן, לא פחות מהשפעות אחרות, מבחוץ. על פי מחקר זה, מערכות מחשוב וכלים שונים שמופעלים בעבודה בארגון אחראים לפליטת כ-350 עד 400 מגה-טון של גזים שווי ערך לפחמן דו חמצני (CO2e), המהווים כ-1% מסך פליטת גזי החממה העולמית (GHG). זה יכול להישמע לא הרבה, אבל מדובר במחצית מסך הפליטות שאחראיות לו חברות התעופה, שמדובר עליהן רבות בהקשר זה. מדובר גם בסך כל הפחמן שנפלט על ידי מדינה כמו בריטניה, שהיא אמנם אחת המובילות במאבק במשבר האקלים (בין היתר בזכות הדגש שהמלכה המנוחה אליזבת השנייה שמה על נושא זה), אבל גם מדינה מאוכלסת מאוד, עם יותר מ-66 מיליון איש.

יש לציין שמגזר הביטוח תורם 45% מסך כל פליטות החממה ומגזר הבנקאות וההשקעות – 36%.

מציאות זו מחייבת היערכות רחבה ורצינית בכל החזיתות, ובדיוק כאן בא לידי ביטוי תפקידו של המנמ"ר: עליו לספק לארגון פתרונות מתאימים.

המזהמים הגדולים: מכשירי הקצה – ולא הדטה סנטרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, הגורם לפליטת הפחמן הגדולה ביותר בתחום הטכנולוגיה הוא מכשירי הקצה – המחשבים הניידים, הטאבלטים, הסמארטפונים והמדפסות, ולא מרכזי המחשוב. ההבדל הוא בכך ששרתים מוחלפים אחת לחמש שנים, בעוד שציוד קצה מוחלף כל שנתיים.

זאת ועוד, המחקר של מק'ינזי צופה שקצב פליטות החממה ממכשירי הקצה עומד לעלות ב-12.8% בשנה, והחוקרים ממליצים להשקיע שם את המשאבים למניעת הגידול בפליטות.

כדי ליישם את הצעדים והתהליכים הללו נדרש שיתוף פעולה בין המנמ"ר למנהל הרכש של הארגון, על מנת לקבל החלטות מושכלות על רכש חדש, שיתבססו על חישובי עלות-תועלת, תוך מתן משקל מרכזי יותר לנושא פליטת הפחמן ושילוב הספקים

מה המנמ"ר יכול לעשות?

הצעד הראשון שמומלץ למנמ"ר לבצע הוא טיפול במקור הזיהום הטכנולוגי, על ידי אופטימיזציה של המכשירים בארגון, לפי תקנים בינלאומיים קיימים. טיפול ממוקד במקורות זיהום אלה יכול להפחית 30% מהפליטות ברבעון אחד, על פי עורכי המחקר. צעד אחר הוא צמצום מספר המדפסות פר עובד – מה שיפחית את בזבוז הנייר. עורכי המחקר מציינים בהקשר זה את סינגפור, שבה יש בממוצע מדפסת אחת לכל 16 עובדים, לעומת ממוצע עולמי של מדפסת אחת לכל שמונה עובדים.

מהלך אחר שעשוי לצמצם את הפליטות הוא מעבר למודל עבודה של תוכנה כשירות (SaaS) – בענן ולא במחשוב הקיים בתוך הארגון, שגורם לפליטות פחמן.

כדי ליישם את הצעדים והתהליכים הללו נדרש שיתוף פעולה בין המנמ"ר למנהל הרכש של הארגון, לטובת קבלת החלטות מושכלות על רכש חדש. ההחלטות יהיו על בסיס חישובי עלות-תועלת, תוך מתן משקל מרכזי יותר לנושא פליטת הפחמן ושילוב הספקים.

במקביל לכל זה, על המנמ"ר לחפש כל הזמן מקורות ירוקים של צריכת אנרגיה הדרושים ל-IT – אם על ידי רכישה ישירה או באמצעות הסכמים עם יצרני חשמל. מנמ"רים יכולים וצריכים לאתגר את הספקים, להציב בפניהם דרישות קשוחות לקבל פתרונות ירוקים ולהסביר להם שזה יהיה מעתה שיקול מרכזי בבחירת המוצר.

לבסוף, החוקרים ממליצים לפתח בכל ארגון מדד החזר השקעה ירוק (Green ROI), שיהיה שקוף ויהווה מרכיב בקבלת החלטות על כל תהליך בארגון, לרבות רכש. המנמ"רים חייבים להוביל את זה.

השורה התחתונה: עורכי המחקר מסכמים את ההמלצות שלהם בתובנה החשובה שלפיה מאבק יעיל בשינויי האקלים לא יתרחש באמצעות ניצחון גדול אחד או שניים. כדי להשפיע באמת, חברות צריכות לפעול בתחומים שונים, כאשר על המנמ"רים להיות, כמו תמיד, בראש החץ, ולפעול במהירות ובנחישות כדי להוביל את הארגון במאבק על עולם ירוק יותר וטוב יותר.