איש השנה בהיי-טק: המפוטר

כשחושבים על איש השנה (או אשת, כמובן), עולים בדרך כלל לראש מועמדים מהצמרת: בין אם אלה מנהיגים בכירים, במקרה של איש השנה במדינה, ספורטאים מובילים, זמרים נערצים או מנכ"לים ובעלי תפקידים אחרים בקומת ההנהלה של ארגונים, במקרה של עיתונות סקטוריאלית כמו האתר שאתם קוראים בו. יכולתי לבחור את אחד מבכירי ההיי-טק, מנכ"ל של חברה זו או אחרת, או פוליטיקאי שפעל למען הענף (מהמעטים שעשו זאת). אלא שבמקום זאת, בחרתי במי שאולי הכי סבלו מאירוע השנה, שהוא המשבר בהיי-טק: המפוטרים.

יש משבר – אז למה מספר המועסקים בהיי-טק דווקא עלה השנה?

תשפ"ב תיזכר כאחת השנים הפחות טובות של ההיי-טק הישראלי, כשנה לא ממש טובה לאחר השנתיים הטובות של הקורונה, שהרעה עם ענפים אחרים במשק אבל היטיבה עם ענף הטכנולוגיה והחדשנות. אמנם, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המועסקים בענף עמד בסוף החודש שעבר על 419 אלף איש לעומת 379 אלף בסוף אוגוסט אשתקד, אולם שיעורם מכלל המשק עלה בשיעור מזערי – מ-11% ל-11.3%. לעומת זאת, הרשימה של אתר lastartup, שמציגה נתונים עדכניים אודות חברות שמפטרות, כוללת יותר מ-20 חברות כאלה שנכנסו למאגר מתחילת אוגוסט. ובהינתן העובדה שרוב החברות לא מדווחות על פיטורים, וגם עובדים לא ששים להודיע על כך ולהכניס את הנתונים לרשימות כאלה – נראה שהמספר גבוה בהרבה.

חשוב לזכור שמאחורי המספרים האלה עומדים בני אדם, כמוני וכמוך, שצריכים לקום בבוקר וללכת להביא פרנסה הביתה. ופיטורים שלהם, גם אם הם מובנים לנוכח המצב ואפילו מוצדקים, משקפים פגיעה מסוימת בהיי-טק הישראלי, ופוגעים בו בעצמם

לניגודיות הזאת יש הסבר, והוא שהלשכה כוללת תחת ההגדרה "היי-טק" גם ענפים שאינם בליבה של ההיי-טק – תכנות, סייבר, חומרה וכדומה – ושבדרך כלל נחשבים במקרה הטוב כנלווים אליו, בהם תרופות, כולל תרופות הומיאופתיות, ייצור מכשור אופטי, ייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה, ומו"פ במדעי הטבע. אלא שהתחומים האלה הם לא בין הנפגעים העיקריים מהמשבר: בגרסתו הישראלית, המשבר התמקד, לפחות בתחילתו, בחברות תוכנה שצמחו מהר ואחר כך ירדו במהירות רבה יותר – ושחלק מהן הפכו במהירות גבוהה ליוניקורנים והונפקו בנסדא"ק ואז חוו צלילה בשער המניה. משם הוא התפתח גם לחברות גדולות יותר, כולל חברות רב לאומיות שפיטרו גם בארץ.

יש גם עובדים שהרוויחו מהמשבר

ייאמר כאן שחלק לא מבוטל מהמפוטרים מצאו עבודה אחרת בהיי-טק, ולעתים מהר, שכן במקביל לגל הפיטורים, עדיין יש מחסור כרוני של כ-15 אלף עובדים בענף ולפי דו"ח של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל מחודש יולי, יש בענף כ-33 אלף משרות פתוחות. כך שלצד מי שמפטר, יש גם מי שמגייס, אם כי בהיקפים מינוריים בהרבה מאלה שהיו לפני תחילת המשבר. לעתים אותו מפוטר הרוויח, תרתי משמע, משום שלא רק שהוא הצליח למצוא ג'וב חדש, אלא גם השכר שהוא מקבל בעבודתו החדשה גבוה יותר מזה שהוא קיבל במקום שממנו הוא פוטר.

ועדיין, לצד אלה ששיפרו את התנאים שלהם לאחר שפוטרו, יש גם כאלה שלא מצאו עבודה, או שמצאו אחת בענף אחר, עם שכר יותר נמוך. וזה אומר לרדת בבת אחת ברמת החיים, להתחיל לחשב טוב יותר את ההוצאות האישיות או המשפחתיות, ולפעמים גם לאבד סטטוס וקצת ביטחון עצמי. וזה, במקרים מסוימים, שווה יותר מכסף.

כשמסתכלים בצורה רוחבית על הפיטורים בהיי-טק, כמו בכל ענף אחר, רואים בדרך כלל מספרים: דיווחים באמצעי התקשורת שבהם נכתב שחברה מסוימת מפטרת X עובדים, דו"חות של גופים שונים עם נתונים מחקריים ועוד. אולם, חשוב לזכור שמאחורי המספרים האלה עומדים בני אדם, כמוני וכמוך, שצריכים לקום בבוקר וללכת להביא פרנסה הביתה. ופיטורים שלהם, גם אם הם מובנים לנוכח המצב ואפילו מוצדקים, משקפים פגיעה מסוימת בהיי-טק הישראלי, ופוגעים בו בעצמם. בוודאי אם העובד המפוטר לא מצא עבודה אחרת בענף. כי, וסליחה על הקלישאה, האנשים הם אלה שבסופו של דבר מרכיבים את ההיי-טק הישראלי.

זאת ההזדמנות לאחל לכם, קוראינו היקרים, שנה טובה, בלי פיטורים ועם היחלצות מהירה מהמשבר.