כך ימשיכו הפוליטיקאים לרמוס את הפרטיות שלנו לקראת הבחירות

תעמולת הבחירות – הנכנסת החל מהיום (ג') לישורת האחרונה, לקראת יום הבחירות שיחול בעוד שבועיים – תביא איתה המשך הפרה גסה במינון הרבה יותר גבוה של הפרטיות שלנו. אנחנו נמשיך לקבל טלפונים מראשי מפלגות, דף הפייסבוק שלנו, הווטסאפ והמייל יוצף בהודעות, וזאת מבלי שהענקנו להם אישור לפנות אלינו, כפי שהחוק דורש.

זוהי הערכתה של פרופ' קרין נהון, חוקרת בכירה בתחום של הפוליטיקה של המידע, ראשת חטיבת הדטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, ויו"ר איגוד האינטרנט לשעבר.

בראיון לסדרת הסכתים מיוחדת לפודקאסט אנשים ומחשבים לקראת הבחירות.

שלום לקרין נהון. בן גביר כבר צלצל אלייך במסגרת תעמולת הבחירות?
"כן ברור. יותר מפעם אחת. לא רק הוא, כמובן".

איך זה קורה בעצם? איך הפרטים שלנו לא מוגנים עד כדי כך?
"אני רוצה לדבר לא רק על המקרה הזה של בן גביר, שנבדק על ידי הרשויות, אלא על הסוגיה עצמה של פגיעה בפרטיות. אנחנו חושפים את הפרטים שלנו על ימין ועל שמאל ומוסרים אותם לכל אחד, לא תמיד עם מודעות למשמעות של זה, כך שלא בעיה להגיע לטלפונים או לכתובת המייל שלנו. ועדת הבחירות מעבירה על פי חוק את מאגר רשות האוכלוסין לכל המפלגות, כדי שהן יוכלו לפנות לבוחר. הפוליטיקאים רוצים לטייב את המידע ולמקד אותו, ולכן הם נעזרים בגופים חיצוניים או במידע גלוי ברשת".

את מתארת פה מציאות הזויה. ועדת הבחירות מעבירה מידע, המידע דולף. הלו, איפה החוק, איפה האכיפה?
"חוק הפרטיות נחקק ב-1981 ועד היום כל הניסיונות לעדכנו נכשלו. אחת הסיבות לכך היא שהיה מאבק בין חוק הסייבר שגם לא עבר, לבין חוק הפרטיות. מערך הסייבר ונתניהו עמדו על הרגליים האחוריות כדי לא לתקן את חוק הפרטיות, עד שחוק הסייבר לא יעבור.

לגבי בן גביר, שקולו נשמע בטלפונים של אנשים רבים מאוד, הרשות להגנת הפרטיות בדקה ומצאה שהפניה היתה על פי רשימה כללית גלויה. זה די מוזר, כי זה שפרסמתי את הטלפון שלי ברשת זה עדיין לא אומר שמותר להם לצלצל אליי, כי צריך שתהיה הסכמה".

היו בכנסת דיונים על דרכים לאכוף את החוק ושום דבר לא נעשה עד היום
"אני חברה בוועדה של הממשלה שעוסקת בנושא של אסדרת הפלטפורמות ולכן אני מנועה מלפרט. אני כן יכולה להגיד שנעשו פעולות, אבל חייבים להבין שאנחנו מדינה קטנה, אנחנו חייבים להיות מתואמים עם גופים בינלאומיים כמו האיחוד האירופי או הממשל האמריקני, וגם להבין את גבולות הגזרה שלנו".

 מה ההבדל בין מערכת בחירות א' למערכה החמישית כעת?
"השינוי העיקרי הוא התגברות התופעה של חשבונות מזויפים, דבר שלא היה נפוץ במערכת הבחירות הראשונה. בנוסף יש שימוש מוגבר בפלטפורמות שאינן פייסבוק, כמו טלגרם, ווטסאפ וטיקטוק, שם מנסים להגיע לצעירים.

תופעה חמורה אחרת שיש חשש שתתגבר כעת היא שימוש בקולו של אדם, ולהלביש עליו טקסטים שעלולים לפגוע בו ובמסרים שלו. זה יכול לקרות כמה ימים לפני הבחירות ואז זה יהיה ויראלי, ואי אפשר לתקן את זה. זיוף חתימת קול של אדם היא דבר חמור ומסוכן".

לסיום, התחושה מהשיחה היא שהאזרח הפשוט חשוף להפרת הפרטיות ואין לו שום דרך להתגונן.
"אפשר לחסום מספרי טלפון שזיהית, שאינך מעוניין שיטרידו אותך. נכון, שלפעמים הם עוברים לטלפונים אחרים, אבל בסופו של דבר המאגר מוגבל ולכן צריך סבלנות, ולחסום. אין דרך אחרת".

להאזנה לפודקאסט המלא – לחצו כאן