תוצאות הבחירות, או: האם ההיי-טק מנותק מהחברה הישראלית?
הציבור בחר ימין, בעוד שלפי מדגם אנשים ומחשבים, אנשי ההיי-טק בחרו מרכז-שמאל - ובענק ● יש סיבות רבות לפער הזה וחשוב להסיק מהן את המסקנות המתבקשות
תוצאות הבחירות המסתמנות מהוות ניצחון גדול לליכוד ולכל הצד הימני של המפה הפוליטית. הליכוד ממשיכה להיות המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, הציונות הדתית-עוצמה יהודית של בצלאל סמוטריץ' ובעיקר איתמר בן גביר הצליחה בענק והמפלגות החרדיות הגדילו את כוחן. מחנה רק לא ביבי, לעומת זאת, התכווץ.
אתמול (ג'), עם פרסום המדגמים, פרסמנו אנחנו, אנשים ומחשבים, את המדגם שלנו, שכלל 400 אנשי היי-טק מחברות בענף ובמגזרים שונים במשק, רבים מהם בכירים. המדגם נערך בקרב משתתפי הוועידה לקידום ה-IT והעסקים בישראל מבית אנשים ומחשבים, שנערכה ביום א'. שם, התוצאות היו שונות לגמרי: יש עתיד זכתה בגדול, עם כמעט מחצית מהכנסת, ומחנה רק לא ביבי הגיע למספר בלתי נתפס של 87 מנדטים. הליכוד קיבל 21 מנדטים בלבד, הציונות הדתית – 12, והמפלגות החרדיות כלל לא עברו את אחוז החסימה.
ממה נובע הפער?
התוצאות האלה הן עוד ממצא שמעיד – כאלף עדים, יש לציין – על הניתוק של ההיי-טק הישראלי מהחברה הישראלית. כן, ניתוק – מילה קשה. נכון שגם בהיי-טק יש מצביעים למפלגות שזכו בבחירות בכל הקופה, אבל בגדול, תוצאות המדגם ממחישות את ההבדל הקיים בתחושות, ברגשות ובנושאים החשובים לציבור הגדול שמרכיב את הענף אל מול אלה שחשובים לציבור העוד יותר גדול של מדינת ישראל. בעוד שלהיי-טק חשובות יותר הליברליות והפתיחות, העם בחר בשמרנות, ובחלקו אף בכהניזם. בעוד שלהיי-טק חשובה יותר המלחמה בשחיתות שמסמלת יש עתיד, לציבור הכללי חשובה יותר תחושת הביטחון האישי – הטיקט שעליו רצו הליכוד ובעיקר הציונות הדתית (ולמען הסר ספק, גם לאנשי ההיי-טק חשוב הביטחון האישי, וגם לחלקים נרחבים בציבור חשובה המלחמה בשחיתות. העניין הוא מידת החשיבות).
הפער הפוליטי מתקשר גם לפערי השכר: מזמן ידוע שהשכבות הגבוהות נוטות יותר להצביע למפלגות המרכז-שמאל והשכבות הנמוכות יותר – לימין. בעוד שהשכר הממוצע במשק עמד בחודש יולי האחרון – הנתון האחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – עמד על 12,113 שקלים, השכר הממוצע לשכיר בהיי-טק (ענף המידע והתקשורת, כפי שהוא מוגדר על ידי הלמ"ס) הגיע באותו החודש ל-26,965 שקלים. כלומר, יותר מכפול. הפער הזה נמשך שנים, ויש להניח שהוא לא הצטמצם משמעותית מאז חודש יולי.
ההיי-טק צריך להשתפר – לא רק טכנולוגית, אלא גם חברתית. אם הוא רוצה להצליח, אם הוא רוצה להמשיך להיות מדינת חדשנות, סטארט-אפים וסייבר, כדאי שהענף יתחבר לאוכלוסייה הכללית שמרכיבה את אותה המדינה
ייתכן שיהיו מי שיאמרו למקרא מאמר זה: אתה מדבר על ניתוק? ההיי-טק הישראלי יצר מסביבו אקו-סיסטם רחב של נותני שירותים ומוצרים, כגון ניקיון ומסעדנות. גם במשרדי ההיי-טק צריך שיהיה נקי, וגם העובדים בענף אוכלים בחוץ. זה נכון, אבל להזמין ממסעדה או מזנון ליד מקום העבודה ולראות את עובדת הניקיון בבוקר במשרד (לא לראות באמת – כמה מאתנו מתעניינים בעובדי הניקיון? מעט מאוד, אם בכלל) לא יוצרים חיבור בין אוכלוסיות ואנשים. לא ביניהם, ולא בהכרח בין הרגשות והמחשבות של עובדי ההיי-טק לעובדי הענפים שנותנים לו שירותים.
הפער הזה בדעות הפוליטיות נובע גם מהעדר הייצוג, או הייצוג החסר, של אוכלוסיות שונות בהיי-טק הישראלי: המפלגות החרדיות לא עברו במדגם את אחוז החסימה ואף אחת מהמפלגות הערביות לא הגיעה בכלל לשמונת המקומות הראשונים. זאת, עקב ייצוגם של הערבים והחרדים בהיי-טק, שהינו חסר ועומד על אחוזים בודדים. הנתון הזה חייב להשתפר, חייב לעלות, שלא לומר לנסוק.
גם העדר המוביליות החברתית-כלכלית בחברה הישראלית משחק כאן תפקיד: מספרם של אנשי ההיי-טק שעשו את זה והגיעו לתעשייה המבוססת משכונות העוני הוא קטן, בטל בשישים. למה? כי החינוך בשכונות האלה פחות טוב, כי הורים ממעמדות נמוכים פחות ממריצים את הילדים שלהם לעסוק בהיי-טק – בחלק מהמקרים זה אפילו לא עולה על דעתם, ובגלל ה-"חבר מביא חבר" והנטייה של מעסיקים לקלוט לעבודה אנשים דומים להם. כל האלמנטים שציינתי, ואחרים, מובילים לסגירות של ההיי-טק, במידה רבה, ומערימים קושי על כניסתם של בני ובנות אוכלוסיות מגוונות לענף. כלומר, חברות ההיי-טק יותר מדברות על מגוון, כי זה באזזזוורד, אבל פחות עושות. אולי חוץ מהמגוון הלהט"בי – וגם זה רק לחלק מהם ובחלק מהחברות.
טעון שיפור
ההיי-טק צריך להשתפר – לא רק טכנולוגית, אלא גם חברתית. אם הוא רוצה להצליח, אם הוא רוצה שנמשיך להיות מדינת חדשנות, סטארט-אפים וסייבר, כדאי שהענף יתחבר לאוכלוסייה הכללית שמרכיבה את אותה המדינה. מה זה אומר בדיוק? שינוי בפעילות העסקית? לא. שינוי ערכים? לא. שינוי גישה? בהחלט. ועוד פעולות. יותר התחברות לחלקים השונים של החברה הישראלית ופחות התכנסות במגדל השן.
אי החיבור הזה הוא חלק מבעיה רחבה יותר, של חלק נרחב מהמרכז-שמאל בישראל. הוא גם לא מאפיין את כל ענף ההיי-טק, החברות הפועלות בו ואנשיו. ממש לא. אבל הוא דבר שכדאי מאוד לחשוב עליו ולפעול בהתאם: יותר פעולות התנדבות ורווחה, יותר חיבור לקהילה, יותר ביזור גיאוגרפי של הענף ויותר העסקה של אוכלוסיות מודרות – מבלי להתפשר על האיכות. אם זה יקרה, זה יעשה טוב לכולם – לחברה, למדינה ולהיי-טק עצמו.
אפשר לקשקש עד כלות הנשימה "כדאי שהענף יתחבר לאוכלוסייה הכללית שמרכיבה את אותה המדינה…". מה זה "כדאי" בדיוק? לאכוף אמונות ומסורות שעבר זמנן על רוב הציבור שאינו רוצה זאת, ו/או לאומנות מטורללת ומנותקת מהמציאות החברתית-פוליטית, ו/או אג'נדות של מקבלי קצבאות מהמדינה? ל- ומר שמהיום אני ישראל שניה? איזה חיבור בדיוק מדובר כאשר הרוב הימני בארץ מנותק משפיות חברתית - כלכלית- מדינית, ודואג רק לציבורים צרים, לא יצרניים במהותם, שמסתמכים על קופה ציבורית? מאמרון זה הוא עוד ניתוק של ישראל מהמציאות, עוד ק"מ גובה, רק כדי שהנפילה הבלתי ניתנת למניעה תהיה קשה וכואבת יותר, עד כדי סכנת קיום ממשית של ישראל כמדינה. לא מדובר ב"חיבור" אלא בחיבור לשפיות וייעדים שמשרתים את רווחת כלל האזרחים ובטחונם האישי והכלכלי. ובמקום בו השפיות נעלמת ונאלמת - אין מקום לשלהוב התהליך המופרע הזה. לא יצרני ולא משטר דמוקרטי - כמה זמן ניתן יהיה להתנהל ככה?
לא בילבלתם אותנו התוצאות מעידות לא על ניתוק אלא על אילו אמצעים שימשו לתעמולת הבחירות הזו היו בה חלקים מדגימים של שטיפת מח ממש והיא התחילה שנה לפני הבחירות. אולי אנשי הייטק יותר חשופים למידע אמין ולכן לא הוסתו על ידי תעמולה בסגנון אנחנו נשנה את המצב לטובה ולא יהיו יותר פיגועים כי אנחנו קוסמים מצידי זה בסדר כל מי שבוחר לשקר כדי לקבל שלטון שיתמודד עם התוצאות של מעשיו כשהוא צריך לנהל את זה. קצת ענווה לא תזיק להם אחרי איך שהם התנהגו לממשלה הקודמת. צדק קוסמי כזה. קארמה.
מעניין שרק אנשי ההייטק חשופים למידע אמין יותר...
החבר מביא חבר הזה שבגללו כל כךךך קשה לחרדים להתקבל להייטק!!!!
והנה התגובה שלך מציגה בדיוק את הניתוק שמזכירים בכתבה ואוסיף שמצביעה גם על יהירות והתנשאות. הצבעה למפלגות ימין נחשבת בורות? לימודי הנדסת תוכנה באוניברסיטה מביאה לחוכמת חיים והבנה טובה יותר של המציאות? נראה לי שמבינים לבד כמה מנותק ומתנשא זה נשמע. מקווה שמעט מאוד אנשים מסכימים לתגובה הזו
ברור שהסקר לא מייצג כלום . מה שמיצג זה תוצאת הבחירות . קשה לחסידי קרן וקסלר להפנים שהפעם הם נכשלו למרות כל תקציבי הענק שתרמו לכל אנשי בלוני הצוללות - שעכשיו צריכים לשלם מיליארד דולר יותר . *אז לעבודה*.
ההייטק היא התעשייה המצילה את הכלכלה של ישראל היום. מסכים שצריך לתת לשכבות החלשות יותר שיוויון הזדמנויות בחינוך ובכך להגדיל את מספרם בתעשיית ההייטק, וזה נוגע גם למגזר הערבי. אבל חרדים? זה לירות בעצמנו ברגל! לרוב החרדי אין מוסר עבודה גבוה. לרובם גם השקפת עולם המנוגדת להלך הרוח הנדרש מאנשים שתפקידם לחדש. אם יכניסו חרדים להייטק זה יבשר את סופה של ההגמוניה הטכנולוגית שישראל נהנית ממנה כרגע.
תיאור המצב נכון אבל המסקנות מוטעות. ההבדל אינו מעיד על ניתוק אנשי ההיטק מהציבור הרחב, אלא פשוט על השכלה גבוהה יותר. המצב קיצוני עוד יותר בקרב סגל האוניברסיטאות. השכלה מביאה לידי ניתוח המצב במקום נהירה אחרי סלוגנים נבובים, וכך גם לידי פתיחות לרעיונות חדשים ולקבלת השונה. הפתרון אינו לסגור את האוניבסיטאות או לדרוש מאנשי ההיטק להתנהג כבורים, אלא להעלות את רמת ההשכלה של הציבור הרחב.
השכלה גבוהה יותר איננה מעידה בהכרח על יותר שכל. זה כן מראה על כך שאנשי השמאל זוכים להשכלה יותר גבוהה בעקבות כך שאין מספיק השקעה בציבור המזרחי והחרדי. כשיעלו את רמת השכלה של הציבור הרחב יהיה רוב לימין גם בהייטק.
אני מתפלא כיצד הכותב המלומד מתעלם מסרוב החרדים ללימודי ליבה. ילד שלא קיבל השכלה כללית יסודית ולאחריה חט"ב וחט"ע לא יצליח להתמודד עם השכלה גבוהה.