האם מנהלי ההיי-טק צריכים לדאוג עם הקמת הממשלה החדשה?

הממשלה החדשה מעוררת דאגות במגזרים שונים במשק, עוד בטרם הוקמה, שלא לומר הושבעה. אחד מהם הוא מגזר ההיי-טק. ראשי הענף ומנהלים בכירים אחרים נמנעים מלהתבטא על כך באופן פומבי, מהסיבה שכרגע רב הנסתר על הגלוי, אבל שלא לציטוט הם אומרים את אשר בדעתם.

זהותו של שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', ידועה, והוא כבר התחיל בשיחות עם בכירים בענף – כך הוא אמר אתמול (א') בראיון לקול ישראל. אבל, באופן כללי, אין אינדיקציה באשר לעמדותיו לגבי חדשנות, מחשוב, היי-טק ועוד. מן הסתם, זה נושא שהוא יצטרך ללמוד אותו.

שר האוצר המיועד, בצלאל סמוטריץ'. צילום: איתן פולד, מתוך ויקיפדיה

לגבי זהות השרים ומבנה המשרדים האחרים שרלוונטיים לענף יש חוסר בהירות מוחלט. כמו בממשלות קודמות, אין יותר מדי קופצים על משרדים כמו המדע והטכנולוגיה (שבתקופת הממשלה היוצאת נוספה לשמו המילה חדשנות), הכלכלה ועוד. לא ידוע היכן תהיה רשות החדשנות ותחת איזה משרד יפעל מערך הדיגיטל הלאומי, שלפני הקמתו, הגופים שמרכיבים אותו היו פזורים בין משרדים ממשלתיים שונים.

יחסים קורקטיים בין בכירי ההיי-טק לממשלות

מנהלים בענף מציינים שבאופן כמעט קבוע, ראשיו עבדו עם כל הממשלות, ללא קשר לזהות השרים ומאיזו מפלגה או מאיזה מחנה הם באים. ההיי-טק, הם מציינים – ובצדק, אינו נושא למחלוקת בין המחנות הפוליטיים, והיחסים עם הממשלות השונות היו קורקטיים.

מהצד השני, כל הממשלות התאפיינו בתכונה שבולטת בפוליטיקה לא רק בהקשר של ההיי-טק: ראש הממשלה והשרים דיברו הרבה על חשיבותו, אבל עשו פחות ממה שהיה אפשר לצפות. דווקא מראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, יש לחלק מראשי הענף ציפיות, כי הוא התבטא רבות בעבר על חשיבות ההיי-טק והצורך בהפיכת ישראל למעצמה טכנולוגית, ואף עשה צעדים בכיוון. אלא שלמרות זאת, בין הדיבורים והכוונות לבין הביצוע היה פער גדול.

ראשי ההיי-טק יושבים כעת על הגדר, ממתינים, כמו כל היתר, לראות מה יהיה הרכב הממשלה, אילו שרים יכהנו באילו משרדים – ובהתאם לזה לפעול

אותם מנהלים מציינים שהממשלה היוצאת, שכיהנה שנה וחצי בלבד, וחלק ממנה כממשלת מעבר, הניעה כמה מהלכים, שנועדו לתת מענה למספר בעיות יסוד של ענף ההיי-טק, ובמידה רבה של הכלכלה והחברה הישראלית בכללותן. הכוונה היא למחסור בעובדים, הכנת הדור הצעיר למקצועות העתיד, צמצום הפערים והגדלת הגיוון התעסקותי. הממשלה החדשה תצטרך להמשיך לתת מענה לכך, ולתת מענה גם למציאות החדשה שנוצרה בענף, של פיטורי עובדים וצמצום גיוסי כספים. תידרש כאן התערבות ממשלתית על ידי בניית תשתיות פיזיות וטכנולוגיות, שיאפשרו לענף להמשיך לעבוד ולמשוך לפה משקיעים.

אייל ולדמן, מייסד ולשעבר מנכ"ל מלאנוקס. צילום: יח"צ

בכיר בהיי-טק שלא חושש להביע את דעתו

אל מול השתיקה הדיפלומטית של בכירים רבים בענף, יש גם מי שלא חושש להביע את דעתו: היזם אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, שהתראיין אמש אצל קרן מרציאנו בתוכנית חיסכון בערוץ 12. ולדמן נשאל האם היזמים בענף צריכים להיות מודאגים מהרכב הממשלה החדשה והכיוונים שהיא מתכוונת ללכת אליהם. הוא השיב כי ראשי חברות ההיי-טק צריכים לדאוג קודם כל למה שנכון וטוב לחברות שלהם, ולכן עליהם להשאיר צינורות פתוחים להידברות עם נציגי הממשלה.

אם הממשלה תבצע מהלכים שעלולים לסכן את הענף, המשיך, סביר להניח שראשי התעשייה ומנהליה יצטרכו להגיב ולפעול.

מה עם התקציבים?

מנהלים אחרים מסבירים כי הדאגה היא לא רק לגבי זהות השרים, אלא גם לכך שלא יהיו מספיק תקציבים להיי-טק, מאחר שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים, כספים רבים עתידים להיות מועברים ליעדים אחרים, שאינם קשורים לטכנולוגיה ולחדשנות, למשל למגזר החרדי. "בסופו של דבר, יש עוגת תקציב אחת, וכך הפנייה של תקציבים לתחום אחד, יכולה לבוא על חשבון השני", אמר לי מנהל בכיר בענף.

יש לציין שהמנהלים בענף ה-IT פחות מודאגים, מאחר שבמציאות המשברית הנוכחית, חברות היי-טק רבות מעדיפות שלא לגייס עובדים אלא להפנות את הפרויקטים למיקור-חוץ – בין היתר לחברות טכנולוגיות המידע הישראליות. כרגע חברות אלה נהנות מפריחה, אבל כמובן שהן חלק בלתי נפרד מהכלכלה, וגם הן עוקבות בזהירות אחר הנעשה וייתכן שיום אחד יצטרכו את הממשלה.

השורה התחתונה: ראשי ההיי-טק יושבים כעת על הגדר, ממתינים, כמו כל היתר, לראות מה יהיה הרכב הממשלה, אילו שרים יכהנו באילו משרדים – ובהתאם לזה לפעול. כרגע הם מכינים תוכניות בלבד, ומקווים שכמו בממשלות אחרות, לא יצטרכו לצאת למאבקים ציבוריים, כי זה מעולם לא היה ב-DNA שלהם.