יובל של לימודי מחשבים: מקורסי בחירה לבית הספר של היוניקורנים
פרופ' סיוון טולדו, ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, מסכם תקופה של שינויים מהפכניים ומרתקים
אוניברסיטת תל אביב מציינת בימים אלה יובל שנים ללימודי מדעי המחשב, וזאת הזדמנות טובה להשקיף על תחום זה – ראשיתו, עתידו וייחודו.
בסוף שנות ה-60' הבינו בחוג למתמטיקה שמדעי המחשב הם תחום חשוב שצריך לפתח, והחל מ-1970 כבר נעשו ניסיונות של ממש ליצור מסלול לימודים עבורו. בידיעון של שנת 1970 הוצעו לראשונה לתלמידי ולתלמידות החוג כמה קורסי בחירה במדעי המחשב, שניתנו על ידי שלושה מרצים אורחים מהטכניון וממכון ויצמן. רק בידיעון סתיו 1972 פורסם לראשונה מסלול לימודים מלא וכל סטודנט וסטודנטית נתבקשו לבחור בין מתמטיקה עיונית, מתמטיקה שימושית, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.
המתח בין תוכנית לימודים יציבה ובין קצב הגידול ביכולות המחשוב, שאין לו אח ורע בתולדות הטכנולוגיה, הוא דרמטי ומרתק כשבוחנים אותו לאורך 50 השנים שחלפו
כבר בשנת 1980 הפך המסלול לחוג עצמאי בתוך בית הספר למתמטיקה. בידיעון של אותה שנה אנו מוצאים את ההערה "מספר המקומות בחוג למדעי המחשב מוגבל" – עדות לביקוש הגבוה, שנמשך עד היום.
בשנת 2000 הפך החוג לבית ספר עצמאי, עדות הן למספר הסטודנטים והן לכך שמספר חברי הסגל גדל מבודדים לעשרות.
התקדמות מסחררת שקשה ללמד בקצבה
בעת פתיחת המסלול למדעי המחשב ב-1972, עוד לא היו מחשבים אישיים בבתי הסטודנטים או הסגל, וגם באוניברסיטת תל אביב כולה לא היה אלא מחשב או שניים. אף על פי כן, ניתן לזהות יציבות במבנה תוכנית הלימודים הראשונה לזו של ימינו. למעשה, תוך ארבע או חמש שנים התגבשה תוכנית הלימודים במסלול למדעי המחשב במבנה שדומה מאוד למבנה של התוכנית כיום. אמנם התכנים עצמם התפתחו, אבל אנחנו רואים קורסים באותם הנושאים, כגון מבני נתונים, אלגוריתמים, קומפילציה, מערכות הפעלה, תכנות, מתמטיקה בדידה – גם אם לפעמים תחת שמות קצת שונים.
המתח בין תוכנית לימודים יציבה ובין קצב הגידול ביכולות המחשוב, שאין לו אח ורע בתולדות הטכנולוגיה, הוא דרמטי ומרתק כשבוחנים אותו לאורך 50 השנים שחלפו.
יכולות העיבוד ואחסון המידע של מחשבים הכפילו את עצמן מדי שנתיים והתעצמו פי מיליון ויותר. אין תוכנית לימודים שיכולה להתעדכן בקצב הזה, ובכל זאת העוגנים שלנו הוכיחו את עצמם. מצד אחד, יש תכנים שיש להם ערך לאורך עשרות שנים, כמו שפת C שהומצאה ב-1972 וכל מערכות ההפעלה כתובות בה עד היום. ומצד שני, אפילו בספרות המדע הבדיוני לא דמיינו את היכולות שהתפתחו בלמידה חישובית או קריפטוגרפיה, וברור שעדכנו את תוכנית הלימודים בהתאם.
בד בבד עם פתיחת המסלול למדעי המחשב, ב-1972, שחררה אינטל לשוק את מעבד ה-8 ביט הראשון. המעבד היה חלש והיה מיועד בעיקר למחשבונים – אבל הוא מסמן את ראשית הדמוקרטיזציה של המחשבים. אם ב-1972 השתמשו במחשבים בתחומים ספציפיים כמו בנקאות וסימולציות מדעיות, היום אנחנו משתמשים במחשבים כמעט לכל דבר. הם משפרים את חיינו במגוון עצום של תהליכים, ממדע ותעשייה ועד חיי היומיום.
כשמסתכלים על פרק הזמן הזה של 50 שנה, מגלים תהליך מרתק: ככל שיכולות המחשבים השתפרו, מצאנו להם יישומים חדשים. במילים אחרות, הביקוש ללימודים נוצר מהביקוש לעובדים, והביקוש לעובדים נוצר מהיכולת של המחשבים לייצר תעשיות חדשות ללא הרף.
בדירוג PitchBook האחרון, אוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום השביעי בעולם ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב במספר הסטארט-אפים של בוגרים ובוגרות שזכו להשקעות מקרנות הון סיכון – עם ייצוג מכובד לבית הספר למדעי המחשב.
ומה הלאה?
וכיצד ייראו חגיגות המאה ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב? לאיש מאיתנו אין כדור בדולח, ועלינו להיזהר בנבואות. בכל זאת ברור שהגידול האקספוננציאלי ביכולות המחשבים נמצא בתהליך של האטה או עצירה. יכולות העיבוד והאחסון של מחשבים כבר אינן מכפילות את עצמן מדי שנתיים, כך שחמישים השנים הבאות יהיו כנראה פחות דרמטיות מחמישים השנים הקודמות.
במקביל, מרחב השימושים ימשיך לגדול. המגמה החזקה ביותר היא התבססות למידת המכונה והאינטליגנציה המלאכותית שמשפיעות על עוד ועוד תחומים. במקביל, נראה התפתחות וחדירה של מחשוב קוונטי למדע ולתעשייה, אבל עוד מוקדם לדעת לאן המחשוב הקוונטי יגיע.
אירוע חגיגות היובל לבית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק יתקיים ב-27.12 באולם סמולראש באוניברסיטת תל אביב. בוגרות ובוגרים של בית הספר מוזמנים לאירוע, פרטי ההרשמה – באתר בית הספר.
הכותב הוא ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב
תגובות
(0)