אילו תפיסות חדשות לגיוס טאלנטים כדאי לאמץ בעידן של פיטורים?

מאמר שהוציאה מק'ינזי מראה שעידן ההאטה וההיפרדות מעובדים יכול להביא אתו תפיסות חדשות בכל מה שקשור לגיוס עובדים, מה שקובע האם הם יגויסו או לא ובכלל - סביבת העבודה ● לתשומת לב המנהלים, העובדים והמגייסים

גל פיטורים שסופו לא נראה באופק.

מחקר עדכני של מכון פרי האמריקני צופה שעד 2030 יגיע המחסור בכוח אדם בעל מיומנויות בתעשיית הטכנולוגיה ל-4.3 מיליון עובדים – דבר שיעלה לכלכלה העולמית 8.5 טריליון דולר בהכנסות שנתיות לא ממומשות. לנתון זה יש לצרף את המציאות הנוכחית, שמאופיינת בהאטה כלכלית ומאלצת חברות טכנולוגיה לפטר עובדים. אלה נאלצות להחליט את מי לשמור וממי להיפרד, כדי שיישאר אצלן הון אנושי כמה שיותר איכותי.

במאמר שפרסמה חברת הייעוץ מק'ינזי נטען שלאור המצב, חברות צריכות להוריד את הרגל מהגז במרדף אחרי טאלנטים, מאחר שסביר להניח שזמינותם גבוהה יותר כעת מאשר בעבר. המאמר מציע דרכי חשיבה חדשות, שישביחו את איכות העובדים אבל יביאו לכך שההשקעה בעובד תיתן לארגון ערך שקוף וגלוי.

עד למשבר האחרון, המרדף אחרי טאלנטים היה מלחמה של ממש בין הארגונים כדי לצוד את האנשים הכישרוניים ביותר. מנהלי IT אוהבים לקרוא לזה מלחמה, כי זה מייצר להם תדמית של לוחמים וגיבורים, שמנצחים בקרבות.

באופן לא מפתיע, כלי הגיוס שהמנהלים השתמשו בהם באותה מלחמה דומים במרבית הארגונים: חבילות שכר מיטיבות ולעתים גדולות מאוד, גמישות רבה בתנאי העבודה, והטבות ופינוקים כיד הדמיון הטובה. במשחק הזה, החברות נתפסות כיריבות, שכל אחת מהן רוצה "לצוד" אליה את העובד הכישרוני, והן מבינות שלשם כך הן ייאצו להציע הצעות כמה שיותר מפתות.

אלא שלפי מה שרואות עינינו בתעשייה, המציאות משתנה. המסקנה של המאמר מזה, שמבוסס על מחקר מקיף, היא שלא חבילות השכר הן אלה שישכנעו את העובדים, אלא פרודוקטיביות ותגמול לפי ביצועים. אחת הסיבות לכך היא הזמינות הרבה יותר של העובדים, שרבים מהם פוטרו ועקב כך מיתנו את דרישות השכר שלהם – כי גם הם מבינים שהתעשייה נמצאת במשבר.

העובדים פרודוקטיביים? תלוי אם שואלים אותם או את המנהלים

בסקר שמיקרוסופט ערכה באחרונה בקרב יותר מ-20 אלף עובדים ומנהלים בחברות שונות היא מצאה ש-87% מהעובדים אומרים שהם פרודוקטיביים בעבודה, בעוד שרק 12% מהבוסים שלהם סבורים כך. לכן, המגמה המסתמנת בקרב מנהלים היא להעצים את הרכיב של שקיפות בביצועים ותגמול בהתאם, בניגוד למציאות הנוכחית, שבה המדידה היא מקסימום עוד פקטור בתגמול של העובד, אבל לא מרכזי ולעתים אפילו לא משמעותי.

מנמ"רים בארגונים שרוצים ללכת בכיוון זה צריכים לסייע להנהלות בכך ולהציע להן מערכות ניהול ביצועים שיכולות לתת חיווי על תוצאות בצורה אובייקטיבית, שתעורר כמה שפחות מחלוקת בין העובדים להנהלה, ותיתן מוטיבציה למצוינות והעלאת רעיונות חדשים.

אם החברות, המנהלים והעובדים יצלחו את המשבר בשלום, הם יגלו שהייתה פה הזדמנות להתחלה חדשה, ובעיקר לחזרה לשפיות בשוק הטאלנטים הטכנולוגיים

בתקופת האטה ניתן לראות טוב יותר אילו עובדים עבדו תחת התפיסה הרווחת שלפיה "אנחנו אולי הכי טובים בעולם, אבל גם לא הכי גרועים". זאת, משום שתקופה שכזאת מאלצת מנהלי ארגונים לבחון יותר לעומק את ביצועי העובדים, כדי לקבל החלטה האם לפטר אותם או לא. מאז פרוץ המשבר, הרבה מאוד עובדים בעמק הסיליקון, וגם בארץ, נשלחו הביתה כי התפיסה הזאת כבר לא עובדת. במקומה נכנסה התפיסה שחייבים להיות מצוינים – מצדם של העובדים כדי לא לאבד את מקום העבודה, ומצדם של שני העובדים כדי לשמור על הארגון רווחי ומצליח גם בתקופת משבר.

תפיסות חדשות

המסקנה של כותבי המאמר היא שהמנהלים, לרבות מנהלי ה-IT, יאמצו תפיסות חדשות בדרכים לגיוס עובדים, ובד בבד יוודאו שהם מגייסים עובדים מצוינים, כאלה שלא מתפשרים על בינוניות – ויכוונו אותם לשם. לכן, אם המנהל סבור שאישה עדיפה על גבר לתפקיד מסוים, אל לו להסס לתת לה עדיפות, גם אם זה מחייב אותו לתת לה תנאי עבודה גמישים יותר. כנ"ל לגבי העדפה של כל עובד אחר, לרבות כאלה שמגיעים מאוכלוסיות גיוון, כולל נשים וגברים בגיל המעבר, ערבים, חרדים, להט"בים ואחרים.

כל אלה מובילים לטרנד שהחל עוד לפני המיתון: חוויית העובד או מיתוג מעסיק. על המנהל להפוך את הצוות שתחתיו לסיירת מנצחת, לתת לעובדים את הרצון להישאר בחברה ולא לעבור את הכביש, ואת התחושה והידיעה שהמעסיק מעמיד לרשותו כל כלי טכנולוגי שיכול לסייע לו לממש את היכולות שלו. סקר שנערך באחרונה הראה ש-72% מהעובדים מתוסכלים מאיכות ירודה של הטכנולוגיה העסקית העומדת לרשותם, או ממחסור בה, ו-48% אומרים שטכנולוגיה עסקית באיכות ירודה גורמת לסיכוי גבוה יותר שהם יתפטרו מעבודתם בחצי השנה הקרובה.

השורה התחתונה: התקופה הקרובה, שמאופיינת בחוסר ודאות בשוק התעסוקה, היא הזדמנות טובה הן למעסיק והן לעובדים לשפר את סביבת העבודה והתנאים, כאשר השכר הוא כבר לא המלך, וגם לא רכב החברה, מכון הכושר וכדומה. זוהי הזדמנות עבור המגייסים לאמץ תפיסות חדשות באשר לתהליכי הגיוס בחברה, ולעובדים להסתכל קצת אחרת על מקום העבודה שלהם. אם זה יקרה, והחברות, המנהלים והעובדים יצלחו את המשבר בשלום, הם יגלו שהייתה פה הזדמנות להתחלה חדשה, ובעיקר לחזרה לשפיות בשוק הטאלנטים הטכנולוגיים.

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מעסיק מנוסה

    לאן נעלמה התגובה שלי? לא הולמת?

  2. מעסיק מנוסה

    בואו נתחיל מלהפסיק לקרוא להם ״טאלנטים״. זה בערך כמו אמא שמספרת לילד שלה כמה הוא מצויין במשהו… כשהוא לא. כך מגיעים לכוח אדם ״חי בסרט״, באיכות ירודה שחושב שהוא שווה מה שהוא לא, עם אגו נפוח וחוסר הבנה בסיסית של מה שנדרש ממנו, מה שמוביל לשוק ירוד, איכות נמוכה, במקביל משכורות גבוהות ועובדים פלצנים שלא מספקים את הסחורה, אבל יודעים לשבת שנה, לסחוט את הארגון בתנאים, לא להספיק לייצר תפוקה ולהמשיך הלאה, לארגון הפראייר הבא, בשביל נזיד עדשים.

אירועים קרובים