הגיע זמן אוטומציה

סימני מיתון חזקים בעולם, פיטורים מכל עבר והידוק חגורות כללי – אלו מהסימנים הבולטים שיילכו איתנו לאורך השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. בהתחלה היו אלו כל מיני סטארט-אפים שלא בהכרח מוכרים לרבים מאיתנו, והם התקשו לגייס כסף ופיטרו עובדים. זה לא קרה סתם כך, אלא כתוצאה ישירה של הדממה/עצירת השקעות של קרנות הון הסיכון, שנקראו לדגל להציל את חברות הפורטפוליו הוותיקות שלהן, שכידוע "עניי עירך קודמים". תג המחיר של הגב הפיננסי הגיע עם כל מיני דרישות חדשות (עבור לא מעט חברות): לדאוג לשורת ההוצאות/לשאוף לרווחיות וכל מיני פרטים שלא היו חשובים עד לא מזמן. וכן , גם כל מיני חיות פרה-היסטוריות ומיתולוגיות (יוניקורנים, קנטאורים ומה לא) החלו להיפגש עם המציאות, וזה לא קל. גל הפיטורים בהיי-טק מייצר עשרות גלי הדף שמגיעים לכל פינה. השבוע ישראכרט פיטרה 12% מכוח האדם שלה. זה לא סטארט-אפ עני, אלא חברת אשראי ח"ל (חייבת להרוויח) בהגדרה, שעושה התאמות למציאות (וולמארט, מורגן סטנלי,  אמזון ועוד – היא נמצאת בחברה טובה).

משייבשו מקורותיו של נהר הכסף הקל, הפכו יובליו הרבים לנחלי אכזב וניתקו את הר הכסף ממשאבת הצריכה, וזה כבר נוגע לכולנו.

אז מה עושים? קודם כל מפנימים ומחבקים את המציאות (כי הרי מציאות היא). התאמות הן צו השעה. החדשות הפחות רעות הן, שכל אחד מאיתנו יידרש עתה לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות.

"רתימה של טכנולוגיות חכמות לביצוע מגוון עבודות משופעות בעבודה ידנית היא הפתרון היחיד למתן מענה לצורך הגדל והולך של הארגון בפתרונות מבוססי תוכנה אל מול הקטנה מעשית של צוותי הפיתוח"

בעולם האמיתי, חוקי הפיזיקה נשמרים, וזה כולל גם את חוק שימור הדליברי, הווה אומר אין אפשרות להעמיס היקף עבודה שתוכנן והותאם לצוות של עשרה אנשים על צוות של שלושה אנשים ולהתפלל  לטוב (למרות שזה תמיד טוב). יהיה בסדר, תקום שעה קודם ועוד כל מיני פנינים נפוצות עומדות פחות במבחן המציאות.

הגיע זמן אוטומציה! זו הדרך היחידה לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות משאבים. יש שקוראים לזה חדשנות, אחרים יקראו לזה שיבוש, ואני קורא לזה התאמה למציאות.

איפה צריך אוטומציה? בכל מקום שיש תהליכים ופעילויות סיזיפיות, הכוללות הרבה פעולות חוזרות, המתבצעות באופן ידני/למחצה על ידי צוות אנושי.

ניקח לדוגמה את עולם פיתוח התוכנה. כל חברה עסקית מנהלת היום כמות הולכת וגדלה של אפליקציות (לשימוש פנימי של עובדי החברה וחיצוני ללקוחות/ פקים/שותפים עסקיים). התחזוקה השוטפת והדינמיות של השינויים הנדרשים בכל אפליקציה גורמת להקצאה של חלק ניכר מצוות הפיתוח למשימות אלו. ומה עם אפליקציות/משימות חדשות? שיחכו?

חלקים נרחבים מהעבודה ניתנים לאוטומציה, וחלק ניכר מהארגונים כבר הטמיע כלי GIT כאלה ואחרים כדי לאפשר ניהול של השינויים באפליקציה וגם אוטומציה של חלקים נרחבים מהתהליך.

ישנו רכיב אחד שהושאר מאחור בתהליכי ה-GIT האפליקטיביים והוא ניהול קוד השינוי הקשור למסד הנתונים שבו עושות שימוש רוב האפליקציות.

תהליך ניהול השינוי במסד הנתונים הוא תהליך איטי מאוד, זללן במשאבים ומחייב שימוש בכוח אדם ייעודי, שאליו מופנים כלל השינויים, ביצוע סקירה ובחינת תאימות של הקוד (Code Review), ניהול גירסאות, שיתוף הקוד בין המפתחים השונים, מניעת דריסת קוד או עדכון חלקי של קוד, מתן אפשרות לגלגול לאחור (Rollback) ועוד פעולות רבות. בארגונים רבים נמצא, כי הזמן הנדרש לניהול השינויים גרם לצריכה של עד 70% מהזמן של חברי צוות שונים.

ללא מגע יד אדם

החדשות הטובות הן: התהליך במלואו יכול להפוך לתהליך ללא מגע יד אדם. יש בכוחם של כלים מודרניים לבצע code review ברמת מומחה אנושי לכל הפחות. תהליכים אוטומטיים אלו מאפשרים הבניה חכמה של תהליך העבודה, חיסכון של כמעט 100% מהזמן של צוות הפיתוח, מניעת טעויות אנוש ומניעה מוחלטת של השבתה הנגרמת עקב תהליך שינוי ידני. ואם לא די בכך, התהליך האוטומטי עוזר לשמר את הידע הארגוני הרלוונטי לשינויים במסד הנתונים ומקטין לחלוטין את התלות במקור ידע אחד (או יותר) אותם לפעמים מאבדים בימים קשים.

אוטומציה היא כלי העבודה החדש של צוותים חכמים. רתימה של טכנולוגיות חכמות לביצוע מגוון עבודות משופעות בעבודה ידנית היא הפתרון היחיד למתן מענה לצורך הגדל והולך של הארגון בפתרונות מבוססי תוכנה אל מול הקטנה מעשית של צוותי הפיתוח.

הכותב הוא מנכ"ל DBmaestro, מפתחת מערכת ייחודית לניהול שינויים במסד הנתונים.