נדרש: להפוך את משרד המדע למשרד להיי-טק ודיגיטל

הממשלה החדשה, שהחלה את פעילותה השבוע, היא בעלת הפוטנציאל הרב ביותר בשנים האחרונות למצב מחדש את תחום ההיי-טק ברמה הלאומית. כחלק מזה, יוצאת מכאן אליה הקריאה להכריז על הקמת משרד להיי-טק ודיגיטל, שיתכלל את כל הפעולות וההחלטות שהיא תקבל בנושא זה.

הבסיס לכך כבר קיים, והוא נמצא במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. זהו המשרד המתאים ביותר, במיוחד לאחר שהממשלה הקודמת העבירה לאחריותו את רשות החדשנות, ששדרגה מאוד את מעמדו, העלתה בצורה ניכרת את התקציב שלו והפכה אותו למשרד הממשלתי המרכזי שמטפל בתעשיית ההיי-טק ובחדשנות. ואמנם, בטקס חילופי השרים, שנערך השבוע, חלק השר הנכנס, אופיר אקוניס, שבחים לשרה היוצאת, אורית פרקש הכהן, ואמר כי העברת רשות החדשנות למשרד היא יוזמה חשובה, ששדרגה את יכולתו לפעול, להשפיע ולשנות.

המנכ"לית היוצאת של המשרד, הילה חדד חמלניק, ציינה בדברי הברכה שלה שנושא ההיי-טק והחדשנות מצוי, על היבטיו השונים, בתחומי הפעילות של 10 משרדי ממשלה לפחות. בחלק מהם, נושא ההיי-טק הוא חלק בלתי נפרד ובולט בפעילותו, ולא עוד אחד משלל התחומים שהוא מטפל בהם.

משרדים רלוונטיים נוספים

הראשון שבאותם משרדים אמורים הוא משרד הכלכלה, שאמנם איבד את רשות החדשנות, אבל לאחריותו הועבר מערך הדיגיטל הלאומי. המערך הוא הגוף המנחה והמרכז את פעילות התקשוב הממשלתי.

המשרד השני הוא משרד האוצר, שחוץ מזה שהוא מקצה את הכסף, הוא מוביל, באמצעות החשב הכללי, את המכרזים השונים בתחום המחשוב ומהווה הגורם המוביל במכרז הענק נימבוס, שמעביר את הממשלה לענן.

משרדים נוספים שמטפלים בהיבטי היי-טק שונים הם משרד התקשורת, משרד החינוך, עם לימודי המדעים ועם לימודי התכנות לגיל הרך, המשרד לשוויון חברתי, שדואג להנגשת המחשוב והכלים הדיגיטליים לטובת הכלל, ומשרדי העבודה והרווחה, התחבורה והבריאות. לצד זה יש לציין שכמעט כל משרד ממשלתי כולל בתוכניות העבודה שלו חדשנות, כלים טכנולוגיים ואוטומציה של תהליכים.

הפתרון לביזור המוגזם: איחוד

המציאות הזו, של ריבוי מוגזם של משרדים שעוסקים בתחום אחד, היא בדיוק הסיבה מדוע על הממשלה לבצע כאן רפורמה חשובה, שתיזקף לזכותה, במקום שממשלות אחרות לא פעלו.

שר הכלכלה, ניר ברקת. צילום: שלומי אמסלם, לע"מ (ארכיון)

כאשר שואלים את ראשי ענף ההיי-טק מהי לדעתם נקודות החולשה של הממשלה בכל הקשור לטיפול בענף, הם מדברים על כך שאין גוף מתכלל שמטפל בו, רואה את הנושא בראייה הוליסטית לאומית ומרכז את כל הסמכויות. זה גורם לביורוקרטיה, לתחרות בין משרדים ולבזבוז משאבים ותקציבים. בטקס חילופי השרים במשרד הכלכלה הצהיר השר החדש, ניר ברקת, כי ישים את המלחמה בביורוקרטיה ובעודף הרגולציה בסדר עדיפות עליון. ברקת יודע על מה הוא מדבר: הוא יזם סדרתי ו-ותיק, שייסד קרנות הון-סיכון והיה בין מקימי צ'ק פוינט והיו"ר הראשון שלה – כך שהוא יודע מה זו ביורוקרטיה ומה זו רגולציית יתר, והצורך בריכוז סמכויות והקמת משרד להיי-טק מוכר לו היטב.

הממשלה החדשה יכולה לצרף את ישראל לרשימת המדינות המתקדמות שבהן מכהנים שרי היי-טק ודיגיטל, ולהוציא לפועל מדיניות שרואה את הענף כחלק בלתי נפרד מהמשק ומהחברה הישראליים. האם השר אקוניס יעשה את הצעד הזה? ימים יגידו

שנת 2023 נפתחת בחוסר ודאות כלכלית, עם גלי פיטורים גבוהים בענף. העדר מדיניות ברורה לטיפול בהיי-טק, על גווניו והיבטיו השונים, וביזור סמכויות עלולים להביא לכך שאם יתרגש עלינו משבר גדול יותר מהניצנים שאנחנו רואים עכשיו – ויש לא מעט מומחים שחוזים שזה מה שיקרה – לא נוכל להתמודד אתו, בגלל הפיזור, הביורוקרטיה והעדר משרד אחד שאחראי לפעילות של הממשלה בתחום.

לא השם הוא שקובע? טעות!

יהיו ודאי כאלה שיגיבו למאמר זה ויגידו שלא השם הוא הקובע. זו טעות או התחמקות מביצוע שינויים. משרד ממשלתי הוא סמל, ושמו והמיצוב שלו משקפים את תחומי אחריותו, את גבולות הגזרה שלו ואת המסר שלו – הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.

ישראל לא תמציא פה שום דבר חדש. יש לא מעט מדינות שבהן מכהנים שרי היי-טק או דיגיטל, שמובילים את הנושא בממשלותיהם. מה שהשר אקוניס צריך לעשות הוא לשנות את שמו של המשרד למשרד ההיי-טק או הדיגיטל, ולדרוש להעביר אליו את הגופים שעוסקים בענף ההיי-טק ואת הסמכויות הרלוונטיות. זה בסמכותו, השרה שהוא החליף אותה שינתה את שם המשרד, דרשה – וקיבלה – להעביר אליו את רשות החדשנות, ואף אחד לא קם.

השורה התחתונה: הממשלה החדשה יכולה לממש את חזון השינויים שהיא רוצה לעשות בתחומים שונים, לצרף את ישראל לרשימת המדינות המתקדמות שבהן מכהנים שרי היי-טק ודיגיטל, חלקם במעמד בכיר, ולהוציא לפועל מדיניות שרואה את הענף כחלק בלתי נפרד מהמשק ומהחברה הישראליים. האם השר אקוניס יעשה את הצעד הזה? ימים יגידו.