ישראל בדיגיטל: מבט על חצי הכוס הריקה

ה-OECD, מערך הדיגיטל הלאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השיקו אתמול (ב') אתר שמשווה בין ישראל ליתר מדינות הארגון ב-55 מדדים שונים, שעוסקים בדיגיטל ובטכנולוגיה.

ראשית, ראוי לציין שזו יוזמה ברוכה וחשובה, שכן מדדי ה-OCED הם מדדי ייחוס בינלאומיים, המדרגים את המדינות בתחומים שונים. עד כה המדדים האלה נחשפו לציבור הרחב באמצעות תיווך של אמצעי מדיה שונים, גופים ממשלתיים ומכוני מחקר. כעת, כל אחד שיש לו עניין בנושא יכול לבדוק בעצמו מה מצבנו בתחומי הדיגיטל והטכנולוגיה, ועל בסיס זה לגבש דעה, ללמוד מה צריך לשפר וגם לקבל החלטות.

לא בכל המדדים אנחנו במקום גבוה, אבל בהחלט אין לנו במה להתבייש. בראייה כוללת, הכף נוטה לטובת המדדים החיוביים מבחינתנו אל מול המדדים השליליים, וזה מאשר את מה שיודעים עלינו בעולם – שאנחנו מדינת סטארט-אפ, שמציון יוצאת לא מעט חדשנות. על פי האתר, ישראל נמצאת במקום טוב בהשקעות הון-סיכון בעולמות ה-ICT ובהוצאות המו"פ לעסקים.

המצב יוצר תסכול, שכן מצד אחד יש השקעות רבות בהיי-טק הישראלי והון אנושי שבגללו ענקיות הטק פותחות בארץ מרכזי מו"פ, אבל מהצד השני, לא מעט טכנולוגיות שיוצאות מישראל לא מוטמעות בה

אולם, אסור להסתנוור מהמדדים היפים, ובמקרה הזה רצוי מאוד להסתכל על חצי הכוס הריקה. השקעות הון-סיכון ב-ICT והשקעות במו"פ עסקי מגיעות ברובן המכריע מהמגזר הפרטי – בין אם מחברות היי-טק ואחרות, ובין אם מקרנות ומיזמים ומשקיעים. זהו חציה המלא של הכוס. בצד הריק נמצאת המדינה, לא רק בהיבט של השקעות בסטארט-אפים ובמו"פ, אלא גם בנתונים אחרים שעולים ממדדי ה-OECD, שלפיהם ממשלת ישראל לא עושה מספיק כדי להכשיר את הדור הצעיר למקצועות העתיד, מה שיוביל לכך שהם עלולים להיות חסרי תעסוקה ולסבול מחוסר שוויוניות מול הצעירים שפחות זקוקים להשקעות ממשלתיות כדי להתקדם. זה נכון לא רק למקצועות ההיי-טק פר סה, אלא גם לכאלה שלא נחשבים היי-טק, אולם מבוססים במידה רבה על טכנולוגיה.

תסכול

המצב הזה, על כל צדדיו, יוצר תסכול, שכן מצד אחד יש השקעות רבות בהיי-טק הישראלי, גם אם הן נמצאות מאז תחילת השנה שעברה במגמת ירידה, והון אנושי שבגללו ענקיות הטק פותחות בארץ מרכזי מו"פ, אבל מהצד השני, לא מעט טכנולוגיות שיוצאות מישראל לא מוטמעות בה. זה, וגם החינוך הלוקה בחסר להיי-טק ולטכנולוגיה, שציינתי קודם לכן. הסיבות לכך רבות, ובאופן מפתיע לא הטכנולוגיה היא החסם אלא האנשים – בין אם מדובר בתרבות הניהולית הקלוקלת שיש בלא מעט גופים ובין אם במחסור הכרוני בכוח אדם מיומן.

ובכל זאת, יש נקודת אור: לפני כשנה הוקם מערך הדיגיטל הלאומי, שהוא זרוע בתוך משרד הכלכלה, שתחתיה פועלים שניים מגופי ההיי-טק החשובים בממשלה – רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. שירה לב עמי, שעומדת בראש המערך, מיפתה באופן ברור, בראיון לאנשים ומחשבים שפורסם לפני כשבועיים, את נקודות החולשה של הממשלה במסע הדיגיטלי שלה, ואמרה שפתרונם הוא אחד האתגרים הראשונים שהיא הציבה לעצמה.

בשבוע שעבר נכנס למשרד הכלכלה שר חדש, ניר ברקת, שצמח מתוך ההיי-טק והיזמות, ובנוסף מכיר היטב את החוליים של המערכות הממשלתיות והציבוריות, לאחר שהיה במשך לא מעט שנים ראש עיריית ירושלים וחבר כנסת. בנאומו בטקס חילופי השרים במשרד הצהיר ברקת שהוא שם לעצמו למטרה לשנות את המציאות. יש לקוות שהוא יצליח, כדי שבפעמים הבאות נהיה מובילים בכל המדדים של ה-OCED, או לפחות ברובם.

תוכניות העבודה של הממשלה בנושא השקעות בתקשוב לשנים הבאות יידונו בכנס השנתי eGov של אנשים ומחשבים ומערך הדיגיטל הלאומי, שיתקיים ביום ה', ה-26 בינואר. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.