ChatGPT – הפניה הלא נכונה בדרך לחשיבה היצירתית

"ההתקדמות הטכנולוגית סיפקה לנו אמצעים יעילים יותר ללכת אחורה", כך כתב כבר ב-1937 הסופר האנגלי אלדוס האקסלי, ונדמה שגם בימים אלו ציטוט זה נכון מתמיד.

במרכז תשומת הלב היום ניצב צ'טבוט של OpenAI, ששמו ChatGPT, המעורר באופן ויראלי את סקרנותם של רבים. מדובר בממשק דיאלוג טבעי (צ'ט), שיכול לתכנן לכם טיול של שלושה ימים בקרואטיה, לכתוב עבורכם קוד למשחק מחשב ולייצר לכם בסיס נתונים בכל תחום שתרצו.

"טכנולוגיות טובות לא רק פותרות בעיות ועונות על צרכים אמיתיים, הן גם יוצרות בעיות חדשות, מעין תופעות לוואי שכולנו צריכים לתת עליהן את הדעת. רבים וטובים אמרו זאת לפני

נשמע מדהים! טכנולוגיה שתחסוך לנו מאמצים קוגנטיביים, זמן רב בכל תחום, אולם אין לנו אלא לתהות האם הטכנולוגיה המתקדמת לא מובילה אותנו בדרך שגויה בכל הקשור בהתפתחות החשיבה היצירתית?

מומחים רבים כבר הביעו ביקורת ואת הספק שמעורר החידוש הטכנולוגי בשאלות האמינות והדיוק העובדתי, שאלות שמובילות למסקנה כי במצבו הנוכחי צ'ט הבינה המלאכותית יחייב את המשתמש להמשיך להפעיל את יכולות החשיבה הביקורתית. אני אומרת כי התקדמות טכנולוגית זו תחייב תשלום מחיר אחר, מחיר זה איננו שאלה של 'אם?' אלא שאלה ידועה ומוכרת של 'מה?'

ChatGPT, שפותח בידי מעבדת המחקר OpenAI. צילום: לכידת מסך מאתר OpenAI

טכנולוגיות טובות לא רק פותרות בעיות ועונות על צרכים אמיתיים, הן גם יוצרות בעיות חדשות, מעין תופעות לוואי שכולנו צריכים לתת עליהן את הדעת. רבים וטובים אמרו זאת לפני: מרשל מקלוהן, הפילוסוף הקנדי הידוע שהמציא את המושג 'הכפר הגלובלי', אמר שלכל הרחבה של המין האנושי, במיוחד הרחבות טכנולוגיות, יש השפעה של גדיעה או שינוי בהרחבה אחרת. לדוגמה, כלי תחבורה מביאים אותנו במהירות ממקום למקום, אבל יוצרים זיהום סביבתי, גורמים לנו לעשות פחות פעילות גופנית ולהיות פחות בריאים.

על כן, החשש הוא שהשימוש ב-ChatGPT, ששם דגש על התוצר, על המטרה, ומבטל את התהליך ואת הדרך, יפגע בתהליכי חשיבה גבוהים של יכולת קבלת החלטות ויכולת לפתרון בעיות לא שגרתיות.

כאמור, הטכנולוגיה החדשה פותרת לנו כל בעיה מבלי שנתאמץ, מייצרת עבורנו תוצרים שאנו יכולים לשפוט אותם ולהעריך את מידת ההתאמה שלהם למה שרצינו לקבל. אנחנו כבר לא צריכים לחשוב. לא צריכים להיות יצירתיים. לא צריכים להפעיל דמיון. כך, במקום צורת החשיבה החשובה של 'מלמטה למעלה' (bottom up), המייצרת ומפתחת תוצרים 'מאפס' לאחר מאמץ חשיבתי, ישנה התמקדות כמעט רק בחשיבה ובניתוח 'מלמעלה-למטה' (top down), בצורת ביקורת על תוצר קיים. במקום לכתוב קוד, עושים קוד-ריוויו. אלא שמחקרים מראים שיש חשיבות לנוע לסירוגין בין שתי צורות החשיבה (top down/bottom up) בעת פתרון בעיות.

מה יקרה לכישורים ולמיומנויות האנושיות?

במוקד תוכניות החינוך במאה ה-21, מצויים הכישורים והמיומנויות החדשים הנדרשות להתמודד עם אתגרי האנושות. חינוך זה שם דגש על פיתוח מיומנויות להתמודדות עם בעיות מורכבות ועם מציאת פתרונות יצירתיים לעולם המשתנה באופן מהיר ודינמי – 'לחשוב מחוץ לקופסה', יצירתיות, לעבוד בצוותי פיתוח, להיות מסוגלים לתקשורת בינאישית יעילה ומועילה, להפעיל חשיבה אתית, לחשוב באופן עצמאי ועוד.

במוסדות להשכלה גבוהה וגם במערכת החינוך הבינו את החשיבות של כישורים אלו למאה ה-21. כאשר אנו פוגשים את הסטודנטים, אנו שמים דגש רב על כישורים אלה, מציבים בפניהם אתגרים בקורסים מכווני-פרויקטים (Project Oriented), בארגון האקתונים, בהם נדרש מאמץ חשיבתי יצירתי מחוץ לקופסה, וכן בפעילויות רבות בקורסים השונים. כל אלו עלולים ללכת לאיבוד אם נתמכר לאותו שימוש מקצר דרך בטכנולוגיה.

ChatGPT כאן כדי להישאר, לכן על כל בעלי העניין לחשוב כיצד להבטיח שימוש מתון, מרוסן וביקורתי, כדי להרוויח ממנו, מבלי להפסיד יכולות חשובות שמאפיינות את המין האנושי. יחד עם בעלי העניין כדאי שגם כולנו נחשוב מהו המחיר שהבינה המלאכותית דורשת מאיתנו וכיצד אנחנו לא נפטרים על הדרך מהחשיבה היצירתית.

הכותבת היא ראש המחלקה להנדסת תעשיה וניהול ב-SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון קמפוס אשדוד