נדרשת תוכנית חירום לאומית לסיוע לסטארט-אפים

השבוע פורסמו שני דו"חות של שני גופים שונים, ששיקפו את הירידה בהשקעות בסטארט-אפים בשנה החולפת. הנתונים לא הפתיעו את מי שעוקב אחרי המשבר בענף. זהו משבר מסוכן, שאם לא יטפלו בו נכון ומהר, הוא עלול להפוך למשבר רחב יותר ולהשפיע על כל המשק הישראלי.

גם הדו"ח של לאומיטק ו-IVC וגם זה של סטארט-אפ ניישן סנטרל ו-SNPI משקפים צניחה משמעותי בהיקף ההשקעות בחברות הזנק ב-2022. כמו כן, חלה בשנה זו ירידה בהיקף הסטארט-אפים החדשים, אולם כאן לא מדובר במגמה חדשה. אלא שבעבר, לפי ניתוחים של רשות החדשנות, הסיבות לכך היו מבניות – חברות צעירות שנפתחו בשנים שלפני כן הפכו לחברות בוגרות. הפעם מדובר בכך שהמשקיעים ששים פחות להשקיע בחברות, לאחר שהמשבר הביא אותם לנקוט משנה זהירות, והיזמים מבינים את זה. הדבר מביא לכך שמקורות ההשקעות של חברות חדשות מדולדלים כיום הרבה יותר מאשר בשנה שעברה ולפניה.

כבר חווינו מצבים כאלה בעבר, ואף חריפים יותר – למשל בהתפוצצות של בועת הדוט.קום ובמשבר הסאבפריים. במצבים כאלה, הממשלה נכנסת לתמונה. במשבר הנוכחי יש את רשות החדשנות, שהיא גלגול מתקדם של המדען הראשי, שהיה במשברים הקודמים. אחד היעדים הבולטים של הרשות הוא לעודד חברות ומיזמים בתחומים שיש בהם חדשנות, אבל אין מי שישקיע בהם. רבות מאותן חברות נמצאות אפילו עוד לפני שלב הפרה-סיד – לפני הגיוס שלפני הסבב הראשוני, סבב הסיד. אלא שתפקיד נוסף ולא פחות משמעותי של הרשות הוא לסייע בזמני משבר, כמו בימים אלה, לשחרר תקציבים ממשלתיים מעבר לרגיל, כדי לתת לחברות הצעירות את החמצן שיאפשר להן לפעול, ביתר שאת בתקופה הקשה ומיד לאחריה.

אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: ורד פרקש

אבי חסון, שהיה המדען הראשי וכיום הוא מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, טוען ש-2022 לא יכולה להיחשב כשנת משבר, אלא כשנת תיקון ל-2021. באותה השנה היה מצב לא נורמלי של השקעות מרובות וגיוס של יותר מדי כוח אדם. אבל חסון, כמו רבים מחבריו, יודע היטב שירידה מתמשכת בהשקעות בחברות צעירות לא טובה לכלכלה הישראלית, וצריך לדאוג לכך שהצניחה של 2022 לא תימשך ב-2023.

גם השקעה בסטארט-אפים היא מלחמה ביוקר המחיה

בימים האחרונים פורסמו שני נתונים חיוביים: האחד, שפורסם היום (ה') על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא שיצוא הסחורות של ההיי-טק הישראלי גדל אשתקד והיווה 39% מכלל היצוא במשק. הנתון השני הוא שישראל סיימה את השנה שעברה בעודף תקציבי – מה שאפשר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להציג אתמול את הצעדים הכלכליים להקלה ביוקר המחיה, לפחות לשיטתם. את הכסף העודף יש להשקיע גם במענקים ובסיוע אחר לאותן חברות צעירות. זוהי עוד דרך להילחם ביוקר המחיה, גם אם היא עקיפה.

מדינה שמתויגת כסטארט-אפ ניישן לא יכולה להרשות לעצמה לאורך זמן צמצום השקעות בחברות צעירות, ואם הכסף לא מגיע ממשקיעים פרטיים – הוא צריך לבוא מהממשלה

הנושא הזה צריך להיות מונח לפתחם של קברניטי משרד האוצר, ובראשם סמוטריץ', בבואם לתכנן את תקציב המדינה הבא. מופנית מכאן קריאה לאוצר להגדיל באופן משמעותי את תקציב רשות החדשנות, שבאופן קבוע, מאז היווסדה, לא עומד בשום צורה ביחס לצרכים ולמטרות שלה. התוצאה היא שבעתות משבר כמו כעת, הלחץ על הרשות מצד החברות הצעירות גדל, ולדעת כותב שורות אלה הוא יוסיף לעלות – ואין ולא יהיה לה מענה מספק. אם תקציב הרשות יגדל, גם היכולת שלה לאשר מימון או סיוע אחר לאותן חברות תעלה.

יש לזכור שגם בתקופת הקורונה, שבה לא היה תקציב מדינה מאושר וכן היה משבר, הממשלה מצאה פתרונות תקציביים לסייע לחברות ההיי-טק הצעירות, שכמו שאר המשק חששו לבאות. אלא שבניגוד לחברות ההיי-טק הגדולות ועתירות התקציבים, המצב שלהן לא כזה גם בזמנים רגילים, ועל אחת כמה וכמה לא היה כזה אז.

סביר להניח שהגדלת תקציב רשות החדשנות תעלה בדיונים שיתקיימו בעתיד הקרוב בין בכירי ההיי-טק לשרים הרלוונטיים בממשלה, לרבות סמוטריץ', ואולי הנושא כבר עלה בדיונים שהוא קיים עם גורמים בענף לפני שנכנס לתפקיד. בכירי ההיי-טק, ויש לקוות ואף להניח שגם שרי הממשלה, רוצים למצוא פתרון במהירות, כדי למנוע הידרדרות. על מנת שלא ייווצר מצב שיזמים צעירים יראו שאין להם סיכוי לממש את החזון שלהם, ויפנו לענפים אחרים או יהגרו לחו"ל. מדינה שמתויגת כסטארט-אפ ניישן לא יכולה להרשות לעצמה לאורך זמן צמצום השקעות בחברות צעירות, ואם הכסף לא מגיע ממשקיעים פרטיים – הוא צריך לבוא מהממשלה. שהרי לחלק מהחברות האלה יש את הפוטנציאל להמשיך את ההובלה של ישראל בהיי-טק ובחדשנות, ולהיות ענקיות הטק הישראליות הבאות.