מהם אתגרי ה-IT של הרמטכ"ל החדש, הרצי הלוי?

כיצד ה-IT יכול לספק לצה''ל עוד יתרונות – מבצעיים ומנהלתיים? ● עוד דיגיטל, יותר AI וכניסה לעולמות חדשים, דוגמת מחשוב קוואנטי ● לתשומת לב הקורא ב. נתניהו

הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי.

משחר ההיסטוריה האנושית, ידוע כי ליונים יש יכולת טבעית ומיוחדת לחזור אל שובך המוצא שלהן. יכולת זו הפכה אותן לאמצעי להעברת מידע – הרבה לפני המחשבים והאינטרנט. התשדורות נכתבו על נייר דק, הוכנסו לגליל קטן, טוטף, והוצמדו לרגליהן. הן כונו "יונוגרמות" (הלחם המילים 'יונה' ו'טלגרמות').

התקדמנו מאז והיא כבר השתחררה מצה"ל. יונת דואר.

התקדמנו מאז והיא כבר השתחררה מצה"ל. יונת דואר. צילום: ויקיפדיה

בארץ ישראל נעשה שימוש ביוני דואר כבר לפני מאה שנים, מתחילת המאה העשרים: במסגרת שירותי הריגול של מחתרת ניל"י, בתקופת המנדט הבריטי – ב-"שירות הקשר" של ההגנה במלחמת העצמאות, ובשירות חיל הקשר של צה"ל. ב-1937, עם הקמת שירות הקשר, הקצה דוד בן גוריון תקציב מיוחד של 75 לא"י לרכישת 150 יוני דואר בבלגיה ושובכים הוקמו ברחבי הארץ. יחידת היונאים פורקה ב-1957.

השימוש המבצעי הראשון בקשר בהגנה היה באיתות ראייה (דגלים, הליוגרף ופנסי איתות) ביחידות ההגנה בירושלים, בפיקודו של זאב ז'בוטינסקי, במאורעות תר"פ (1920); במרד הערבי במאורעות 1939-1936 גדלו צורכי התקשורת של ההגנה, שהחל להשתמש גם ביוני דואר ובקשר רדיו, טכנולוגיה חדישה ומתפתחת, לשעתה; הוקם ברחבי הארץ שירות קשר ארצי, שהרים, בקשיים גדולים, רשתות איתות ראייה, מערך יוני דואר ותקשורת רדיו חשאית (נייחת), מערך הדרכה, מערך צפנים ומערכת לוגיסטית תומכת. באוקטובר 1948, ערב ההכרעה של צה"ל במלחמת העצמאות, הפך שירות הקשר לחיל הקשר.

צה"ל, ככל לקוח ארגוני, מתמודד מול שינויים שונים שקורים בעולם, ביניהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בזהות, אופי ויכולות האויבים. בעקבותיהם, הצבא שינה את הדרכים בהן הוא פועל בעולם הטכנו-לוגיסטי, כדי להזריק חדשנות מבוססת IT, עד לרמת הלוחמים שבשטח

קפיצה קדימה בזמן: אגף התקשוב הוקם ב-3.3.2003. הוא מוביל את המהפכה הדיגיטלית בצה"ל, וב-2019 הוקמה בו מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדובר בתכנית רב-זרועית, בה משולבים גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, שמטרתה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה, להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של צה"ל. אחד המעוגנים של הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל הוא תוכנית "האינטרנט המבצעי" – מרחב דיגיטלי מבצעי, משותף, אמין ומאובטח מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות, המאפשר פעולה רשתית, מבוססת היתוך ומיצוי מידע בכל מקום ובזמן הרלוונטי.

מהפכת הדיגיטל והמידע – אחד הנושאים המרכזיים בהשתנות צה"ל

כשנכנס הרמטכ"ל היוצא, רא"ל אביב כוכבי, לתפקידו, הוא הגדיר את מהפכת הדיגיטל והמידע כאחד הנושאים המרכזיים בהשתנותו של צה"ל, וכמרכיב חשוב בהעצמת הקטלניות בשדה הקרב המודרני. צה"ל, ככל לקוח ארגוני, מתמודד מול שינויים שונים שקורים בעולם, ביניהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בזהות, אופי ויכולות האויבים. בעקבותיהם, הצבא שינה את הדרכים בהן הוא פועל בעולם הטכנו-לוגיסטי, כדי להזריק חדשנות מבוססת IT, עד לרמת הלוחמים שבשטח.

אחד השינויים בשדה הקרב, הוא במעבר מהפיזי לקינטי. לצד הלחימה בת אלפי שנים בשדה הקרב הפיזי, חל מעבר למרחב הקיברנטי ולסייבר. לצה"ל, מבוסס ה-IT, יש כוח אש יותר מדויק ויכולת זיהוי מהירה, עם אמצעים. מנגד, גם לאויב יש יכולות חדשות, בתת-קרקע, קרוב לקרקע ובקרקע.

כחלק מאתגרי הרמטכ"ל החדש, הוא ימשיך התמודד למול המהפכה התעשייתית הרביעית. זו כוללת מיכון מתקדם, בינה מלאכותית, IoT, שינויים בחומרה חזקה ועוד.

השינויים המשמעותיים הם בתוכנה – בהיבט קיצורי זמן דרמטיים בקצב הפיתוח של פרויקטים, שבעבר שארכו שנים. פה טמון לצבא אתגר גדול: הוא נדרש גם לקפוץ קדימה, גם לשמר את העולם הישן, וגם לבנות גשר בין שני העולמות. חלק מהמענה למצב נזיל זה, בו "העתיד כבר כאן", הוא בשילוב זרועות – טכנולוגיות, אזרחיות וצבאיות.

בעשור הקודם יחידת לוטם שבאגף התקשוב הקימה שני עננים פרטים, לעולמות המבצעיים והמנהלתיים, הפועלים במתכונת "כמו ציבוריים". כל המפקדות הראשיות של צה"ל הפכו לדיגיטליות, והן משולבות ב-"מערכת של מערכות" השו"ב (שליטה ובקרה). כך, הדרג הפיקודי מגבש תמונת מצב מדויקת יותר בזמן קצר יותר – מה שמסייע למפקדים בקבלת ההחלטות.

בעולם המבצעי הוכנס הצא'ט – ערוץ שבאמצעותו גופים שונים מהצבא ומחוצה לו יכולים לקצר את זמני הדיון והתהליכים, עם תקשורת בלתי אמצעית בזמן אמת.

"הדיגיטל בצה"ל הפך לא רק מצוואר בקבוק למאפשר מבצעית, אלא גם למעצים ולמכפיל כוח", אמר לאנשים ומחשבים תא"ל עומר דגן, מפקד לוטם.

משימתה של לוטם נחלקת ל-3: להפוך את צה"ל לדיגיטלי; לפתח, להקים ולתפעל תשתיות תקשוב, פיזיות ואפליקטיביות, לרבות מחשוב ענן ורשתות. אנשיה מטפלים גם בנתונים ובהפיכתם למידע בעל אפקטיביות מבצעית. המערכות השונות המשולבות בדרגי פיקוד השדה השונים בצה"ל יודעות לטפל בכל סוג אירוע, תוך שילוב נתונים מודיעיניים ומבצעיים, כדי לצמצם את זמן ה-'מהחיישן ליורה' (Sensor2Shooter), ולספק ליושבי החמ"ל תמונה אחת גדולה, במקום אחד, באופן רב-ממדי ורב-זרועי – מודיעין, תקשוב ושאר זרועות צה"ל השונות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

האתגרים של הרמטכ"ל החדש בעולמות ה-ICT

אתגרי הרמטכ"ל החדש, הרצי הלוי, בעולמות ה-ICT נחלקים לכמה רבדים: ברמה הטכנולוגית, העצמת ה-IT ולקיחתו שלב אחד קדימה, עד מצב בו המחשוב יעטוף כל לוחם, תומך לחימה ומפקד; הטמעת חדשנות, הזרקת טכנולוגיות חדשות, דוגמת עוד בינה מלאכותית, עוד ניתוח מעמיק ועוד הזרמת תובנות מבוססות נתונים תוך מיצוי והיתוך מידע עתק, שישפרו את התפעול המנהלתי והאפקטיביות המבצעית, תוך שימור המערכות הישנות הקיימות, וגריטתן באופן מסודר; ברמה הגיאוגרפית-תרבותית – המשך מימוש הפרויקט המתמשך של מעבר צה"ל דרומה; העמקת שיתופי פעולה עם גופים חוץ צבאיים, במערכת הביטחון ומחוצה לה, דוגמת הממשלה, מערך הסייבר הלאומי, חברות היי-טק מקומיות וגלובליות, וגופי אקדמיה ומחקר; הגדלת נתח האוכלוסיות המודרות, ובראשן נשים – במקצועות טכנולוגיים באגף ומחוצה לו.

לצד הקשיים, לרמטכ"ל הנכנס יש רוח גבית בדמות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כינינו באתר זה את נתניהו לא פעם: "מנהל השיווק הטוב ביותר של הסייבר הישראלי". כעת, נתניהו יכול להמשיך לעשות זאת לא רק בתחומי הסייבר, אלא גם בתחומי IT נוספים, דוגמת מחשוב קוונטי.

הלוי נדרש להאיץ את קפיצות המדרגה בדיגיטל הצבאי, כי הן תספקנה לצבא עוד יתרונות מבצעיים. עליו להמשיך לקדם, בין השאר, את התשתיות הדיגיטליות בצבא, מחשוב הענן, הורדת יכולות ללוחם הבודד ואספקת תמונת מושכלת, בזמן אמת – למפקדים. כה כתבה נעמי שמר: "הדרך ארוכה היא ורבת הדר". לתשומת לב הקורא ב. נתניהו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים