משבר בהיי-טק הישראלי או הזדמנות?

המיתון הכלכלי נותן את אותותיו בהיי-טק העולמי: חברות טק רבות מקצצות עובדים, מפטרות עובדים וסוגרות פעילויות. זה בא לידי ביטוי גם בסטארט-אפים. אבל האם מדובר במשבר זהה למה שמתחולל בענף ההיי-טק בישראל, שגם בחברות רבות בו מופעלת חרב הקיצוצים? בכלל לא בטוח. יתרה מזאת, יש כאן הזדמנות לחברות ולמשקיעים להמשיך ולפרוח מול השוק העולמי.

הנתונים של 2022 משפיעים על הגיוסים של 2023

קרנות ההון-סיכון מיצו בהשקעות שלהן בשנתיים האחרונות את רוב התוצר שהשוק הישראלי מסוגל לתת. כמות החברות הטובות להשקעה בסבב A הצטמצמה – קרי, חלק משמעותי מהחברות הבשלות יותר, שעברו את שלב הסיד ונמצאות בסבב גיוס שני או שלישי, כבר קיבלו השקעות. בנוסף, אין מספיק חברות חדשות בשלב או ברמה איכותית כפי שהיו בשנתיים האחרונות.

הדו"ח השנתי של סטארט-אפ ניישן סנטרל ו-SNPI כולל כמה מדדים מעניינים, שמשפיעים על ענף הסטארט-אפים וההיי-טק בישראל. הם מושפעים מהמצב העולמי וכן מההשפעות של שנת היציאה ממגפת הקורונה בארץ ובחו"ל.

ניתן לראות מהדו"ח שהמחצית הראשונה של 2022 הייתה מושפעת מהנתונים החיוביים שנרשמו ב-2021, עם שיא בגיוסים, מספר רב של הנפקות של חברות היי-טק ישראליות בבורסה, הערכות שווי גבוהות שלעתים משקפות בועה לא ברורה, וכן ביקוש גבוה לעובדים, שכר גבוה והטבות מפורזות. זאת, לעומת החצי השני של השנה, שהיה בסימן הירידה בשווקים הבינלאומיים והחשש מהמיתון העולמי. יש להניח שמגמות אלה ימשיכו ויתחזקו ב-2023, ונראה הערכות שווי רציונליות, זהירות ונמוכות יותר, וכן ביקוש מאוזן יותר לעובדים, עם תגמול והטבות מתאימים.

ההסבר המעניין שניתן לכך בדו"ח הוא שבניגוד למודלים של שנים קודמות, ראינו בשנתיים האחרונות קיצור של זמני ההמתנה בין סבבי הגיוס השונים. לכן, אם מסתכלים בראייה רב שנתית, ניתן להסיק שמלאי החברות שנמצאות בסבב A קטן יותר – מה שמאלץ את המשקיעים, או גורם להם לבחור, להסב השקעות לכיוון הגיוסים הראשוניים, או שהם מחפשים השקעות אטרקטיביות במקומות אחרים.

היזמים צריכים להיערך אחרת

המיתון העולמי גורם למשקיעים לבחון בצורה יותר מדוקדקת ושמרנית במה ובמי הם משקיעים. כדי לעלות על הכוונת שלהם ובסופו של דבר לקבל את ההשקעות המיוחלות, חברות שמעוניינות בכך צריכות לעבוד קשה יותר בשלבי ההוכחה וההכנה. חברות רבות מגיעות אלינו ומספרות שבעבר המשקיעים רדפו אחריהן, וכיום הן מבינות שהן צריכות להכין שיעורי בית לפני שהן יוצאות למרדף אחר המשקיעים.

יותר מכל, צמצום כוח האדם נדרש על מנת לשמור על ראשיהם של מנהלי החברות, ולכל הפחות שיוכלו להראות למשקיעים ולדירקטוריון שהם עשו מאמץ והתארגנו בהתאם למצב השוק העולמי

נתקלנו בחברות שלא עמדו בקריטריונים בסיסיים וחשובים, ושמשקיעים מסרבים לניסיונות החיזור שלהן או גרוע מכך, פוסלים אותן על הסף. יזם שאומר שהאסטרטגיה שלו היא אקזיט מיידי ושהוא כבר עייף ורוצה לפרוש, לא יזכה לגייס כסף. אם הוא מציין שיש לו רעיון מבריק אבל אין לו תשתית מדעית או טכנולוגית, אין לו יכולות ניהול והובלה או אין לו תוכנית עסקית ברורה, הוא כלל לא יזכה להיכנס לחדר.

מי שכן עשוי לזכות בהשקעה הוא יזם עם מוצר בשל או בשלבים מתקדמים של פיתוח, תוכנית עסקית מבוססת כלכלית, מהות עסקית מובחנת, וכן מדיניות, שיטות ניהול ותפיסות עולם ברורות. הצוותים המובילים של החברה צריכים להיות בעלי ניסיון, וגם אם הם צעירים בגילם, עליהם להיות מרשימים, רהוטים ומחויבים למשימה לטווח ארוך.

משבר? יותר נכון לקרוא לזה תהליך הבראה

החברות שהצליחו לגייס כספים בשנתיים-שלוש האחרונות עושות בימים אלה חישוב מסלול מחדש, וחוזרות לשפיות ולפיקוח ברמת ההוצאות. אמנם, ה-"חגיגה" לא נגמרה, אבל לאורך ולרוחב הענף יש מאמץ לצמצם ולפרוס את העתודות הכספיות ליותר חודשי פעילות, על מנת לדחות סבבי גיוס חדשים שלא לצורך.

המיתון העולמי סיפק לענף ההיי-טק בשלב הראשון הזדמנות לעשות תיקון בכמות העובדים ולקצץ שומנים שללא איום המיתון לא היה ניתן לקצץ, בהתחשב בתחרות הקיימת. כמו כן, הוא סיפק לחברות הזדמנות להצעיר ולהוזיל עלויות של צוותים הנחוצים להצלחת הפרויקטים. יותר מכל, צמצום כוח האדם נדרש על מנת לשמור על ראשיהם של מנהלי החברות, ולכל הפחות שיוכלו להראות למשקיעים ולדירקטוריון שהם עשו מאמץ והתארגנו בהתאם למצב השוק העולמי.

מיזוגים, רכישות ושיתופי פעולה הפכו למרכז העניינים

מתחילת 2022 אנחנו עדים לגל של חברות אירופיות ואמריקניות שמגיעות לישראל עם רצון למזג או לשתף פעולה עם חברות טק ישראליות, כחלופה עסקית לרכישה קלאסית. הן עושות זאת מתוך ראייה אסטרטגית של המשך השקעה משותפת של שתי החברות לטובת מטרה עתידית משותפת. אסטרטגיה זאת יוצרת מחויבות רבה יותר אצל היזמים ומביאה להשקעות רבות יותר, וזאת מבלי לתת להם פרס כספי מיידי, עוד בשלב הרעיון. במקום זאת, הם מקבלים רוח גבית כלכלית, ארגונית, ניהולית ושיווקית, דרך חבירה לחברות מובילות בחו"ל. מהלך זה מאפשר לחברות הישראליות להבשיל ולצאת ביחד עם החברות האירופיות והאמריקניות לשווקים הבינלאומיים.

בנוסף, אנחנו רואים חברות קטנות שמתחברות לטכנולוגיות משלימות לאלה שלהן, ועל ידי חיבור נכון הן מצליחות ליצר ערך מוסף ייחודי, שבנפרד לא היה להן מול השוק או מול המתחרות בתחום. דבר זה מעניק להן קפיצת מדרגה עסקית ויאפשר להן לגייס משקיעים בהמשך התהליך בצורה קלה יותר.

לסיכום, המצב הנוכחי יכול להפוך להזדמנות גדולה לקפיצה קדימה – הן למשקיעים בסטארט-אפים וכן לחברות עצמן. השאלה היא האם הם יקפצו על ההזדמנות הזאת.

הכותב הוא יו"ר פירמת הייעוץ אוריין ישראל.