הקטר של המשק הוא גם הקטר של הדמוקרטיה

אחת התופעות היותר מעניינות במחאה הציבורית ההולכת ומתרחבת נגד התוכנית המשפטית של הממשלה היא השינוי שחל באופן שבו ענף ההיי-טק נתפס בחברה. ממערכונים על הייטקס בארץ נהדרת, מכתבות על גבי כתבות בתקשורת אודות בועת ההיי-טק והפריבילגים האשכנזים ב-8200 ומדיווחים נוצצים על המסיבות הנוצצות והתנאים המפליגים בענף עברנו למצב שבו הרבה יותר אנשים מבינים שהיי-טק זה לא רק חנונים שמפתחים והופעות של אומנים, אלא גם, ובעיקר, הקטר של הכלכלה הישראלית. מה שרבים הבינו כבר מזמן, הרבה יותר מבינים כיום.

ענף ההיי-טק זוכה לסיקור אוהד בתקשורת ולתגובות אוהדות ברחוב (לפחות חלקית), מאחר שהוא לוקח חלק נכבד, ואפשר לומר מוביל, במחאה נגד התוכנית המשפטית. בין אם זה ההפגנות של ההיי-טק, שמתקיימות מדי שבוע בתל אביב ובמקומות נוספים בארץ, ובין אם זו הבולטות שלו בהפגנות הכלליות והענקיות – מדי מוצאי שבת ברחוב קפלן בתל אביב, ובשבועיים האחרונים ליד משכן הכנסת, לא רחוק מרחוב קפלן בירושלים.

הבנת התפקיד המרכזי של ההיי-טק בכלכלה הישראלית חלחלה כבר מזמן לדרגי קבלת ההחלטות, גם אם לא תמיד מספיק. גם הם מבינים שההיי-טק הוא אחד מאבני היסוד של הכלכלה שלנו. הנה הוכחה לכך: חלק מחברי הקואליציה הציעו להזמין למשא ומתן על התוכנית המשפטית נציגי ארגונים שונים, ולא את האופוזיציה, כאשר בראש ובראשונה הם הצביעו על בכירי ההיי-טק. נכון לעכשיו, כמו "הנהגת" המחאה, אף אחד מראשי ההיי-טק המשתתפים בה לא ממהר לשולחן המשא ומתן, מאחר שהם מצטרפים לטענה שלפיה הקריאות של הממשלה לנהל מגעים לא רציניות.

כרגע נראה שיש שני צירים, שיתנגשו ביניהם: האחד הוא של הממשלה, שתמשיך לקדם את החוקים, והשני הוא של המחאה, לרבות אנשי ההיי-טק. כדי למנוע את ההתנגשות צריך הידברות. אלא שלמרבה הצער, חוסר האמון בין הצדדים, בעיקר מהצד של המחאה כלפי הממשלה, מונע זאת.

"למה עכשיו? דווקא כשטוב לי!"

לנוכח המחאה של ענף הטכנולוגיה, יש שאלה שרבים שואלים: למה דווקא עכשיו מנהלי היי-טק, יזמים, משקיעים וגם עובדים פחות בכירים ירדו מהגדר, החלו להתבטא בנושא אקטואלי, ואף להוביל את המחאה? זאת, בתקופה שבה ההיי-טק אמנם "מוביל" גם את המשבר הכלכלי העולמי, אבל עדיין, הנתונים של הענף בישראל טובים. או, כמו ששרים קובי רכט וקובי אושרת: "למה עכשיו? דווקא כשטוב לי!". ובכן, התשובה פשוטה: הרפורמה המשפטית או ההפיכה השיפוטית, כל אחד מהזווית שלו, תפגע קודם כל בכלכלה, ובתוכה בהיי-טק. למעשה, היא כבר פוגעת.

מאז ההכרזה על התוכנית, שער הדולר זינק ועומד היום (ה') על 3.62 שקלים, ועוד ועוד מנהלי חברות מעבירים כספים לחו"ל – חלק קטן מהם הודיעו על כך בריש גלי והרוב עושים זאת בלי רעש, הרחק מעיני התקשורת. ההערכות מדברות על כך שעד עכשיו יצאו מכאן כספים בסכום כולל שנאמד במיליארדי דולרים. הדבר הכי מדאיג הוא האזהרות שבכירי הענף ובכירי הכלכלה הישראלית שבים ומזהירים מפני פגיעה בהשקעות הזרות בישראל.

אנחנו, באנשים ומחשבים, עושים מאמצים רבים כדי לתת ביטוי גם לצד השני ולצערנו, לא ממש מצליחים. יש אנשי ובכירי היי-טק שתומכים בתוכנית המשפטית, אבל רובם המכריע לא רוצה להתבטא, חושש לבטא את עמדותיו – וזה עוד פן עצוב של המשבר החברתי שאנחנו נמצאים בו

ככל הנראה, הכלכלה היא שתכריע את המאבק על התוכנית המשפטית – ובישראל, כאמור, ההיי-טק הוא הקטר של הכלכלה. ההיי-טק הוא זה שמכניס למדינה חצי מהכנסות היצוא וההיי-טקיסטים הם אלה שמשלמים רבע מההכנסות שלה ממיסים. ככל שהימים חולפים הולך ומתברר שהנזק הוא לא רק לענף ההיי-טק, שכל המשק מתחיל לסבול ממנו, ויסבול הרבה יותר. היחלשות השקל אולי טובה ליצואנים, אבל היא תביא לעליית מחירים. התוכנית של בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן כבר מביאה לירידה בהשקעות הזרות כאן וחלילה, עלולה להוביל להורדה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל – מה שיביא לעלייה נוספת בריבית, עם כל המשמעויות של זה.

שר המשפטים, יריב לוין. צילום: ShutterStock

עיתוי רגיש ביותר

העיתוי של המחאה רגיש ביותר מבחינת ההיי-טק. היא באה בתקופה שבה יש משבר כלכלי עולמי, פיטורי עובדים בחברות הטק הגדולות והאטה בשווקים. אלא שההיי-טקיסטים מבינים שהתוכנית המשפטית רק מעמיקה את המשבר הזה, שלא לומר מכניסה את כולנו לברוך כלכלי.

יש עוד סיבה למחאה: כמו המוחים האחרים, אנשי ההיי-טק משתתפים בהפגנות כי הם אוהבים את ישראל (ובניגוד לעלילה שמסופרת עליהם, הם לא מעודדים משקיעים לא להשקיע בישראל). גם ההיי-טקיסטים אוהבים את המדינה שבה הם גדלו ושלמרות הכול, הם רוצים להמשיך לחיות בה. לכן, גם אם בלית ברירה, הם יוצאים למחות. הם מבינים שההיי-טק הוא לא רק הקטר של המשק, אלא גם הקטר ששומר על דמותה של המדינה, כדי שהיא תמשיך להיות מדינה דמוקרטית ותוסיף להיות סטארט-אפ ניישן. זה התפקיד שיועד להם, והם ממלאים אותו.

הערה לסיום: אנחנו, אנשים ומחשבים, נותנים ביטוי למארגני מחאת ההיי-טק, וסופגים על כך לא מעט ביקורת. כאמצעי תקשורת שמלווה את הענף כבר יותר מ-41 שנים, תפקידנו הוא לשקף את מה שקורה. נכון שהמוחים מההיי-טק באים אצלנו יותר לידי ביטוי, אבל זה כי קל למצוא אותם וכי הם מעוניינים להתבטא. אנחנו עושים מאמצים רבים כדי לתת ביטוי גם לצד השני ולצערנו, לא ממש מצליחים. יש אנשי ובכירי היי-טק שתומכים בתוכנית המשפטית, אבל רובם המכריע לא רוצה להתבטא, חושש לבטא את עמדותיו – וזה עוד פן עצוב של המשבר החברתי שאנחנו נמצאים בו. נמשיך לעשות זאת, ולסקר את הנושא בענייניות ומכל צדדיו, ככל שרק אפשר, כמו שאנחנו עושים בכל נושא. אז אם אתם בהיי-טק, תומכים בתוכנית המשפטית ומעוניינים להתבטא – אל תהססו לפנות לעורך האתר, יניב הלפרין.