הבינה המלאכותית: האתגרים הלא מדוברים

כולנו יודעים שהבינה המלאכותית כבר כאן, וכולנו יודעים על האתגרים הרבים שהיא מציפה. אולם, עדיין יש מספר אתגרים שנותרים מתחת לרדאר; לדוגמה – האופן שבו הבינה המלאכותית משרתת עברייני רשת. אתגר נוסף הוא שעולה שוב הצורך של כולנו לדעת אנגלית.

מאז ומתמיד הרשת היא כר פורה להונאות, התחזויות ומעשיי רמייה שונים ומשונים. ככל שהשנים עוברות, המעשים העברייניים גם הופכים מחוכמים ואמינים יותר ויותר. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומתקדמת, כך גם היכולות להונות ברשת מתפתחות, וכעת, עם עליית הבינה המלאכותית, נדמה שאנחנו בפתחו של שלב משמעותי במיוחד.

"אם בעבר עברייני הרשת היו "גאוני מקלדת" עם ידע טכני ויכולות תכנות, אזי שהיום ה-AI מאפשרת לאנשים עם מינימום ידע טכנולוגי ומקסימום כוונות רעות – להפוך לעושי הונאה אפקטיביים

הבינה המלאכותית מיסודה "מקלה" על האדם ולוקחת על עצמה את המשימות האנושיות אותן הוא אינו יכול או מעוניין לבצע. למשל: כתיבת מסמכים ארוכים, בניית פרופילים מדויקים על-פי תיאור כללי ובסיסי ואפילו כתיבת קוד. בכך, אם בעבר עברייני הרשת היו "גאוני מקלדת" עם ידע טכני ויכולות תכנות, אזי שהיום ה-AI מאפשרת לאנשים עם מינימום ידע טכנולוגי ומקסימום כוונות רעות – להפוך לעושי הונאה אפקטיביים.

והנה לנו דוגמה: אם אדם מסוים מעוניין לעקוץ את הציבור, אדם המעוניין לרכוש תיקים מחברת פראדה למשל, ולהרוויח מהעוקץ כסף רב – הבינה המלאכותית יכולה לסייע לו במיוחד. תחילה, כשירצה לתאר באופן מדויק את המוצרים ולייצר פרופילים ברשתות החברתיות למותג העל – ה-AI תהיה טכנולוגיה מאד יעילה כדי לייצר ערימות של תכנים תוך דקות. יתרה מכך, כדי לייצר פלטפורמות ואתרים – הוא אינו צריך לקודד אותם בעצמו.

משמשת לתחכום חדש בהונאות סייבר. בינה מלאכותית. צילום: BigStock

כולם יכולים לקחת חלק בפסטיבל ההונאות

הבינה המלאכותית לא ממציאה שום דבר חדש, אלא מהווה קטליזטור המאיץ את התהליכים הקורים ממילא ומאפשרת ליותר אנשים לקחת חלק בפסטיבל ההונאות. ההאצה של התהליכים המסוכנים האלה, מאפשרת את התרחבות התופעה ועשויה לייצר עוד תתי קטגוריות של הונאות מקוריות ויצירתיות, שקשה לנו להעלות על הדעת.

מעבר לכך, בינה מלאכותית מפרקת חומות של ידע, שפה, וכישרון. בעזרתה כל אחד יכול בקלות להנדס אתרי אינטרנט, חשבונות מדיה חברתית ואימיילים באנגלית, ולייצר קוד שעלול לייצר נזק רב.

בחברת ברנדשילד (BrandShield) – חברת סייבר ישראלית המתמחה במעקב, ניטור והסרה של הונאות, זיופים והתחזויות ברשת – גילו כי מאז שפרצה הקורונה, שהעבירה את המרחב הצרכני והבינאישי שלנו עמוק אל תוך הרשת, תופעת ההונאות, הזיופים וההתחזויות הכפילה את עצמה באופן אקספוננציאלי ובכל תחום. ניתן לראות קפיצות משמעותיות ביותר מחודש לחודש ומשנה לשנה בהיקפי ההונאות.

כמה דוגמאות על קצה המזלג: הכפלה של כמות האתרים המתחזים לאתרים מהימניים לרכישת iPhone; גדילה משמעותית של כמות וההתחזויות לאפליקציות הכרויות, רק כדי למשוך כספי מנויים; וגידול רב ממדים בהונאות מכירות הכרטיסים לאירועי תרבות וספורט.

יש השתוללות גדולה מאוד של התופעות שתיארנו, ועם הבינה המלאכותית יש סכנה שזה אף יגבר. האחריות המרכזית למלחמה בהונאות הרשת היא על החברות והמותגים. מעבר לאחריות שיש להן על שמן הטוב, יש להן גם אחריות להגן על הצרכן התמים שבסך הכל לא מצליח להבדיל בין המוצר האמיתי, שהן עצמן מציעות, לבין הזיוף.

מצריך אנגלית טובה. ChatGPT. צילום: ShutterStock

אינגליש איז אימפורטנט

ChatGPT אמנם בנוי להבין ולהשיב גם בשפה העברית, אך מספיק ניסיון חטוף כדי להבין שאי אפשר להסתמך על רמת העברית שלו. הוא לא מצליח להבין את כל אוצר המילים העברי, והוא מפרש את התחביר אחרת מכוונת המשורר.

הדבר מעורר תהייה כיצד יש לנסח את השאלות נכון גם בהיעדר אנגלית טובה, ומהן הטעויות הנפוצות של הישראלים בשימוש ב-ChatGPT.

יש מספר כללי יסוד:

• יש מקרים בהם אנשים מתרגמים "ישירות" משפת האם שלהם לאנגלית כי נראה להם טבעי לדבר כך. זה לא תמיד נכון.
  למשל: 'אם אזכה (עתיד) בלוטו אקנה (עתיד) בית'. לכן, דוברי עברית בדרך כלל יגידו: 'If I will win (Future Simple) the lottery, I will buy (Future Simple) a house'. אלא שהניסוח באנגלית אמור להיות כך: 'If I won (Past Simple) the lottery, I would buy (Would + V1) a house'.

• כאשר שואלים שאלות באנגלית יש מבנה דיי קבוע, שהוא טיפה שונה מהמבנה שבו אנו מנסחים שאלות בעברית.
  לדוגמה: בעברית אומרים 'איפה (מילת שאלה) אתה (כינוי גוף) גר (פועל)?' ובאנגלית יש לומר זאת: 'Where do you live? – זה כמעט אותו מבנה, רק שבאנגלית מוסיפים פועל עזר (Do).
  דוברי עברית יגידו: 'Where you live?' המבנה הקבוע באנגלית לשאלות בזמן הווה (PRESENTPast Simple), בו אנו משתמשים כדי לשאול, בין היתר, על עובדות והרגלים, הוא: מילת שאלה + פועל עזר Do + כינוי גוף + פועל הבסיס ולבסוף סימן השאלה (?).

• עוד טעות נפוצה היא "לבלוע" את הפועל To be – Am, Is, Are – (שזה הפועל "להיות") כאשר מדברים בזמן הווה, כיוון שהוא לא קיים בעברית. אנו משתמשים בדרך כלל בפועל הזה כדי לתאר דברים (שמות תואר). לדוגמה: אני הייתי חכם (עבר)/ אני אהיה חכם (עתיד)/ אני חכם (הווה). לכן, דוברי עברית יגידו: 'I smart', במקום 'I am smart'.
  כאשר שואלים שאלות זה נראה כך: 'מה הוא הספר הטוב ביותר כדי ללמוד סינית?', דוברי עברית נוטים לומר: 'What the best book for learning Chinese?' במקום: 'What is the best book for learning Chinese?'

לאנגלית מקום רב בחיינו המודרניים, והיא ככל הנראה לא מתכוונת לעזוב אותנו גם עם בוא הטכנולוגיה החדשה. כמו שראינו בעבר עם Google Translate, אין תחליף לידיעת השפה, שהיא פותחת דלת לעולמות טכנולוגיים שלמים. כן, גם אם זה אומר לחזור לשיעורי הבסיס.

הכותבים הם יואב קרן, מנכ"ל ברנדשילד; ו-יחזקאל פוסיסורסקי, מורה לאנגלית ברשת ברלינגטון אינגליש