כסף אלטרנטיבי: פלטפורמות DeFi כבר מנהלות 51 מיליארד דולר
פלטפורמות DeFi הן אלטרנטיבות מבוססות חוזים חכמים ומטבעות קריפטוגרפיים למערכות הפיננסיות המסורתיות ● האם מדובר בטרנד, שיבוש המערכות המוכרות לנו, או נחלתם של מתנגדי ריכוזיות בודדים?
בשנת 2022 החל מיתון כלכלי עולמי, שאנו עדיין בעיצומו. אחד המגזרים שספגו מכה חזקה מהמשבר הוא המגזר הטכנולוגי, שמזה מספר חודשים חווה גלי פיטורים, קושי בגיוסים ואף סגירת חברות שלמות.
בתחילת חודש מרץ ספג המגזר הטכנולוגי מכה נוספת, עם קריסת שלושה בנקים שהתמחו בשירותים והלוואות לחברות היי-טק: סילברגייט בנק, סיליקון ואלי בנק, וסיגנצ'ר בנק. גורלם של מיליארדי הדולרים שחברות היי-טק החזיקו בבנקים אלו עדיין לא ברור, ולמרבה הצער, סביר שלא כל הכספים שהופקדו בהם יוחזרו ללקוחות שסמכו על הבנקים עם כספם.
עבור רבים, המיתון וקריסת הבנקים מהווים הוכחה לטענה, שהמערכת הפיננסית הנוכחית של האנושות לא פועלת. היא נתונה לרגולציה חמורה מדי של הממשלות, גובה עמלות לא הגיוניות והשחקנים המרכזיים בה – בעיקר בנקים, חברות ביטוח, גופי השקעות – מעוניינים לגרוף רווחים גדולים ככל הניתן במקום לספק שירות הגון.
למזלם של המאוכזבים מהמערכת, אנו חיים בעידן עם שפע אפשרויות. רבות מהן מתבססות על רשת הבלוקצ'יין שעליה כתבתי בעבר, וכלכלת המטבעות הקריפטוגרפיים שנשענת עליה. אחת ההזדמנויות האלו היא החלפת ההתנהלות הפיננסית ה"רגילה" בפלטפורמות DeFi, שצוברות פופולריות רבה לאחרונה.
"פלטפורמות DeFi מציעות לגולשים שירותים דומים לאלו שמציעים בנקים, חברות הביטוח, קרנות גידור, גופי הלוואה ושאר המוסדות הפיננסיים המוכרים. אולם בעוד הגופים ה"מסורתיים" מנוהלים על ידי הרצון להרוויח של הנהלת המוסד הפיננסי והרצון לשלוט של הרגולטור, פלטפורמות DeFi הן אקו-סיסטם סגור ומנותק ככל הניתן מהמערכות המסורתיות"
Fight the Power: להתריס כנגד הסדר הקיים
המונח DeFi הוא קיצור של Decentralized Finance. כלומר, כלכלה מבוזרת, שלא נשלטת על ידי שום גורם רגולטורי רשמי. הקיצור DeFi לא נבחר במקרה, שכן באנגלית משמעות המילה Defy היא התרסה, חוסר ציות או התנגדות. ופלטפורמות DeFi יוצאות כנגד לא פחות מהמערכת הפיננסית והרגולטורית שמלווה את האנושות אלפי שנים. איך הן עושות זאת?
פלטפורמות DeFi מציעות לגולשים שירותים דומים לאלו שמציעים בנקים, חברות הביטוח, קרנות גידור, גופי הלוואה ושאר המוסדות הפיננסיים המוכרים. אולם בעוד הגופים ה"מסורתיים" מנוהלים על ידי הרצון להרוויח של הנהלת המוסד הפיננסי והרצון לשלוט של הרגולטור, פלטפורמות DeFi הן אקו-סיסטם סגור ומנותק ככל הניתן מהמערכות המסורתיות.
איך הניתוק מתבטא? ראשית, במקום מסחר בדולרים, אירו, או מטבע FIAT אחר, המסחר מבוסס על מטבעות קריפטוגרפיים בלבד. בנוסף, מערכות DeFi אינן כפופות לרגולציה, ולכן החוקים שחלים על מוסדות פיננסיים מסורתיים (למשל תשלום מס רווחי הון) אינם תקפים לפעילות המתקיימת באקו-סיסטם הסגור שלה. הדבר היחיד שיוצר סדר בפעילות הפלטפורמה הם חוזים חכמים – תוכנות שפועלות על רשת הבלוקצ'יין ומשמשות להחלה אוטומטית של חוקים שמוגדרים בחוזה. חוזים חכמים הם הבסיס הטכנולוגי של כל יישום DeFi. מוגדרת בהם סדרת חוקים שונים, הקשורים לפעילות היישום: תנאים להעברת בעלות על מטבע מסוים, עמלות שמפעילי הפלטפורמה יקבלו ועוד. אם כל זה נשמע לכם מוכר, זה מכיוון שבפלטפורמות DeFi הרגולטור איננו הממשלה. הוא הקוד. במקרים רבים החוזה מבוסס על קוד פתוח, וכל משתמש יכול לעיין בו ולעיתים גם לשנותו.
כיום פלטפורמות DeFi מציעות אלטרנטיבה כמעט לכל פעילות פיננסית שגרתית. פלטפורמה כמו AAVE, Uniswap או Pancake Swap הינן מעין בנקים בשליטת הקהילות של המשתמשים בהן. בקהילה של AAVE ישנם כ-157,000 משתמשים פעילים, וב-Pancake Swap הקהילה מונה כ-1.6 מיליון משתמשים. חברי הקהילות יכולים להפקיד כסף, ללוות, להלוות ואף להציע שינויים בחוזים החכמים אשר בבסיס הקהילה, שניתן למצוא אותם ב-GitHub.
ביטוח הוא עוד שירות פיננסי שכולנו חייבים, ולכן אין זה מפתיע שפלטפורמות DeFi המציעות ביטוח מבוזר מתחילות לצוץ. לדוגמה, חברת Etherisc מציעה מגוון ביטוחים ברשת המבוזרת שלה: ביטוח על נזקי בצורת לחקלאים, ביטוח נסיעות, אפילו ביטוח כנגד תנודות חדות מדי בשוק הקריפטו למזעור הפסדי מסחר. בתיאוריה, בזכות החוזה החכם, הפיצויים שמגיעים למבוטח יעברו אליו אוטומטית (כמטבעות קריפטוגרפיים כמובן). לדוגמה, אם מבוטח רכש ביטוח כנגד ירידה של מעל 10% בשווי הביטקוין, כאשר מתקיימת ירידה כזו בערך המטבע החוזה החכם נכנס לפעולה ומעביר אליו את הפיצוי. מהיכן מגיע ההון לפיצוי? ממאגר נזיל שנוצר בזכות התשלומים שביצעו מבוטחים אחרים, או חברי קהילה שהחליטו להשתתף בביטוח כאפיק השקעה.
יישומי DeFi: שיבוש, טרנד, או נחלת המשוגעים לדבר?
שוק ה-DeFi צמח מאוד בשנים האחרונות. עד 2020 נוהל בו סכום יחסית צנוע של כ-700 מיליון דולר בלבד. מגיפת הקורונה כנראה הביאה לערעור נוסף באמון של אנשים רבים במערכות המסורתיות, ובשנת 2021 מערכות אלו ניהלו כ-16 מיליארד דולר. הצמיחה המשיכה בתקופה האחרונה, ונכון לפברואר 2023, לפי הערכות, במערכות DeFi מנוהלים כ-51.8 מיליארד דולר.
האם מדובר בשיבוש של ממש, שצפוי להביא לשינוי מהיסוד במערכות המסורתיות שמנהלות את העולם? לפי תומכי עידן Web 3 (שגם עליו כתבתי בעבר), מערכות DeFi צפויות להוות נדבך משמעותי בכלכלה העולמית בעתיד הקרוב, בזכות התחזקות כלכלת הבלוקצ'יין והביזור בכל העולם.
באופן אישי, אני מאמין שהשימוש בפלטפורמות אלו אכן יגדל, אבל עד לנקודה מסוימת. בארצות רבות, בראשן ארצות הברית, אוכלוסייה גדולה איננה סומכת על המוסדות המסורתיים. חלקם מסיבות אידיאולוגיות (למשל ליברטנים), אחרים עקב אירועים שונים (כמו המשבר של 2008, שהסב הפסדים עצומים למיליוני בני אדם). בעיניי, הגיוני שאוכלוסיות שאינן אוהדות את הממשל יחפשו אלטרנטיבות למערכות הקיימות, רבים מהם בני הדורות הצעירים, שכבר רגילים להשתמש באלטרנטיבות פיננסיות מבוססות טכנולוגיה.
ובכל זאת, לדעתי עדיין מוקדם להספיד את הכוחות הפיננסיים האדירים שמנהלים את העולם. הרעיון שבנק מנהל את חסכונותינו וחברת הביטוח את הפנסיה או ביטוח הבריאות מושרש עמוק ברוב מוחלט של האוכלוסייה. מעבר המוני לפלטפורמות DeFi יתרחש אם נחווה משבר פיננסי נוסף או שניים – אך כולי תקווה שלא נצטרך לגלות.
הכותב עוסק בהקמת מערכות בתחום האשראי החוץ בנקאי.
כתבה מעניינת, אמיר מסביר באופן נגיש ומעניין