על המפגש המרתק בין חדשנות במודלים עסקיים ו-ChatGPT
ChatGPT - כלי ה-AI החדשני שפרץ לחיינו באחרונה - מסייע ברעיונאות, שהיא חלק חשוב בתהליך החדשנות בפיתוח מודלים עסקיים חדשים בארגונים ● סדרת מאמרים חדשה זו עוסקת בדיוק בכך ● חלק א'
חלק א' – קנבס המודל העסקי*
ChatGPT פרץ לחיינו במהירות ובפתאומיות, והוא מתחיל להשפיע על מגוון תחומים בחיים הפרטיים והמקצועיים של כולנו. אחד היישומים המעניינים שלו הוא ב-רעיונאות (Brainstorming/Ideation), המהווה חלק חשוב בתהליך החדשנות בפיתוח מודלים עסקיים חדשים (Business Model Innovation) של ארגונים. ניתן להשתמש ב-ChatGPT ככלי תומך בתהליך חיפוש אחר רעיונות חדשניים וחשיבה על כיוונים חדשים במודל העסקי של הארגון.
לאחרונה, סיימתי קורס מעניין בשם Business Model Innovation with ChatGPT, שמועבר במסגרת הבלוג המעולה The Business Model Analyst, בלוג מומלץ מאוד למי שמתעניין במודלים עסקיים. מטרת מאמר זה היא לשתף אתכם במספר רעיונות ודוגמאות כיצד ניתן להשתמש ב-ChatGPT בתהליך הרעיונאות בשלב פיתוחם של מודלים עסקיים חדשניים. המאמר מחולק לשלושה חלקים.
קנבס המודל העסקי מתאר מהו הערך שהארגון מספק ללקוחותיו, כיצד הוא עושה עסקים עם לקוחותיו, שותפיו וספקיו ומתאר את הפעילויות העיקריות שהוא מבצע
בחלק א' – קנבס המודל העסקי – נפרט אודות המודל המתאר בצורה גרפית ונוחה את המודל העסקי של הארגון. החשיבות של הקנבס הוא ביכולתו לתאר בצורה גרפית את התמצית והרציונל של כל ארגון והוא מאפשר לנו לבחון את המודל העסקי הנוכחי שלו, כמו גם מודלים עסקיים עתידיים וחדשניים. בחינה המהווה חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה הדיגיטלית.
בחלק ב' – חדשנות במודל העסקי – נתאר בקצרה שתי מתודולוגיות לחדשנות במודל העסקי. מתודולוגיה ראשונה, Business Model Navigator, עוסקת באיתור תבנית רלוונטית של המודל העסקי מבין 55 תבניות אפשריות. מתודולוגיה שנייה מבוססת על קנבס המודל העסקי, ומטרתה לאתר רעיונות להרחבת המודל העסקי. קיימות מתודולוגיות נוספות, אבל הן מעבר למטרות מאמר זה.
בחלק ג' – חדשנות המודל העסקי עם ChatGPT – נציג את השימוש ב-ChatGPT ככלי תומך לאיתור רעיונות חדשניים להרחבת המודל העסקי של הארגון.
קנבס המודל העסקי
קנבס המודל העסקי (Business Model Canvas) פותח על ידי ד"ר אלכס אוסטרוולדר ופרופ' איב פיגואר, ומתואר בספר Business Model Generation משנת 2010. הקנבס מתאר בצורה גרפית קלה ונוחה את הרציונל כיצד הארגון מייצר ערך ללקוחותיו, וכיצד בכוונתו להרוויח כסף ולעמוד ביעדיו. הגדרה זו מתאימה לכל סוגי הארגונים – עסקי ציבורי או פרטי או ארגון ללא מטרות, בעל יעדים כגון ארגון ממשלתי לאספקת שירותים לציבור, פיתוח תשתיות וכדומה. קנבס המודל העסקי מתאר מהו הערך שהארגון מספק ללקוחותיו, כיצד הוא עושה עסקים עם לקוחותיו, שותפיו וספקיו ומתאר את הפעילויות העיקריות שהוא מבצע. קנבס המודל העסקי מורכב מתשע אבני הבניין, המחולקות לארבע קטגוריות – הערך, הלקוחות, התשתית והפן הפיננסי. התרשים המצורף מציג את הקנבס.
נסקור בקצרה את תשע אבני הבניין:
אבן בניין 1: מגזרי לקוחות (Customer Segments) – מגדירה את מגזרי (סגמנטים) הלקוחות שהארגון משרת ועבור מי הארגון מייצר ערך. ארגון יכול להחליט לספק ערך למגזרי שוק שונים: סוג מסוים של לקוחות, שוק מקומי או בינלאומי, שוק מפוצל עם סוגי לקוחות שונים (למשל לקוחות פרטיים, לקוחות עסקיים), או מקבץ שווקים שאין ביניהם קשר ישיר (אמזון לדוגמה פעילה במספר רב של תחומים).
אבן בניין 2: הצעת הערך (Value Proposition) – מגדירה את הערך והתועלות ללקוח, ומיוצרת על ידי אוסף המוצרים והשירותים שלו עבור מגזרי הלקוחות השונים. ישנם ערכים רבים רלוונטיים ללקוחות, כגון חדשנות, ביצועים, פרסונליזציה, עיצוב, מותג, סטטוס, מחיר, הורדת עלויות, נגישות, נוחיות, שימושיות ועוד. אבן דרך זו מגדירה איזה ערכים רלוונטיים לאיזה ממגזרי הלקוחות, ומה הסיבה שלקוחות רוכשים את המוצר או השירות.
אבן בניין 3: ערוצים (Channels) – מגדירה את ערוצי הקשר בין הארגון ולקוחותיו. ארגון יכול להשתמש במגוון גדול של ערוצים: אנשי מכירות בחנות, סניפי מכירות, זכיינים ומפיצים, מכירות ישירות במסחר אלקטרוני, ועוד.
אבן בניין 4: קשרי לקוחות (Customers Relationships) – מגדירה את אופי הקשרים עם הלקוחות השונים שהארגון מבקש לנהל עם מגזרי הלקוחות השונים. הארגון יכול ליצור סוגי קשרים שונים, אשר יכולים להתקיים ולפעול גם בו-זמנית: מנהל לקוח או יועץ ייעודי, שירות עצמי, מועדון משתמשים, מוקד תמיכה טלפוני ועוד. איזה קשרים הארגון מנהל עם הלקוחות – חד פעמיים או לאורך זמן.
אבן בניין 5: מודל ההכנסות (Revenue Model) – מגדירה את ההכנסות שהארגון מייצר ממגזרי הלקוחות השונים – מכירה חד פעמית, גביית דמי שימוש המבוססים על השימוש בנכס, דמי מנוי, חינם ללקוחות (כמו עיתון חינם הגובה כסף רק מהמפרסמים), דמי שכירות או החכרה, דמי רישוי, עמלה בגין שירות, תשלום קבוע לשימוש בלתי מוגבל, תשלום בגין פרסום (כמו מודל ההכנסות של גוגל), הכנסות במודל Freemium (שירות בסיסי בחינם ותשלום בגין שירותי ערך מוסף) או מודלים אחרים.
אבן בניין 6: משאבים עיקריים (Resources) – מגדירה את המשאבים העיקריים המשמשים את הארגון בהפעלת המודל העסקי שלו, כמו משאבים פיזיים (חנויות, בניינים, רשתות הפצה, מחסנים), משאבים לא מוחשיים (מותג, פטנטים, ידע ייחודי, מאגרי מידע כמו מאגר הלקוחות וכדומה), משאבי אנוש בתעשיות עתירי ידע ויצירתיות (כמו אנשי תוכנה, אנשי פרסום, מהנדסים וכדומה) ועוד.
אבן בניין 7: פעילויות עיקריות (Activities) – מגדירה את הפעילויות העיקריות של הארגון בתפעול המודל העסקי שלו. פעילויות אלו יכולות להיות ייצור, שיווק, ביצוע פרויקטים, פיתוח פלטפורמות.
אבן בניין 8: שותפים עסקיים עיקריים (Key Partners) – מגדירה את רשת הספקים והשותפים העסקיים העיקריים של הארגון.
אבן בניין 9: מבנה העלויות (Cost Structure) – מגדירה את העלויות העיקריות הנובעות מהפעילויות והמשאבים הדרושים לתפעול המודל העסקי.
*חלקו השני של המאמר יפורסם מחר (ג')
הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital
כיף לראות איך זה עובד אצל אחרים