נשים ומחשבים: יעל ליפסקין, INX

שם ותפקיד: יעל ליפסקין, מנהלת תחום מוצר CBDC (ר"ת Central Bank Digital Currency) בחברת המסחר בנכסים דיגיטליים INX.

ותק בתפקיד: שנה.

השכלה: מהנדסת תוכנה BSc.

שירות צבאי: מדריכת חימוש.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כנראה שהכל התחיל מהבית. אמא שלי ראתה את העתיד לבוא מבחינה טכנולוגית בתחילת שנות האלפיים, הבחינה שיש לי יכולות טכניות ואנליטיות בולטות מגיל קטן וכיוונה אותי ללימודי הנדסת תוכנה. גם לי זה היה הגיוני בזמנו ונמשכתי לתחום בטבעיות. בסיום התואר, השתלבתי מייד בשוק העבודה. בחברת קומברס (שבזמנו הייתה שיא ההיי-טק) בתפקיד Presale והדרכות על מוצרי החברה.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? מאז ומתמיד הובילו אותי השאיפות ותחומי העניין שלי ופחות התעסקתי באפליה בצורה מודעת, גם כשזיהיתי אותה.

כמנהלת מוצרי תוכנה שנים רבות, מבחינה מספרית אני לרוב עובדת מול סביבת פיתוח גברית. רוב הנשים שנמצאות סביבי לרוב בתפקידי שיווק, תוכן ועיצוב. לשמחתי אני כן רואה הרבה נשים בתפקידי ניהול מוצר ואני מקווה גם לראותן בתפקידים טכנולוגיים וניהוליים אחרים, ובהחלט יש מגמת שינוי לטובה מתחילת הדרך שלי בתעשייה.

יחד עם זאת, לעיתים מורגש שיש לנשים חובת הוכחה גדולה יותר מאשר שגברים נתקלים בה בנושאים טכנולוגיים. לדוגמה – האמירה שלי כאישה על נושא טכנולוגי עדיין לפעמים מפתיעה את הגברים סביבי.

כדי להיות שותפה מלאה בתכנון טכנולוגי על המוצרים שאותם אני מובילה, אני מקפידה ליזום את המעורבות שלי ולתת ערך בתוכן הטכנולוגי. זה לא שונה ממה שמצופה מגברים, אבל עדיין פחות מובן מאליו כשמדובר באישה, וכמובן משתנה מאדם לאדם.

היום אני מתכננת ומעצבת מוצרים על גבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין, תחום שרובו עדיין גברי באופיו. החלטתי לעשות מעבר לפינטק אחרי חמש שנים בתחום הרפואה הדיגיטלית ובהחלט היה אתגר לימודי ומנטאלי בשינוי הזה.

ב-INX הבחינו שהניסיון שלי בבניית מוצרים קודמים דווקא יאפשר לי להנגיש את המוצרים למשתמשי הקצה בצורה מיטבית, לצד יכולות למידה עצמית שידביקו את פערי הידע. היה ניכר שהסיבות לליהוק שלי לתפקיד היו ענייניות ללא קשר למגדר. כשזיהיתי את זה, מאוד הערכתי את הפתיחות המחשבתית של ההנהלה וידעתי שהבחירה שלי נכונה.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי לא נתקלתי באפליה ישירה ומובהקת, אם כי זה מאד משתנה בין חברה לחברה ולאנשים שמובילים אותה ועובדים בה. היום, כשאני במקום של בחירה, אני בהחלט בסביבת העבודה הנכונה עבורי בהיבט הזה.

כן יכולה לומר מחוויותי, תחושת אפליה לרוב נמצאת מתחת לפני השטח, לא באופן גלוי ומובהק, מתבטאת גם במצבים שגבר ודאי לא היה חווה אותם בעבודה. אני אישית, כיעל, מאמינה שזה גם מאד תלוי בכמה אני אתן מקום לאפליה הזו ולכן, כשאני נתקלת בה – אני יודעת להתמודד איתה, ובכללי לא משקיעה בזה תשומת לב יתרה.

לדעתי, יש דפוס קבוע שעדיין לא השתנה לאורך השנים (שעלה גם בשיחות שלי עם קולגות, חברות, ובמסגרת פורומי היי-טק נשיים שאני שותפה בהם), שבו סגנון השיח השונה, הרגיש והמרוכך יותר של נשים לעומת שיח גברי, שרובו קצר, ענייני ומשימתי, נתפש כחולשה, ולעיתים מונע מנשים להביע את דעתן בפורום גברי ולכן להיות פחות דומיננטיות בארגון. הרגשתי את זה אישית מאוד כשעבדתי עם קולגות שהגיעו מארגונים צבאיים. האתגר הוא למצוא את האיזון שישמר את הקול והסגנון האישי שלך, בצורה שתייצר הקשבה שוויונית גם בסביבה גברית, מבלי להיתפש כאמוציונלית או לא מקצועית.