כיצד הפכה ישראל למעצמת סייבר וטכנולוגיה?

תחומי התוכנה והסייבר מייצרים יתרון יחסי משמעותי לישראל ומהווים את הקטר המושך את הכלכלה ואת התוצר הגדול והצומח ביותר במשק. דו"ח רשות החדשנות השנתי 2023 מראה, שהתעשייה הטכנולוגית הפכה בעשורים האחרונים לקטר המושך את הכלכלה הישראלית ומהווה את הענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק. עוד מראה הדו"ח, שבין השנים 2012-2023 היה קצב הצמיחה הממוצע של מספר העובדים בענף ההיי-טק פי שלושה מהקצב הכללי במשק. שיעור הגידול היה 6.3%, לעומת 2.2% בכלל המשק. זאת ועוד, שיעור ההיי-טק מהתמ"ג היה יותר מ-18%, כשהתוצר הכפיל את עצמו בתוך עשור ל-290 מיליארד שקלים בשנת 2022.

תחום התוכנה והסייבר מייצרים יתרון יחסי משמעותי לישראל, כאשר יותר מ-40% מחברות ההזנק החדשות פועלות בתחום זה, ויותר ממחצית ההשקעות זורמות לתחום הסייבר והתוכנה. ישראל הפכה למובילה עולמית בתחום הסייבר ואבטחת המידע. התהליכים האלה ממשיכים. לדברי ראש רשות החדשנות, ישראל פועלת לנצל שלושה תחומי חדשנות: בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), מחשוב ותקשורת קוואנטית וחדשנות בתחומי אקלים.

אז כיצד הפכה ישראל למעצמה עולמית בתחומי הטכנולוגיה והסייבר? מהן הסיבות העיקריות שהובילו את ישראל למעמד זה, ומה ניתן ללמוד מכך לגבי העתיד?

אחד המנועים המרכזיים לתהליך הצמיחה של ישראל בממד הסייבר והטכנולוגיה נובע מכמה מרכיבים, שהעיקרי בהם הינו הפיתוח הביטחוני. פיתוח זה מחייב שותפות הדוקה עם המגזר הפרטי והאקדמיה. הצטיינותם של מגזרים אלה הובילה חברות בינלאומיות רבות להקים את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל.

תפיסת הביטחון הבסיסית שגיבש בן גוריון עוד בשנים הראשונות של המדינה נשענה על שלוש רגליים: הרתעה, התרעה והכרעה. כיוון שהיה תמיד קושי להחזיק צבא סדיר גדול, נדרשה התרעה כדי לגייס את צבא המילואים. אילוץ זה חייב את צה"ל להקים מערך מודיעין משוכלל, אשר יספק את ההתרעה. יחידות המודיעין של צה"ל נדרשו לפתח יכולות מגוונות. מהפכת המידע והתפתחות הטכנולוגיה גרמו למודיעין להתבסס יותר ויותר על יכולות טכנולוגיות במרחב הסייבר. כך גם מערכים נוספים בצה"ל ובארגוני הביטחון, כולל חילות האוויר והים, תקשוב, לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה, כמו גם המוסד ושירות הביטחון הכללי.

בנוסף, גיוס החובה לצה"ל מהווה מרכיב חשוב מאוד בהתפתחות הסביבה הטכנולוגית בישראל. היחידות הטכנולוגיות בצה"ל מתחילות את תהליך המיון בשלבים מוקדמים מאוד ונהנות מגישה לכוח האדם האיכותי ביותר שמדינת ישראל מעמידה לרשות צה"ל עוד במהלך הלימודים בבתי הספר התיכוניים, באמצעות מערך שיווק רחב, וההבטחה שהמתגייסים ירכשו מקצוע וכישורים שישמשו אותם גם לאחר שחרורם. בוגרי היחידות הטכנולוגיות ואנשי הסייבר מבטיחים לעצמם יתרון בבניית עתידם המקצועי לאחר השחרור.

תהליכי הכשרה ייחודיים בצה"ל

המתגייסים החדשים נכנסים להכשרה בתהליכים ייחודיים בצה"ל. אמ"ן, אגף התקשוב והחילות הטכנולוגיים הקימו מערכי הכשרה מהמתקדמים בעולם. בית הספר למקצועות המחשב ולהגנה בסייבר מעביר קורסים בתכנות, בפיתוח, בתשתיות מחשוב, בהגנת סייבר וכדומה. מגוון תוכניות ההכשרה של אגף המודיעין, המבסס את מרב מאמצי המודיעין שלו באיסוף מודיעין במרחב הסייבר וניתוחו באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים ובינה מלאכותית (AI), ניתנות לצעירים בשנותיהם הטובות תוך עידוד יוזמה וחדשנות. הביקוש להתקבל ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל אף הוביל חברות אזרחיות להציע מסלולי הכנה למתגייסים לסייע להם לעבור את המיונים ליחידות אלה. קיימות גם תוכניות שמטרתן להגביר את הנוכחות של מתגייסים מהפריפריה, דוגמת תוכנית "מגשימים" של המרכז לחינוך סייבר מיסודה של קרן רש"י. תוכניות אלה מקדמות שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית, יחד עם משרד הביטחון.

"אחד המנועים המרכזיים לתהליך הצמיחה של ישראל בממד הסייבר והטכנולוגיה נובע מכמה מרכיבים, שהעיקרי בהם הינו הפיתוח הביטחוני"

עם השלמת ההכשרה, המשרתים משתלבים ביחידות הטכנולוגיות השונות, וכך הם צוברים ניסיון מעשי חשוב מאוד. אלפים מתגייסים מדי שנה למסלולים אלה, משרתים את שירות החובה שלהם, וחלקם אף חותמים על שירות קבע. כך, בכל שנה צה"ל מזרים אלפי משתחררים עם ניסיון טכנולוגי עצום אל הכלכלה הישראלית. אלה נכנסים לשוק העבודה, מייצרים ומשתלבים במערכת גומלין המניעה את הכלכלה הטכנולוגית של ישראל, כולל את תחום הסייבר, תחומי הבינה המלאכותית, ניתוח מידע ועוד.

שירות החובה, המאפשר נגישות של צה"ל למרב כוח האדם האיכותי במדינה ושילובו בעשייה הטכנולוגית בצה"ל, הופך את הצבא לקטר המושך את הכלכלה הישראלית בתחום הטכנולוגיה והסייבר. חלק גדול מהמשתחררים מביאים עימם ידע ורעיונות רבים, המובילים להקמה של חברות הזנק רבות, הפועלות בשוק העולמי. כתוצאה, תעשיית ההיי-טק הישראלית הפכה לשחקן חשוב בתעשייה העולמית ללא קשר לגודלה של המדינה באוכלוסייה ובשטח.

מרכיב נוסף הוא המדינה, שזיהתה מבעוד מועד את הפוטנציאל הזה והקימה יכולת לספק כספי פיתוח לחברות ההזנק, במטרה להעשיר את פיתוח הקניין הרוחני בישראל. ואולם, אליה וקוץ בה – חתירת בני הנוער ליחידות הטכנולוגיות תורמת אמנם לכישורי המודיעין הישראלי ולכלכלת המדינה, אולם היא פוגעת במוטיבציה לגיוס ליחידות הלוחמות.

על פי סקר פנימי שנערך בצה"ל, המוטיבציה לשירות קרבי של גברים בשנת 2022 הייתה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות – 66% לעומת 73% בשנת 2020. אצל נשים היא הייתה 48% בשנת 2022, לעומת 60% בשנת 2018.

המתח הקיים בין הצורך לגייס כוח אדם איכותי ליחידות הטכנולוגיות ובכך להמשיך לספק כוח אדם איכותי לתעשיית הסייבר והטכנולוגיה לבין הצורך לוודא שיחידות השדה תוכלנה לגייס אף הן כוח אדם איכותי מחייב מתן מענה ברמה הלאומית. ניצנים לכך ניתן לראות, בין היתר, בתוכניות ההכשרה של לוחמים משוחררים למקצועות טכנולוגיים. כך, לדוגמה, התוכנית "לוחמים להיי-טק", שמטרתה להכשיר לוחמים משתחררים לעבודה בתחום הסייבר.

ישראל תוכל להמשיך להוביל בתחום הסייבר והטכנולוגיה, אולם עליה לאזן בין כלל הצרכים הלאומיים. מה גם שמי ששירתו ביחידות השדה מביאים איתם ניסיון כלוחמים ומפקדים ועוד שלל תכונות החשובות מאוד למשק ולמעסיקים, לא פחות מההכשרה והניסיון הטכנולוגי של אלה ששירתו במערכי הסייבר.

הכותב הוא חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ואחד ממחבריו של הספר "Israel and the Cyber Threat – How the Startup Nation Became a Global Cyber Power", שיצא לאור ביולי 2023.