נשים ומחשבים: טטיאנה גרצנובה, PTC

שם ותפקיד: טטיאנה גרצנובה – מנהלת קבוצת פיתוח במרכז הפיתוח של חברת התוכנה PTC, הממוקם בקמפוס הטכניון בחיפה.

תפקידים קודמים: מהנדסת תוכנה בחברת סטארט-אפ שפיתחה אפליקציות.

השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב עם הסמכה להוראת מחשבים מהטכניון.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

עליתי לישראל מקזחסטן בגיל 17, מיד עם סיום לימודיי בתיכון. בבית הספר למדתי בכיתה מדעית ומאוד אהבתי מתמטיקה, לוגיקה ופיזיקה, וכשהגעתי לישראל היה לי ברור שאלמד מחשבים גם באקדמיה. ראשית, למדתי עברית באולפן, ואז התחלתי מכינה בטכניון, והיועצת המליצה על הפקולטה להוראה בטכניון, שבה אוכל לקבל גם תעודת הוראה וגם את התואר. אחרי התנסות בהוראת מדעים הבנתי שאני לא רוצה להיות מורה, גם בגלל קשיי שפה וגם בגלל הבדלי תרבות. וכך השתלבתי בתעשיית ההיי-טק בה אני עובדת עד היום.

חברת PTC נתנה לי אפשרות מעולה לא רק לפתח תוכנה וללמוד טכנולוגיות חדשות, אלא גם להשתמש בקורסי הוראה וללוות עובדים חדשים, לארגן קבוצת סטודנטים (עם המעבר למשרדים שלנו בטכניון) ולפתוח קבוצה של עולים חדשים. בנוסף, ארגנתי לעולים החדשים שלנו, שברחו מהמלחמה באוקראינה או מרוסיה, קורס בסיסי ומנטורינג, שאפשר להם להשתלב בפיתוח המוצר שלנו ולהציג תוצאות מעולות.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?

אני חושבת שעובדתית במקומות רבים נשים משתכרות פחות, מתקדמות לאט יותר ונוכחותן בתפקידים בכירים פחותה. הסיבות לכך לדעתי הינן היסטוריות וקשורות להתפתחות ושינוי סטטוס האישה בקהילה ובתעשייה. עם זאת, אם בעבר נשים נדרשו להישאר בבית ולדאוג לילדים ולמשפחה, תודות להתפתחות החברתית במעמד האישה כיום הן משתלבות בתעשייה. יחד עם זאת, עדיין לא כל הבנות בוחרות ללמוד מקצועות טכנולוגיים ולעיתים קרובות ברור, שכאשר יש ילדים האישה עובדת פחות שעות. אני שמחה לספר שאצלנו בחברה שעות העבודה גמישות, יש אפשרות לעבודה מהבית, חופשות מיוחדות, ימי ראשון מקוצרים בקיץ ועוד. כל אלה מאד מקלים על אימהות.

הצד האופטימי הוא, שכאשר אני משווה את כיתת המדעים שבה למדתי, שלמדו בה 2 בנות ו-12 בנים, אז עכשיו יש שינוי משמעותי. הגענו ל40%- בנות בכיתות ריאליות, וגם בטכניון – אם בעבר היו במחזור 20%-30% בנות, השנה זה הגיע ל70%.

האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה?

אני מאוד רגילה ללמוד ולעבוד בסביבה גברית ברובה, והיום אני גם מנהלת של גברים. יש אצלנו בחברה נשים בתפקידים בכירים ואני לא חווה אפליה.