בינה מלאכותית יוצרת: המנמ"רים כבר אינם חוששים ומבצעים פיילוטים

בחודש הבא (נובמבר) תמלא שנה לפריצתה המטאורית של הבינה המלאכותית היוצרת, עם ההשקעה הדרמטית של מיקרוסופט ב-OpenAI בהיקף של 10 מיליארד דולר. בנקודת זמן זו, ניתן לומר שמנמ"רים בארגונים עסוקים בעיקר בפרויקטי פיילוט, כדי לבחון את התפקוד שלה והתועלת האמיתית לארגון, ונערכים ליישומה בתחומים שונים בארגון. זוהי מגמה חדשה יחסית, מאחר שבתחילת החשיפה לבינה המלאכותית ניכר היה חשש אמיתי בקרב מנהלי הטכנולוגיה מהתוצאות המרחיקות לכת שלה.

תוך כדי תהליך ההתפכחות, מנמ"רים הצליחו לבודד את רעשי הרקע הרבים שהמערכת הזו יצרה והשפעתה על תחומים שונים בחיים הפרטיים והעסקיים. דומה שהסיבה העיקרית לרצון של מנמ"רים לבחון את הבינה המלאכותית היוצרת הוא העננה שנוצרה סביבה, שהוגדרה כסוג של חדשנות משבשת ברמה הגבוהה ביותר, שעלולה לשנות מגזרים שלמים בתעשייה ובכלכלה. ניתן לומר ששנת 2023 הייתה שנת מבחן לטכנולוגיה, תוך שמנכ"לי ארגונים בוחנים גם את הצד הרגולטורי, האתי והמשפטי שלה.

מנתונים שפורסמו באתר הטכנולוגי CIO עולה, כי מתוך כ-2,500 מנהלי מערכות מידע שהשתתפו בסקר של גרטנר, 55% מאמינים, שמודולים של בינה מלאכותית יוצרת יוטמעו בארגון שלהם עד 2025.

"המשותף לכל הסקרים שנערכו הוא, שארבעה מתוך חמישה מנמ"רים בארה"ב מתכוונים ליישם את הבינה המלאכותית היוצרת, כאשר 40% אחוזים מצהירים כי הם יישמו את הטכנולוגיה בשנה הבאה"

האנליסטים של גרטנר אומרים, כי הפיילוטים שנערכים בארגונים הם באזורים של יצירת תוכן, סיכום חכם של מסמכים, רכיבים של מערכות חיפוש ארגוניות ועוד. סקר אחר של חברת פאונדרי (FOUNDRY) הראה, שמרבית מנהלי ה-IT מגלים עניין בבינה מלאכותית יוצרת באופן חלקי, האחרים עדיין דוחפים תוכניות פיילוט, והיתר כבר מאמנים עובדים וגם מתחילים לבסס מדיניות וכללים.

המשותף לכל הסקרים שנערכו הוא, שארבעה מתוך חמישה מנמ"רים בארה"ב מתכוונים ליישם את הבינה המלאכותית היוצרת, כאשר 40% מצהירים כי הם יישמו את הטכנולוגיה בשנה הבאה

מומחים בתחום זה מציינים, כי הם שבעי רצון מהתקדמות השימוש בבינה המלאכותית היוצרת, אבל הם עושים זאת בזהירות הנדרשת. השחקניות הראשיות שמובילות את המהפכה הם מיקרוסופט, גוגל ו-אמזון, שהפלטפורמות שלהן מאפשרות גישה למאגרים כמעט בלתי מוגבלים. יש לא מעט מנהלי טכנולוגיות שאומרים, כי הם יישמו את המודל של שפה טבעית ב-GPT הרבה לפני הרעש שנוצר בעקבות ההכרזה של מיקרוסופט.

בחודש שעבר פורסם דו"ח של דלויט, שמיפה את הענפים שלדעתם בשלים ליישום בינה מלאכותית יוצרת: שירותים פיננסיים, טכנולוגיה, מדיה ותקשורת, אנרגיה, תעשייה, שירותים ממשלתיים וציבוריים, מדעי החיים ושירותי הבריאות.

גם דאגות

מנגד, הקצב המטורף של החדירה לארגונים הדאיג את ראשי חברות הטק הגדולות וראשי חברות הפלטפורמה, כמו אילון מאסק, שהביעו דאגה מפני ההשלכות מרחיקות הלכת של הבינה המלאכותית היוצרת, וחתמו על עצומה משותפת, הקוראת לממשלות להפעיל רגולציה.

גם בישראל טרנד הבינה המלאכותית היוצרת תפס תאוצה אדירה, והשם AI הוצמד כמעט לכל נושא טכנולוגי, בין אם הוא קשור ישירות או לא. בכנסים שערכנו בנושא, גם המנמ"רים בישראל סיפרו על בדיקות ופיילוטים שהם עושים על מערכות אלו. היישומים מוטמעים בעיקר בתחום של אוטומציה של תהליכים, או ניהול מסמכים באזורים שהשימוש שלהם לא מסכן את הארגון. דומה גם שאחד החסמים בארץ, כמו בחו"ל, אינו רק בשלות הטכנולוגיה, אלא הצדדים הרגולטוריים והאתיים, שמירה על הפרטיות, ובעיקר השפעה על שוק העבודה.