האם הרשויות המקומיות ערוכות למצבי החירום הצפויים להן בעתיד?

אירועי ה-7.10.2023 גרמו לעם ישראל לשנות את תפיסת האויב שאליה היינו מורגלים. אך האם הרשויות המקומיות ערוכות למרחב האיומים המתרחב וגדל?

לכאורה, הרשויות המקומיות ערוכות למצבי חירום – הרשויות הקימו מרכזי הפעלה בחירום, חילקו תפקידים בתפיסת ה"מכלולים" והקימו מערכות לניהול החירום – אך האם זה הופך את הרשויות המקומיות לערוכות לתרחישי העתיד?

ניתוח קצר של מצב הרשויות במדינת ישראל מראה, כי רובן ערוכות לתרחישים אשר היו מוכרים בעבר – נפילת טיל, איתור דיירים המתגוררים בבניין שקרס וניהול כוחות, אירועים וישיבות סטטוס. עם זאת, הרשויות לא תרגלו ולא כתבו תורות לחימה לאירועים כדוגמת אירועי ה-7.10.23.

אז מה בעצם קיים כיום ברשויות המקומיות?

ראשית יצוין, כי אין מודל סטנדרטי המיושם אצל כלל הרשויות – כל רשות בחרה ליישם את תהליכי החירום בצורה שונה ובמערכות טכנולוגיות שונות, אשר אינן מקושרות זו לזו הן בתוך כותלי הרשות והן בין הרשויות לבין עצמן ובינן לבין כוחות הביטחון השונים. בחלק מהרשויות, בעיקר הקטנות שבהן, כלל אין היערכות למצבי חירום.

"לכאורה, הרשויות המקומיות ערוכות למצבי חירום – הרשויות הקימו מרכזי הפעלה בחירום, חילקו תפקידים בתפיסת ה'מכלולים' והקימו מערכות לניהול החירום – אך האם זה הופך את הרשויות המקומיות לערוכות לתרחישי העתיד?"

להלן כמה טעויות נפוצות, הקיימות ברשויות המקומיות:

מרכז ההפעלה בחירום – מרכז ההפעלה בחירום ממוקם בחלק מהרשויות בבניין העירייה הראשי ובחלק מהרשויות במרחק של מאות מטרים בודדים מבניין העירייה הראשי, כך שהשבתת בניין העירייה הראשי תשבית הן את בניין העירייה הראשי והן את מרכז ההפעלה בחירום. על הרשויות המקומיות להקים שני מרכזי ההפעלה בחירום המרוחקים זה מזה לפחות 10 ק"מ. על שני המרכזים להכיל חיבור נפרד לרשת האינטרנט והם צריכים להיות בגודל שיאפשר לצוותי עירייה רחבים לעבוד בהם בחירום.

מוקד התושבים (לרוב 106), גם הוא נקודת כשל מרכזית – הוצאת הבניין שבו ממוקם מוקד פניות התושבים מכלל פעילות תיצור מצב שבו השירות לתושב והתקשורת עם התושב יושבתו.

חדר השרתים והתקשורת הראשי – רוב הרשויות מחזיקות חדר שרתים ותקשורת בבניין הרשות. חדר זה מנקז את כלל השרתים וכלל קווי התקשורת המחברים את הרשות לעולם וכן את עובדי הרשות בינם לבין עצמם. יציאה מכשירות של חדר זה תשבית את פעילות הרשות כולה, הן ברשת התקשורת הפנימית והן ביציאה לאינטרנט. חלק מהרשויות, לצורכי גיבוי, חיברו שני ספקי אינטרנט המגבים זה את זה, אך שניהם נכנסים לבניין דרך אותו פתח, כך שהריסת הכניסה לבניין תשבית בו זמנית את שני הקווים. על הרשות להיערך לעבודה מלאה בשני אתרים המרוחקים זה מזה.

מערכת מחשוב לניהול החירום – בחלק מהרשויות קיימת תפיסת עולם, שבמצב חירום העובדים יפסיקו לעבוד על מערכת מחשוב המיועדת לשגרה ויתחילו לעבוד על מערכת חלופית המיועדת לחירום – תפיסת עולם זו שגויה, שכן לא ניתן לצפות מהעובדים להתחיל לעבוד בחירום על מערכת מחשוב שהם אינם מורגלים לה, ויתרה מזו – לא ברור מהו התסריט הגורם למעבר ממערכת השגרה למערכת החירום וחזרה לאחר מכן למערכת השגרה. מערכת המחשוב לא יכולה להיות מוחלפת כשהוגדר מצב חירום. יתרה מזו, מערכת מחשוב המנהלת את החירום לא יכולה להתבסס על העובדה שתהיה בחירום תקשורת אינטרנט.

עולם הסייבר – אין זה סוד, שחלק מרכזי מהמערכה התרחש במרחב האינטרנטי. רמת הידע בתקיפות סייבר הקיימת כיום ברשויות אינה מספקת – ברוב הרשויות כלל לא קיים מומחה סייבר, ובחלק אחר – קיים איש סייבר אשר אינו במשרה מלאה ו/או רמת ההיכרות שלו עם הנושא אינה מספקת. על הרשויות להיערך עם צוות סייבר המכיר לעומק את כלל מערכות המחשוב של הרשות המקומית.

מעבר לנקודות אלו, על הרשויות המקומיות להיערך למצבי קיצון אחרים, כדוגמת יציאה מכדי פעולה של אתר העירייה הראשי עקב התמוטטות או שרפה, משך זמן ארוך של הפסקות חשמל, הפסקות של הקליטה הסלולרית בשטחים גדולים של הרשות, אי זמינות שרתי המפות (GIS), לרבות תיקי בניינים, אי זמינות של שרותי העירייה השונים, לרבות אי היכולת לדעת את שמות התושבים המתגוררים בבניין שנפגע, ניהול תהליכים מסיביים של פינוי דיירים משכונות שלמות אל מרכזים חלופיים ברחבי העיר ומחוצה לה, יציאה מכלל פעולה של מערכות טכנולוגיות המנהלות את התפעול השוטף של העיר, כדוגמת מערכות המצלמות, התאורה והרמזורים.

לסיכום, על הרשויות המקומיות להיערך מיידית למרחב האתגרים החדשים שבהם הן עלולות להיתקל בעתיד.

הכותב הוא מנכ"ל אלתרנט ויועץ בכיר לערים חכמות.