הדלק של קטר ההיי-טק אוזל – תמיכת המדינה היא כורח המציאות

תעשיית ההיי-טק הישראלית, שזוכה לשבחים לעתים קרובות כתעשייה המניעה את הצמיחה הכלכלית של מדינתנו, ניצבת כעת בפני צומת קריטי. המשבר העולמי המתמשך בענף ההיי-טק, כתוצאה מהאינפלציה והריבית הגבוהה, יחד עם שינויי חקיקה בישראל והמחאות בעקבותיהם, הובילו לירידה משמעותית בהשקעות בחברות הישראליות. מצב זה הותיר את הסטארט-אפים הישראליים בוואקום מימון ומפריע ליכולתם להתקיים ולצמוח, וכן לנווט את הענף במסגרת האתגרים הייחודיים לתעשייה.

תחילתה של מלחמת ישראל-חמאס לפני כחודשיים העצימה עוד יותר את המציאות המאתגרת הזו. מעבר למכשולים הסטנדרטיים העומדים בפני סטארט-אפים – כמו פריצה לשווקים זרים וגיוס כישרונות מיומנים – חברות בשלבים מוקדמים, שעדיין בשלבי הפיתוח המתהווים ללא הון משמעותי או תוצאות מכירה מוכחות, מוצאות את עצמן בצומת דרכים, נאבקות להשיג את המימון המכריע להמשך צמיחתן.

החלטת רשות החדשנות להגדיל את התקציב לחברות ההיי-טק הישראליות, מ-100 מיליון ל-400 מיליון שקל בתוך פחות מחודש, מדגימה את הצורך הנדרש בתמיכת הממשלה, שיכולה לסייע בהיבט הפיננסי. אך, פעולה זו אינה מספקת בעת החירום הנוכחית בה מצוי ענף ההיי-טק

סבבי הגיוס נעצרו ומשקיעים זרים דוחים השקעותיהם עד להתייצבות המצב הסוער בארץ. במקביל, ההרהורים על העברת פעולות לארה"ב קורמות עור וגידים. חומרת המצב ניכרת; אם בשנת 2024 צמיחתם של סטארט-אפים חדשים תלך ותאט, תהיה לכך השפעה דרמטית על עתיד ענף ההיי-טק בישראל וכן ביתר שאת על המשק הישראלי כולו. כזכור, ענף ההייטק אחראי ל-45% מהצמיחה במשק הישראלי ומהווה כ-48% מסך הייצוא בארץ.

המלחמה מסכנת אותו. מגזר הסטארט-אפים הישראלי. צילום: ShutterStock

הכנסות המדינה מההיי-טק הישראלי גדלו – והמדינה נהנתה מכך

על פי נתוני SNPI (ר"ת Start-Up Nation Policy Institute), שסקרו את הרבעון השלישי לשנת 2023, סך גיוסי ההון בשנת 2023 עד לתום הרבעון השלישי של השנה הסתכמו בכ-5.6 מיליארד דולר, לעומת כ-14.7 מיליארד דולר לתקופה המקבילה אשתקד, וכ-19.8 מיליארד דולר לתקופה המקבילה בשנת 2021 – ירידה של כ-162% ו-253%, בהתאמה. החלטת רשות החדשנות להגדיל את התקציב לחברות ההיי-טק הישראליות, מ-100 מיליון ל-400 מיליון שקל בתוך פחות מחודש, מדגימה את הצורך הנדרש בתמיכת הממשלה, שיכולה לסייע בהיבט הפיננסי. אך, פעולה זו אינה מספקת בעת החירום הנוכחית בה מצוי ענף ההיי-טק.

בעבר, תוכניות הנתמכות על ידי הממשלה מילאו תפקיד מרכזי בהנעת תעשיית ההיי-טק קדימה. הצלחתן של יוזמות אלה תורגמה לתשואות כלכליות משמעותיות עבור האומה. דוגמאות לתכניות אלה ניתן למצוא בשנות ה-90', אז השתתפה המדינה כשותף מוגבל בתריסר קרנות הון סיכון. דוגמה נוספת הייתה במשבר הקורונה האחרון, ובמהלכו יצרה המדינה תוכנית לעידוד משקיעים בחברות סטארט-אפ וקרנות הון סיכון, על ידי יצירת רשת ביטחון בערבות המדינה.

בתקופות משבר, כמו מלחמת חרבות הברזל הנוכחית, הסיוע הממשלתי הופך לבעל חשיבות עליונה. לכן, הכרחי שהמדינה תתערב ותתמוך במימון חברות סטארט-אפ, תוך התמקדות בסטארט-אפים שנמצאים בתחילת דרכם וזקוקים לסיוע הגדול ביותר. סיוע לחברת הסטארט-אפ כעת יאפשר לשרוד תקופה זו ולפרוח מיד לאחר המשבר, וזאת במקביל לציפייה ששיעורי הריבית יחלו לרדת.

על המדינה להשתמש בכלים אלה ואחרים, בהם כבר השתמשה בעבר, כמו עידוד השקעות על ידי יצירת רשת ביטחון בערבות המדינה, או ערבות מדינה במימון הלוואות מגופים פיננסיים שונים. מעבר לכך, סיוע כעת לחברות הסטארט-אפ יהיו בגדר "מימון ביניים", שמקנה המדינה בתקופה זו. עם סיום המשבר בישראל, תוכל המדינה ליהנות מפירות ההצלחה של חברות הסטארט-אפ ולכסות את מימון הביניים על ידי ההכנסות שייווצרו מרווחי החברות בעתיד.

בשנים האחרונות גדלו הכנסות המדינה מתעשיית ההיי-טק הישראלי והמדינה נהנתה מכך. כעת, צו השעה הוא שילוב זרועות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, בכדי להבטיח את עתידו של המשק הישראלי.

התערבות ממשלתית, כפי שניתן ללמוד מיוזמות עבר מוצלחות, יכולה לסייע רבות לסטארט-אפים שזקוקים לסיוע דחוף בזמנים סוערים אלו. השעון מתקתק, והממשלה חייבת לפעול בהקדם.

הכותב הוא שותף וראש מחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון משותף במשרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי