מלחמה ופטנטים: מתי המדינה יכולה "לאמץ" את הפטנט שלכם?

עוד לפני המלחמה הנוכחית מול חמאס, מדינת ישראל היתה אחת מעשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם: 2% מכלל היצוא הביטחוני העולמי, שמהווה שיעור דומה לזה של דרום קוריאה, אנגליה וספרד. ישראל ייצאה לאחרונה שיא של כ-13 מיליארד דולר במוצרים ביטחוניים, רבע מהם למדינות דוברות ערבית (דרך "הסכמי אברהם"). מל"טים היוו 25% מהיצוא לשנת 2022 וטילים, רקטות או מערכות הגנה אווירית – 19%. במקביל, ישראל היא עשירית ברשימת יבואני הנשק בעולם, והיא צורכת נשק בסכומים של 25 מיליארד דולר בשנה, כלומר בין 4.5% עד 5.3% מהתל"ג של המדינה.

באם המדינה תחליט להלאים את האמצאה, יקבעו לבעלי האמצאה, בצו קבוע, תמלוגים להם הם זכאים. הממציא ובעלי הפטנט רשאים לערר על עצם "הלאמת" האמצאה, לבקש להגישה גם במדינות אחרות, וכמובן גם לדון מחדש בנושא גובה התמלוגים בגין "הלאמת" האמצאה

הלוחמה וההגנה של היום אינן רק מול צבאות, אלא גם מול ארגוני טרור, לחלקם מימון ותמיכה טכנולוגית של מדינות. מול ארגונים אלה נדרשים ידע וטכנולוגיה ייחודיים ועדכנים ברמה גבוהה ביותר. משום כך, טכנולוגיה צבאית מודרנית אינה מבוססת כבעבר רק על רובים ותותחים, אלא גם על סוגות הכוללות בינה מלאכותית, ציוד הגנה נגד טילים, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות, מִרְשֶׁתֶת בציוד צבאי, לוחמת סייבר, מציאות מדומה ורבודה לבניית סביבות אימון סינתטיות, אנליזה של ביג דאטה, קישוריות 5G ובלוקצ'יין ואבטחת מידע. בכל אלה מדינת ישראל מתבלטת ומובילה.

יכולה להתאים את האמצאות הביטחוניות שלכם. מדינת ישראל בשעת מלחמה. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק

אמצאות ביטחונית יכולות להיות מולאמות על ידי המדינה

מאות סטארט-אפים פעילים בישראל בשוק הביטחוני: 206 מהם בקשר אדוק עם מפא"ת – המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית. התחזית היא שיותר יזמים וטכנולוגיות יפנו לתחום הצבאי/הגנתי, משום שההון זמין בתעשייה זו, לעומת מיתון יחסי בהשקעות בתחומים אחרים.

הסדר ואסנאר (Wassenaar), שעוסק בבקרת הייצוא של נשק קונבנציונלי וטובין וכן של טכנולוגיות דו-שימושיות, קובע שבפריטים המיועדים למשתמש סופי צבאי, אחריות הפיקוח מוטלת על משהב"ט. לעומת זאת, בפריטים המיועדים למשתמש סופי אזרחי, אחריות הפיקוח מוטלת על משרד הכלכלה בתיאום ובהתייעצות עם אפ"י – אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון. רשימות הפיקוח מתעדכנות מעת לעת. פיקוח על היצוא הביטחוני בישראל עלול להקשות על חברות ישראליות הפעילות בטכנולוגיות דו-שימושיות, לרבות אלה העוסקות בפלטפורמות תעופה, תקשורת, אופטיקה וסייבר.

בכל הקשור בפטנטים אשר אמורים לשרת את החברות בגיוס הון ומניעת תחרות בארץ ובעולם, בידי המדינה ארסנל משפטי של "נשק יום הדין", לרבות פרק ו' לחוק הפטנטים, המורה ש-אמצאה הקשורה, לדעת המדינה, בהגנתה, לרבות בתחומי נשק, תחמושת, או במקרה שהאמצאה היא בעלת ערך צבאי אחר (לרבות עוסקת בתחומים שברשימת ואסנאר), או שבקשת הפטנט מכילה סוד בטחוני, תוגש תחילה ברשם הפטנטים הישראלי, ולמדינה זכות לעיין בבקשה; על רשם הפטנטים להעביר לשר הביטחון מידע על אמצאות אלה, והשר יכול, בתורו, להורות לבעלי האמצאה ולרשם הפטנטים, בצו זמני (עד 4 חודשים), להימנע מכל פעולה הקשורה ב-אמצאה ולשמור עליה בסוד (כלומר, לא לפרסמה בפנקס הפטנטים). באם המדינה תחליט להלאים את האמצאה, יקבעו לבעלי האמצאה, בצו קבוע, תמלוגים להם הם זכאים. הממציא ובעלי הפטנט רשאים לערר על עצם "הלאמת" האמצאה, לבקש להגישה גם במדינות אחרות, וכמובן גם לדון מחדש בנושא גובה התמלוגים בגין "הלאמת" האמצאה.

ההמלצות אפוא לבעלי אמצאה בתחומי בטחון והגנה הן להסדיר, ככל שאפשר, באם השוק אינו (רק) צבאי, את שיוך הטכנולוגיה שהם מפתחים ושעליה הם מגישים פטנטים, לאחת הטכנולוגיות שברשימה הדו-תכליתית בהסדר ואסנאר. בנוסף מומלץ לבסס מרכיב ראשוני ומהותי של הפיתוח העסקי על העולם האזרחי, וכמובן – להגיש את בקשת הפטנט תחילה ברשם הישראלי.

המלצה נוספת היא להתדיין, מראש, עם אלה האמונים על הפיקוח ליצוא הצבאי, ולקבל מהם, כמה שיותר מוקדם, אישור פעולה וכן את ברכת הדרך.

הכותב הוא עו"ד, מייסד משרד ברסלר פטנטים, המתמחה בפטנטים בתחומי הביטחון וההגנה