2023: כיצד מערכות המידע והתקשוב עברו את "מבחן האש" הדיגיטלי?

באופן חריג, סיכומי שנת 2023 מתחלקים הפעם לשני חלקים, על פי הלוח הקלנדרי – עד השישי באוקטובר ואחרי השביעי באוקטובר. כל מה שהיה לפני השביעי באוקטובר נראה במבט לאחור כמו אירוע היסטורי כל כך לא רלוונטי.

ראשי תעשיית ההיי-טק התמודדו עם שני אתגרים מרכזיים: גלובלי – בעקבות נפילת הבורסות ברחבי העולם והשפעת המחאה החברתית בעד שמירה על עצמאות בית המשפט. כל אלו הביאו לכך שנתוני הכניסה למצב החירום שאחרי השבעה באוקטובר היו מורכבים.

הציגו את תמונת המצב. הוובינרים של אנשים ומחשבים. צילום: לכידת מסך מאתר אנשים ומחשבים

מוקדם עדיין לסכם, אבל ככל הנראה התחזיות אומרות כי הענף בכללו ישרוד, אבל רכיבים מתוכו – כמו חברות הזנק שלא הספיקו להשלים תהליכי גיוס לפני המלחמה – נמצאים במצוקה קשה.

דו"ח של רשות החדשנות הראה כי לחלק גדול מחברות אלו יש אורך נשימה פיננסי של עד שלושה חודשים. כלומר, אם הן לא יקבלו סיוע מיידי – הן עלולות להיסגר. המשמעות היא איבוד עתודה טכנולוגית שתמשיך להוביל את ישראל כאומת החדשנות. חלקים אחרים של הענף המשיכו לתפקד, תוך התמודדות עם בעיית כוח אדם עקב גיוסי מילואים, והאטה כללית בפעילות המשק, לפחות בשבועיים הראשונים של המלחמה.

גם אנחנו באנשים ומחשבים נערכנו למציאות החדשה שנוצרה בין לילה. הכנסים הפיזיים נעצרו עד להודעה חדשה, והם יחזרו אלינו במהלך חודש ינואר 2024. לכן, מאז עברנו לכנסי אונליין, וובינרים, בהשתתפות מאות צופים בכל פעם. המטרה הייתה לשתף מידע, וכן לשמוע כיצד ארגונים התמודדו עם מצב החירום על ידי שימוש בכלים דיגיטליים, חדשנות ומערכות מידע.

עד היום שידרנו 17 וובינרים במשך שמונה שבועות, בשידור חי. עיון בסיכומי הוובינרים האלו, שפורסמו על ידי המערכת של אנשים ומחשבים, אשר כרגיל לא הפסיקה לעבוד לרגע, מייצר תמונה פחות או יותר מלאה על מה שהיה מאז השביעי באוקטובר וגם מה שצפוי לקרות, ברמה מגזרית ועל פי חלוקה טכנולוגית.

שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

מגזר הממשלה

המגזר המאתגר ביותר היה מגזר הממשלה, באמצעות מערך התקשוב הממשלתי ומנמ"רי הממשלה. אפשר לומר שהמלחמה, שפרצה בהפתעה מוחלטת, הייתה ניסוי כלים מעולה לשורה של פיתוחים שפותחו לפני השבעה באוקטובר, אבל איתגרה את מערך הדיגיטל הלאומי, בראשותה של שירה לב עמי, לתת פתרונות אד-הוק לבעיות שנוצרו בעקבות המלחמה

לב עמי, המנכ"לית, הגדירה את המצב היטב בוובינר אתגרי הממשלה שערכנו. "היעד היה לחבר ולתכלל את האג'נדות, הרצונות והצרכים השונים של כל אותם גופים, להביט בראייה מערכתית, העונה בצד אחד על סך הרצונות הללו, שהם לעיתים מנוגדים ושונים, כדי שהדיגיטל הממשלתי יהיה שונה וטוב יותר", אמרה לב עמי.

עיקר המענים היו בטיפול במשפחות המפונים, הצורך להקים מערכת שתוכל לקלוט את הנתונים שלהם, דבר שאיש מעולם לא חשב שיהיה צורך בו.

במקביל, נערך מערך התקשוב הממשלתי לענות לגידול המשמעותי בשימוש בפלטפורמות שירותי הממשלה הדיגיטליים, שסייעו לאזרחים בקשר השוטף עם הממשלה. לב עמי שיבחה את כל המנמ"רים של הממשלה, שהתגייסו למשימות מעל ומעבר מיד עם פרוץ המלחמה.

איריס לבנון, משנה למנכ"ל מתף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. צילום: יח"צ

המגזר הפיננסי

מגזר אחר שהדיגיטל ומערכות המידע סייעו לו לתפקד הוא המגזר הפיננסי. נכון הוא שמרבית הסניפים נשארו פתוחים, אבל באזורים רבים אנשים לא הגיעו לסניף והבנקים נערכו לביקוש מוגבר של בנקאות דיגיטלית. זאת לצד התמודדות עם אתגרי כוח אדם, גיוס עובדים, תושבים באזורי העימות שנאלצו לעזוב את בתיהם, בני משפחות של מגוייסים, חללים וקורבנות טבח השבעה באוקטובר, ועוד.

בוובינר על המגזר הפיננסי השתתפה איריס לבנון, משנה למנכ"ל מתף – זרוע המיחשוב של הבנק הבינלאומי. בדבריה, בין היתר, התייחסה לבנון אל האתגרים שהמערכת הבנקאית התמודדה איתם אמרה: "המלחמה הביאה את הבנקים לחשוב בצורה יצירתית בכל מה שקשור לדיגיטל, בדומה לקורונה".

ניר גרווה, מנמ"ר בית החולים ברזילי. צילום: יח"צ

מגזר הבריאות

גם במגזר הבריאות, לקחי הקורונה הורגשו היטב במעבר החד באותו יום שבת משגרה לחירום. מנמ"רי בתי החולים הנמצאים בקו העימות בדרום, ביניהם בית החולים סורוקה ובית חולים ברזילי.

ניר גרווה, מנמ"ר בית החולים ברזילי באשקלון, סיפר בוובינר על מגזר הבריאות, וכיצד סייעו יכולות IT לקיים בו שירותי רפואה מרחוק, וכן העניקו כלים ופתרונות סיוע והמשך רצף טיפולי, הן לנפגעי המלחמה והן לחולים שכבר היו מאושפזים במתקן.

"בתוך זמן קצר החל לפעול החמ"ל שסייע לניהול המושכל של ה-IT ושל כלל ההנהלה", אמר גרווה.

האתגרים היו מורכבים גם בארגוני הבריאות האחרים, כולל בכללית. גם כאן, כמו בממשלה, היה צורך לבצע מיפוי דיגיטלי לרשומות מאות המפונים מבתיהם מהצפון והדרום, לאפשר לסניפים של הקופות לטפל בכל מבוטל ולא משנה היכן הוא גר, על ידי פתיחת הרשאות ועוד עוד.

לירון שר, ארכיטקט פתרונות ענן באורקל ישראל. צילום: יח"צ

איתור נעדרים

אם רוצים להצביע בכל זאת על הנקודה הכי מרגשת אשר לה המערכות הדיגיטליות סייעו, אין ספק שאלו המערכות לזיהוי נעדרים, שפעלו בחמ"לים השונים שהוקמו, ואוישו בחלק גדול מהן על ידי אנשי היי-טק מתנדבים.

על כך סיפר בין היתר לירון שר, ארכיטקט פתרונות תוכנה בחברת אורקל, שנרתמה כמו חברות טק אחרות לסייע במלאכה קשה ומורכבת זו. "הוקמו שלושה צוותים לאיסוף מידע אודות הנעדרים, צוות של תחקירנים, וצוות של עיבוד המידע", אמר שר בוובינר. כולם עבדו במקביל מסביב לשעון, חדורי מטרה, עם יכולת מוגבלת לעצור את התחושות הקשות, הכאב והאובדן", אמר.

מגזר אחר בו עסקנו בוובנרים השונים היה השלטון המקומי, כאשר הצדענו למנמ"רים למנמ"ריות של ערים כמו שדרות, אופקים, אשדוד אשקלון ובאר שבע.

מגזר התעשייה נכנס למלחמה עם בעיות קשות של היעדר אוטומציה בחלק גדול של מפעלי התעשייה. לכך התווסף גורם חיצוני, המשבר בים האדום עם התקפות החות'ים בהכוונת האיראנים.

מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: עמית אלפונטה

מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמרה בוובינר שעסק בנושא, כי "מפעלים צריכים עכשיו, יותר מתמיד, לאמץ טכנולוגיות כדי לענות על האתגר המרכזי – המחסור בכוח אדם במפעלי הייצור".

שורה תחתונה: הטכנולוגיה, הדיגיטל, יישום טרנספורמציה דיגיטלית היו בין הכלים הקריטיים שאפשרו למשק לתפקד והעדרם היה זרז לכניסה של חלק מהארגונים למשבר וחוסר יכולת לתפקד.

יש לקוות שכל מגזר ומגזר יפיק את הלקחים בעקבות המלחמה, וישכיל להבין שכאשר עושים תוכניות חירום, צריך לחשוב על תסריטים הרבה יותר מרחיקי לכת, אפילו מאלו של אירועי השביעי באוקטובר.