הסיוע הממשלתי לענף ההיי-טק עדיין מבוסס על הקונספציה

תקציב המדינה, שאושר השבוע בממשלה, גרם לחלק מאנשי ענף ההיי-טק אנחת רווחה, ואולי אפילו הפתעה, כאשר נודע שהממשלה הוסיפה מיליארד שקלים לתקציב רשות החדשנות. זהו מהלך בעל חשיבות, משום שהתקציב הזה לא גדל נומינלית מאז 2018. משרד האוצר הגדיר את התוספת המבורכת הזו כ-"בוסט" להיי-טק, אבל חלק מראשי הענף מיהרו לצנן את האווירה ולעצור את המסיבה, בטענה שהסיוע לא מספק ונשען על הקונספציות שרווחו בכל הנוגע לענף ההיי-טק לפני ה-7 באוקטובר. קונספציות שכמו אלה המדיניות-ביטחוניות, כבר היו צריכות להשתנות בעקבות האירועים ואם זה עוד לא קרה, הן צריכות להשתנות עכשיו.

ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת, שפועלת תחת ועדת הכלכלה, התכנסה השבוע לדיון על כך. יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, מתח ביקורת על החלק של ענף ההיי-טק והתייחסות אליו בתקציב. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, וקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, הסבירו ששוב ושוב, הממשלה שמה את עיקר הדגש בסיוע לסטארט-אפים ולא נותנת מענה לתעשייה עצמה, לחברות הוותיקות והגדולות, שהן אלה שמספקות את מרבית מקומות העבודה בענף ומביאות את מרבית ההכנסות שלו מיצוא. והיצוא של ההיי-טק, יש להזכיר, הוא חלק נכבד מהיצוא הישראלי בכללותו.

באוצר טוענים שהתוכנית נוסחה עם האיגודים – אלא ששם לא שמעו על זה

נציגת האוצר טענה בדיון כי התוכנית "בוסט להיי-טק" נוסחה בשיתוף ותוך התייעצות עם חברות היי-טק ואיגודי ההיי-טק השונים. אלא שמהדיון עלה שלפחות כשזה מגיע לחלק מאותם איגודים, זה לא המצב – הם לא שמעו על זה. ח"כ ליברמן אמר כי היה מצופה מהממשלה שתגיש את התוכניות לסיוע תוך הידברות עם כל ראשי הענף ועם משתמשי הקצה, כדי לתת מענה למצוקות האמיתיות.

גם המענקים שהממשלה החליטה לתת לסטארט-אפים עלולים לא להגיע ליעדם, כי הם מותנים בגיוס הון פרטי – דבר שהחברות מתקשות ואף כמעט שלא יכולות לעשות בימים אלה, שבהם המשקיעים הזרים מדירים את רגליהם מישראל, גם המשקיעים הישראליים לא ששים לפתוח תא הארנקים ורבים מהיזמים עדיין במילואים. ח"כ ליברמן העלה רעיון ישן – לרתום את המוסדיים על מנת שישקיעו בענף. ז רעיון טוב, אבל הוא לא יבשיל מחר בבוקר, גם אם יתחילו "לבשל" אותו עכשיו. מה שנדרש הוא חשיבה יותר יצירתית מצד הממשלה.

המשך המדיניות הלא נכונה

המסקנה שעלתה בדיון היא שהמענה של הממשלה לענף ההיי-טק הוא המשך של המדיניות שהייתה לפני המלחמה. אלה צעדים שאולי היו נכונים ל-לפני ה-7 באוקטובר, אבל מותירים את מפעלי התעשיה היצרניים של ההיי-טק ללא כל מענה. ובעידן של עצירת השקעות, מצב כלכלי משברי, גיוס נרחב למילואים ואתגרים נוספים שהמלחמה "מטילה" גם על החברות הגדולות, הקטר של המשק זקוק, יותר מתמיד, לסיוע מהממשלה, בנושאים כמו תשתיות, תחזוקה והתמודדות עם חסמים וביורוקרטיה.

ההיי-טק עוד לא עבר את המשבר

דו"חות שונים שמסכמים את 2023 מצביעים על כך שההיי-טק שרד ושורד את המשברים – ההאטה הכלכלית, התוכנית המשפטית ואפילו המלחמה הנוכחית. נתוני היצוא בסיכום 2023 כנראה יהיו טובים ואם תהיה ירידה, היא לא תהיה משמעותית, אבל זה לא מנבא את העתיד. זה לא אומר האם ב-2024 ואחריה יימשך המשבר או שנחזור לעלייה ולצמיחה.

קרוב לוודאי שיהיו מי שינסו לפצוח בחגיגות, כדי להראות שההיי-טק עבר את המשבר. זה לא נכון. המשקיעים עדיין לא חזרו, המשק עדיין לא חזר לפעולה מלאה וכפי שרובינשטין הסבירה בדיון, הפריון השנה יהיה נמוך מבשנים קודמות, וזה ישפיע על כל הכלכלה, ולא רק על מגזר ההיי-טק.

המענה של הממשלה לענף ההיי-טק הוא המשך של המדיניות שהייתה לפני המלחמה. אלה צעדים שאולי היו נכונים לפני ה-7 באוקטובר, אבל מותירים את מפעלי התעשיה היצרניים של ההיי-טק ללא כל מענה

אגב, רובינשטין הציעה מקום שבו הממשלה יכולה לעזור: למשל, דחיית יישום רפורמת מס אפקטיבי שייגבה מחברות רב לאומיות, כדי לאפשר להן להתאושש מהמשבר. והיא צודקת: המס הזה, אם ייגבה, לא יהיה מה שיציל את הכלכלה הישראלית, כך שאפשר לוותר עליו לשנה-שנתיים.

למה המדענים הראשיים לא מאמינים לממשלה שלא תחסל אותם?

הממשלה ממשיכה לדבוק בקונספציה גם בכל הקשור לתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – זה שאמור לקדם את המדע והמחקר. תקציב המשרד הזה כבר קוצץ בפעם הקודמת, אך לפני כמה חודשים, והגיע ל-570 מיליון שקלים – פחות מ-0.2% מתקציב המדינה. הפעם הוא קוצץ שוב, במקרה זה ב-6%, בתוספת קיצוץ של 40 מיליון שקלים.

אחד הסעיפים נוגע למעמדם של המדענים הראשיים בממשלה, והוא מטריד אותם מאוד. והוא צריך להטריד לא רק אותם. משרד האוצר רוצה לפגוע במעמדם של המדענים הראשיים בכל המשרדים, לצמצם את סמכויותיהם ולהקים קרן לאומית משותפת, שתחלק מחדש את תקציבי המחקר. לא בכדי התוכנית, שדלפה לתקשורת כמה ימים לפני אישור התקציב, עוררה סערה: המדענים הראשיים במשרדים הממשלתיים השונים אחראים על קידום תוכניות מחקר יישומיות, שנועדו לתת מענה לאתגרים ולמשימות של אותם משרדים, ובסופו של דבר מסייעות לציבור. המהלך נתפס כמחטף של האוצר. נכון שהתוכנית שאושרה הרבה יותר מתונה מהמקור, אבל היא עדיין פוגעת במעמדם של אלה שלא צריך לפגוע בהם.

לא עזרו ההסברים של מנכ"ל משרד המדע, גדי אריאלי, ואנשיו, שלפיהם מדובר בהקמת ועדה שתבחן את האפשרויות ושאין כוונה לפגוע במדענים הראשיים. החששות נשארו. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ איימן עודה, אמר השבוע בדיון של הוועדה שלא ייתכן שהממשלה תגיש הצעות מעורפלות, שמשאירות סימני שאלה. לכן, הוא הבטיח שהוועדה תוודא שהממשלה לא תפגע בעתיד המדע.

השורה התחתונה: עתיד ענף ההיי-טק ב-2024 תלוי לא רק בביצועים וביכולת של הענף לחזור לצמיחה, אלא גם בתמיכה ממשלתית, שתיתן מענה למציאות החדשה, שנוצרה אחרי ה-7 באוקטובר. אלא שכל מה שנעשה מתחילת המלחמה ועד עכשיו עדיין שבוי בקונספציה של לפני תחילת המלחמה, ואם מקבלי ההחלטות לא יתעשתו במהירות, בסוף 2024 נגלה שההיי-טק הוא כבר ממש לא הקטר של המשק.