צמצום הפערים בשילוב נשים בטכנולוגיה מתחיל בכיתה א'

היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע ובטכנולוגיה, המצויין היום (א') ברחבי העולם, הוא יוזמה של ארגון אונסקו. הארגון הכריז על 2024 כשנת סגירת הפער המגדרי במדע בכל המדינות בעולם, ולכן קרא לכל המדינות המפותחות לבדוק היטב את הגורמים השורשיים שגורמים לאי השוויון – ולטפל בהם.

על פי נתונים שפרסם הארגון לרגל היום הבינלאומי, בכל העולם קיים שיפור מתמיד באחוז הנשים ההולכות ללמוד טכנולוגיה, אבל השיפור אינו מספיק. לפי נתוני הארגון,יש כ-30 מדינות מפותחות בהן כבר כמעט קיים שוויון במספר הנשים והגברים המועסקים במקצועות הטכנולוגיה. נתון מעניין נוסף הוא ש-30 אחוזים מכלל מוסדות המחקר הבינלאומיים מאוישים על ידי נשים. נתון זה נכון גם לגבי ישראל, ובא לידי ביטוי בטכניון, שם מחצית מהלומדים את מקצועות המתמטיקה והנדסה הן נשים.

מערכת החינוך היא המקור שמזין בהמשך הדרך את צה"ל, שם מקצועות התקשוב והטכנולוגיה פתוחים כמובן לכולם. אבל בהעדר מספר מספק של בנות שמסיימות לימודי מדעים בתיכון, נוצר מחסור תמידי בכוח אדם בכלל ובנשים בפרט

נערות בארץ חייבות להכיר, לעסוק ולבחור בהם. לימודי מדעים. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק

ישראל חייבת נשים בטק – לשילוב בצה"ל ואז באקדמיה ובקריירה בהיי-טק

ככלל, בשנים האחרונות מורגש בישראל שינוי ניכר במגמה של שילוב נשים במקצועות טכנולוגיים, אבל הפערים עדיין גדולים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא היא מערכת החינוך הפורמלי מכיתות א' ועד י"ב.

השלב הראשון והדי מרכזי שבו ילדים נחשפים ללימודי מדעים, הוא בחטיבת הביניים, בשלב שבו הם צריכים לבחור לאיזה בית ספר על יסודי הם רוצים ללכת, ואחר כך לבחור את המגמות שבהן יתרכזו לימודיהם. זהו השלב שבו המורים והצוות החינוכי בבית הספר, שאמורים להיות סוכני השינוי כדי לעודד את הבנות ללכת ללמוד מקצועות מדעיים, לא מצליח להשפיע על ההורים והתלמידים ולשכנע את התלמידות לפנות יותר לכיוון המדעים והטכנולוגיה.

החסם המרכזי הוא שעדיין בקרב ציבור לא קטן בישראל החינוך הטכנולוגי נתפש כנחות יותר מהחינוך בבתי הספר התיכוניים. זוהי כמובן הנחת יסוד שגויה, שהייתה קיימת בשנות החמישים והשישים ונקשרה לפערים עדתיים וחברתיים. באותם בתי ספר טכנולוגיים ברשתות אורט ועמל יש רשימות המתנה ארוכות של הורים שמבקשים שילדיהם ילמדו במוסדות אלו. שם אחוז הבנות גדול יותר מאשר בבתי הספר הלא טכנולוגיים.

מוהנא פארס, ראש מינהל החינוך הטכנולוגי וסמנכ"ל במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

בראיון שערכנו עם מואנה פארס, ראש מינהל טכנולוגיות במשרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הוא הצביע בין היתר גם על מגמה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, והיא הצטרפות בנות חרדיות ללימודים בכיתות י"ג-י"ד, שם הן מסיימות עם תואר הנדסאיות, ובסך הכל ילמדו השנה באופן זה 2,500 בנות. זוהי תופעה מבורכת בפני עצמה, כי בנות אלו אחר כך משתלבות בענף ההיי-טק, ומפרנסות בכבוד את משפחתן.

מערכת החינוך היסודית צריכה גם היא להגביר את הלימודים והחשיפה לטכנולוגיה בקרב תלמידי א'-ו'. במסגרות אלו קל יותר לאפשר לבנות להתנסות במקצועות הטכנולוגיים, ובכך להסיר חסם אחר מרכזי, בלימודים העל-יסודיים, שם עדיין ישנה תפישה מוטעית שלימודי מחשבים והנדסה הם לבנים, כי הם ה"חכמים" יותר. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות שונים להקים כיתות מחשבים והנדסה ייעודיות לבנות, או בכיוון ההפוך – לשלב יותר בנות במגמות טכנולוגיות-מדעיות.

מערכת החינוך היא המקור שמזין בהמשך הדרך את צה"ל, שם מקצועות התקשוב והטכנולוגיה פתוחים כמובן לכולם. אבל בהעדר מספר מספק של בנות שמסיימות לימודי מדעים בתיכון, נוצר מחסור תמידי בכוח אדם בכלל ובנשים בפרט. בהקשר הזה, דווקא מלחמת ישראל-חמאס, שהעצימה באופן חד את מקומן ויכולתן של הנשים בצבא, בכל המקצועות, היא הזדמנות למנף את התופעה המבורכת הזו, ולתווך אותה אל תלמידי בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, כדי להגביר את המוטיבציה שלהם להיחשף למקצועות הטכנולוגיים, ללמוד את מקצועות המדעיים בתיכון, עם סיכוי טוב לבצע שירות משמעותי בצה"ל ואחר כך – לימודים אקדמיים.

ישראל יכולה בקלות להימנות עם אותן מדינות ש-אונסקו הגדיר שבהן הצליחו להשיג שיוויון מגדרי בטכנולוגיה, שהחל מן הסתם כבר בכיתה א'. זה בידינו.