מעיר חכמה לעיר קוגניטיבית

בישראל התחלנו לפתח ערים חכמות ב-2012, תחילה בתל אביב ובאילת, שהיו הראשונות לפתח תוכנית אסטרטגית (הייתי מעורב באילת), ובהמשך בעוד כמה ערים שבהן הייתי מעורב, כמו ירושלים, אשדוד, נתניה, חיפה, ראשון לציון ולוד, ומאוחר יותר התייעצתי עם אגפי התקשוב והחינוך בתל אביב בנושאי מחשוב. בשנת 2014 זכתה תל אביב סיטי בתחרות כעיר החכמה בעולם ב-Smart City Expo. הממשלה בישראל הצטרפה בשלבים מוקדמים מאוד והחלה לתמוך בפיתוחי עיר חכמה בישראל.

לדעתי, הנושא החשוב ביותר בעיר הוא שיפור איכות חיי היום יום של האזרחים. המטרות העיקריות הן הגברת יכולת התעסוקה, החוסן, הקיימות והחיים של הערים.

כשאנו מדברים על עיר חכמה, עלינו להבין את מאפייני העיר, עלינו לקחת בחשבון שהאזרחים חייבים להיות במרכז כל ההחלטות וחייב להיות תהליך של קיימות, חדשנות ויזמות, שיתוף פעולה בין ניהול העיר והאזרחים ועלינו לדאוג לחוסן של העיר.

האבולוציה של העיר החכמה

פיתוח העיר החכמה החל בסביבות 2012 בכל רחבי העולם, בעיקר באירופה, עם טכנולוגיות חדשות ופתרונות טכנולוגיים, כגון תאורת לד, חיישנים, מצלמות, ניהול פסולת, מערכות IT חדשות, Wi-Fi, מצלמות חכמות לאבטחה ובקרת תעבורה ופתרונות ניידות אחרים. זה היה השלב הראשון ברוב הערים שהפכו לערים חכמות ברחבי העולם, כולל בישראל.

ערים חכמות התקדמו כדי לדאוג לתשתיות, לתחבורה ולניידות שלהן, שזה עדיין אחד הנושאים הקריטיים ביותר בכל עיר. בנוסף, החלו לדאוג לחיסכון באנרגיה ופיתוח מקורות חדשים לאנרגיה מתחדשת, פתרונות חינוך, פתרונות כלכלה, בעיקר סביב חדשנות, שחשובה מאוד על מנת להגדיל את יכולת התעסוקה בעיר. בנוסף, חיפשו פתרונות טכנולוגיים ביטחוניים ובריאותיים.

דובאי הייתה הממשלה הראשונה שהצהירה שהציבה את "ה"אושר" של אזרחיה כמטרה לאסטרטגיית העיר החכמה שלה, ורצתה להפוך לעיר הראשונה בעולם שתשיג מטרה זו.

השלב הבא של ערים חכמות היה להשיג שיעור גבוה יותר של השתתפות האזרחים בתהליך קבלת ההחלטות. כמו כן, אנו יכולים לראות בשלב זה יותר ויותר ערים שנכנסות לפיתוחי היי-טק, יזמות וחדשנות של רכזות וסטארט-אפים חדשים במטרה להגביר את החדשנות והתעסוקה ,כמו גם את פיתוח הכלכלה החכמה בעיר.

עיר קוגניטיבית

השלב החדש של ערים חכמות החל לפני מספר שנים, כשערים חכמות החלו להתקדם לעבר עיר קוגניטיבית מבוססת ידע, שבה עיר יכולה לנצל את כל הנתונים שנאספו ולהפוך אותם לפעולה ולמודל חיזוי לטובת אזרחיה.

קוגניציה היא "פעולה או תהליך נפשי של רכישת ידע והבנה באמצעות מחשבה, חוויה וחושים".

יש עיר מובילה בשלב זה של פיתוח העיר החכמה שנמצאת בשלבי יישום. העיר הזו נאום, עיר חדשה בערב הסעודית, על חוף הים האדום.

נאום הופכת לעיר הקוגניטיבית הראשונה בעולם, וגודלה הוא יותר מ-26,500 קמ"ר. המנהיגים לקחו את מיטב המוחות מ-38 מדינות כדי לפתח את המערכת החדשה, הבנויה על בסיס חיזוי. הם מנסים לחזות את צורכי האנשים ולספק להם זאת "בזמן" ועוד לפני שהם חושבים על זה. המטרה היא לחסוך זמן לאזרחים ולשפר את איכות חייהם.

בפרויקט הזה, שהוא אולי הגדול בעולם, מושקים יותר מ-500 מיליארד דולר. הפרויקט יופעל על ידי 100% אנרגיה מתחדשת, והכוונה היא לאכלס את גורד השחקים הגדול בעולם ואת הקהילה הקוגניטיבית הראשונה, ולבנות את העיר האנכית הראשונה בעולם עם אפס כבידה ואפס פחמן. עיר אנכית זו תהיה ברוחב של 200 מטר ותשתרע על פני 170 קילומטרים. זה יהיה מבנה בניין שכבות אנכי, שיאכלס 9 מיליון תושבים עד 2045.

רק תארו לעצמכם, שלתושבים תהיה גישה לכל המתקנים במרחק של חמש דקות הליכה, תוך ניצול אנרגיה מתחדשת ורכבת מהירה עם 20 דקות תחבורה מקצה לקצה.

עיר קוגניטיבית זו תתבסס על מרכזי נתונים יעילים, מאובטחים ומכוסים ב-5G, בסיבים מהירים ובקישוריות לוויין. הם ישתמשו במציאות סוחפת ומעורבת, בטכנולוגיות מטאברס ותאומים דיגיטליים, בבינה מלאכותית, בלמידת מכונה וברובוטיקה מתקדמת וגילוי נתונים רב עוצמה, ויבטיחו פלטפורמות בין חלקי העיר השונים.

טונומוס היא החברה שמנהלת את הפיתוח החדש הזה של עיר קוגניטיבית, כחברה בת של נאום. היא מנוהלת על ידי המנכ"ל, ג'וזף בראדלי, שלקח את המוחות הטובים בעולם כדי לתכנן וליישם אותו.

הכותב הוא יועץ בכיר לערים חכמות.