כשהפוליטיקה הקטנה גוברת על התרומה הגדולה להיי-טק ולמדינה

החלטת השר קיש, לפי הדיווח, לבטל את הענקת פרסי ישראל כי הוועדה בחרה באייל וולדמן היא יריקה בפרצוף של עולם היזמות ● מייסד מלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה, שעושה חיל, ראוי לפרס, גם אם יש מי שזה לא בא לו טוב

שר החינוך, יואב קיש.

כשחושבים על אומת הסטארט-אפ או אומת החדשנות, אחד השמות הראשונים שעולים לראש הוא זה של איל וולדמן. האיש הוא אחד האנשים הוותיקים והטובים בהיי-טק הישראלי. לכן, השנה, ועדת פרסי ישראל החליטה להעניק לו את פרס ישראל ליזמות.

נדמה שיש תמימות דעים שמגיע לו לקבל את הפרס היוקרתי, לפחות בקרב מי שיותר חשוב לו להעריך את היזמים הטובים והמוצלחים של ישראל מאשר פוליטיקה קטנה, אם להתבטא בעדינות. דומה שקצרה היריעה מלפרט את רשימת ההישגים שהוא השיג והתרומה שהוא נתן להיי-טק ולמדינה בכלל. ובכל זאת, אמנה את השניים המרכזיים שבהם: הקמת וניהול גליליאו טכנולוגיות עוד ב-1993, שכמה שנים אחר כך מוזגה למארוול טכנולוגיות, ובעיקר הקמת וניהול מלאנוקס ומכירתה לאנבידיה, באקזיט מכובד מאוד. אנבידיה היא חברה מצליחה מאוד בשנים האחרונות, והשנה המנייה שלה זינקה במאות אחוזים – מה שהביא אותה להיות החברה הרביעית בגודלה מבחינת שווי שוק, והשלישית בגודלה מבין חברות ההיי-טק (רק בסוף השבוע היא עברה לזמן קצר את הרף של שני טריליון דולר). במידה רבה, זה קרה בזכות הטכנולוגיה והפיתוחים של מלאנוקס שכאמור, וולדמן ייסד וניהל. הם מסייעים לאנבידיה לפתח את מוצרי ה-AI שלה, שהביאו להייפ הענק סביבה בשנה האחרונה. בנוסף, האתר המרכזי שוולדמן ואנשיו מיקמו בו את מלאנוקס נמצא בפריפריה – ביוקנעם. כלומר, הוא ייצר לאורך השנים אלפי מקומות עבודה לעובדים ישראליים, רבים מהם לא ממרכז הארץ.

נראה שכל זה לא הכריע את הכף לטובה אצל מי שקובע באמת מי מקבל את פרס ישראל – שר החינוך, יואב קיש, שהחליט לבטל השנה את הענקת פרסי ישראל, למעט בקטגוריית גבורה אזרחית וערבות הדדית. לפי העיתונאי בן כספית, הסיבה לכך הייתה ההחלטה להעניק לוולדמן את הפרס. לא כי הוא לא ראוי, אלא כי הוא היה ממובילי מחאת קפלן ואחד מתורמי הכספים לה, ואתם יכולים לתאר לעצמכם בעיני מי זה לא מוצא חן. זה, לפי כספית, מה שהכריע את הכף, ולרעה.

היה עדיף שקיש היה נשאר חותמת גומי

עד השנה, ברוב המקרים (לא בכולם), שר החינוך היה מעין חותמת גומי, שמאשרת את החלטות ועדות הפרס בתחומים השונים. מרבית השרים במרבית הפעמים הקפידו שלא להתערב בהחלטות. לכאורה, זה המקרה גם הפעם: קיש הכחיש את הטענה שהסיבה לביטול הפרס לוולדמן, וכל פרסי ישראל השנה – למעט בקטגוריה המדוברת – היא השתתפותו במחאת קפלן, וכינה אותה "פייק ניוז". והנה, טען, ההחלטה היא לדחות את מתן פרסי ישראל לזוכים שכבר הוכרזו – לשנה הבאה. "ההחלטה לדחיית פרס ישראל נבעה אך ורק מהמצב במדינה", ציין שר החינוך. אשרי המאמין שזאת הסיבה האמיתית להחלטה, ואשרי המאמין שהפרס אמנם יינתן לוולדמן בשנה הבאה, אם הממשלה הזאת תישאר עד אז.

איל וולדמן, מייסד מלאנוקס.

איל וולדמן, מייסד מלאנוקס. צילום: מלאנוקס

שיחות עם גורמים שמקורבים לנושא מביאות לכלל מסקנה שהטענה של קיש פשוט איננה נכונה, ושהסיבה האמיתית הייתה הזיהוי של וולדמן עם מחאת קפלן. אם הייתה כאן סיבה עניינית – כלומר, רצון לתת פרס על ערבות הדדית וגבורה אזרחית – אפשר היה לתת את הפרס בקטגוריות ה-"רגילות" וכן בקטגוריה הזאת. יתרה מזאת, אפשר היה לבחור במועמד אחר לקבלת הפרס על יזמות. אלא שגם המועמד המרכזי שלא נבחר, בסופו של דבר, היה פעיל במחאת קפלן: דב מורן – איש ראוי בפני עצמו לקבלת הפרס. מאחורי מורן יש לא מעט חברות, השקעות והמצאות, ובמרכזן הדיסק און קי, שרובנו השתמשנו בו במשך שנים.

"ההחלטה לדחיית פרס ישראל נבעה אך ורק מהמצב במדינה", ציין שר החינוך. אשרי המאמין שזאת הסיבה האמיתית להחלטה, ואשרי המאמין שהפרס אמנם יינתן לוולדמן בשנה הבאה, אם הממשלה הזאת תישאר עד אז

מכל הסיפור הזה עולה טעם מר מאוד, שלפיו שוב הממשלה מעדיפה שיקולים אחרים על פני שיקולים ענייניים. שלא נותנים פרס – "סליחה", ש-"דוחים אותו לשנה הבאה" – לאחד האנשים הראויים ביותר לקבל אותו, רק כי הוא לא בא טוב בעיניים של מישהו חשוב מאוד, ואולי משפחה חשובה מאוד.

"כן, בטח…"

מה להגיד – טוב היה אם מה שהיה מכריע כאן הוא השיקול הענייני על פני זה הפוליטי הקטן ולא להיפך, בהנחה הסבירה שהדיווח של בן כספית אמיתי? זה נכון, אבל תמים: עסקינן בפוליטיקאים ישראליים, בפרט בממשלה הזאת. לכן, יהיה נאיבי מצידי לכתוב את זה. אז אולי יש לכתוב שלהבא, כדאי שמי שמחה על הענקת הפרס לוולדמן יבלע את הרוק ויסכור את פיו, כפי שנעשה ברוב הפעמים הקודמות. ועל זה נאמר: "כן, בטח…".

ולסיום, הנה עצה לשר קיש: לתת את פרס ישראל שכן הוחלט לחלק – על גבורה אזרחית וערבות הדדית – לאחים לנשק. גבורה אזרחית וערבות הדדית הם בדיוק הערכים שחברי הקבוצה הנפלאה הזאת מימשו כשב-7 באוקטובר, מבלי לשאול שאלות, הם הקימו כאן בזמן אפס את אחת ההתארגנויות האזרחיות המרשימות בתולדות המדינה, וסיפקו צרכים בסיסיים כגון מזון לאזרחים באזורי המלחמה – במקום הממשלה שהוא חבר בה, שכשלה גם בזה. אם כבר מחלקים פרסי ישראל על גבורה אזרחית וערבות הדדית, הם ראויים מאוד לפרס. אבל, סביר מאוד להניח שהעצה הזאת תיפול על אוזניים ערלות. בכל זאת, הם היו ממובילי מחאת קפלן.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. תתבייש יניב

    כל הכתבה מהמילה הראשונה ועד האחרונה שקר מוחלט ונבזי ביקשת את תגובת השר?

אירועים קרובים