זמן לרתום בינת נשים להחלטות ביטחון לאומי וטכנולוגיה מתקדמת

חובה לגבש תוכנית לאומית מקיפה בתחום מדע הנתונים וה-AI, תוך השקעה משמעותית בהכשרת כח אדם, כבר בגיל צעיר, עם דגש מיוחד על הגדלת אחוז הנשים העוסקות בתחום

אל"מ (מיל') רות שהם, מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה.

אחת השאלות המטרידות מאז ה-7 באוקטובר היא מדוע תסריט האימה שנשלח על ידי נגדת מקצועית מ-8200 והזעקות המתמשכות שעלו מהתצפיתניות לאורך זמן, לא קיבלו את הקשב הראוי מהמפקדים, שלא לומר, לא יצרו טלטלה במערכת הביטחון כולה. אין ספק שהמידע ש"פוספס" ואינדיקציות נוספות, שלא זכו לתשומת לב ראויה, הביאו למשבר החמור ביותר שידענו מאז קום המדינה.

ניתן לומר בוודאות ובאופן גורף יותר כי בתחומים קריטיים אחרים כמו רפואה, חינוך ורווחה, לאיבוד מידע ולאי-זיהוי תפניות עלולות להיות השלכות קשות שסביר שלא נדע עליהן לעולם.

תהליכי קבלת החלטות מושכלים מחייבים ייצוג הולם של מגוון הגורמים הרלוונטיים וכחלק בלתי נפרד מכך, לייצוג של נשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה – להן תפקיד מכריע בעיצוב הדורות הבאים ומעצם טבען הן מביאות חשיבה אחרת, מאחדת, מאזנת ובעיקר נטולת אגו

ללא ספק, המערכות הביטחוניות עושות את המיטב על מנת ללמוד את הלקחים, לשפר את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות, אלא שבתוך כך נדרש לתת את הדעת לדרך הטובה ביותר לשלב בתהליך הפקת הלקחים והיישום אנשים ונשים מנוסים, יחד עם כלים טכנולוגיים.

בשנים האחרונות הטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום מרכזי יותר ויותר כמעט בכל תחום בחיינו. מדע הנתונים והבינה המלאכותית מתפתחים בקצב מהיר מאוד ומחוללים מהפכה. הם חודרים  לכל תחומי החיים: מדע, כלכלה, תעשייה, ביטחון, בריאות וחינוך, ומאפשרים תמיכה משמעותית בתהליכי קבלת החלטות.

מחויבת המציאות: תוכנית AI לאומית משמעותית

במרץ 2021 פרסמה ועדה בראשות ד"ר ארנה ברי דו"ח, אשר ההמלצה המרכזית העולה ממנו היא הצורך בפיתוח תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים. לטענת חברי הוועדה, "מימוש תוכנית לאומית מתחייב, על מנת למנוע מצב בו מדינת ישראל תמצא בפער מדעי, טכנולוגי וכלכלי… שיהווה מגבלה על החוסן הלאומי". בהיבט ההון האנושי זיהתה הוועדה "פער כמותי משמעותי, המתחיל כבר באקדמיה, ומשליך על התעשייה ומערכת הביטחון".

כל יום שעובר ובו לא מותנעת תוכנית לאומית משמעותית בתחום הבינה המלאכותית, הכוללת תשתית חומרה, כלי תוכנה, נהלים וכלים לשיתוף נתונים והטמעה, יהווה בכייה לדורות.

ולראייה, תחום הסייבר – מיזם לאומי בתחום הסייבר הותנע ויושם בפועל במהלך העשור האחרון, לרבות השקעת משאבים בתעשייה ובאקדמיה. שערו בנפשכם איך מדינת ישראל הייתה מתמודדת עם מעל 3,000 אירועי סייבר משמעותיים במגזר האזרחי מאז פרוץ המלחמה (פי 2.5 מאשר בשגרה), ללא ההיערכות הלאומית, המובלת על ידי מערך הסייבר הלאומי, בשיתוף כלל גופי הביטחון. יצוין עם זאת כי גם בתחום זה ההיערכות מאותגרת מאוד, לאור ההתפתחות המואצת של ה-AI.

קולן חייב להישמע. נשים.

קולן חייב להישמע. נשים. צילום: אילוסטרציה. מקור: Shutterstock

זמן לתת ייצוג הולם לנשים

תהליכי קבלת החלטות מושכלים מחייבים ייצוג הולם של מגוון הגורמים הרלוונטיים וכחלק בלתי נפרד מכך, לייצוג של נשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה – להן תפקיד מכריע בעיצוב הדורות הבאים ומעצם טבען הן מביאות חשיבה אחרת, מאחדת, מאזנת ובעיקר נטולת אגו. 

את הנושאים הללו העלנו בפני הממשלה, אי שם ב-2022, כשהקורונה עוד העסיקה את כולנו, באמצעות דו"ח של ועדה אשר עמדתי בראשה מטעם ראש המל"ל. הוועדה עסקה בהטמעת חשיבה מגדרית במצבי חירום, והמליצה על ייצוג נשים בשולחנות מקבלי ההחלטות בחירום. המלצות הוועדה אושרו על ידי הממשלה על הנייר, אולם דבר לא ממומש בפועל.

חשוב להבהיר כי לבינה המלאכותית ולמדע הנתונים, אשר מחלחלים בקצב מסחרר לחיינו ונועדו בין השאר לתמוך בתהליכי קבלת החלטות, קיימים גם סיכונים לצד התועלות הרבות. אחד מהם הוא זליגת הטיות לתוך המערכות. לכן, מערכות ה-AI מחייבת איזון מגדרי בכל השלבים של מחזור החיים, החל מהמחקר והפיתוח ועד הפקת התובנות. אחרת הבינה המלאכותית בעצמה תנציח הטיות קיימות ותוביל לעיוות בתוצרים המופקים מכלים אלה. אל לנו לשכפל את אי-השוויון בעולם הפיזי גם בעולם הדיגיטלי.

תוכנית לאומית מקיפה בתחום מדע הנתונים והבינה המלאכותית חייבת לכלול השקעה במחקר ובפיתוח באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הביטחון, תוך השקעה משמעותית בהכשרת כח אדם, כבר בגיל צעיר, עם דגש מיוחד על הגדלת אחוז הנשים העוסקות בתחום. למותר לציין את הצורך הקריטי בהגדלת מספר בעלי התארים המתקדמים, החוקרות והחוקרים בתחום.

כמי שהייתה שותפה לתחקירי מלחמת לבנון השנייה בחיל המודיעין ולתהליכי יישום הלקחים, אשר כללו פרויקטים משמעותיים, שפירותיהם באם לידי ביטוי במלחמה הנוכחית, אני רואה חובה אישית לקרוא לדיון עמוק בתפישת הביטחון הלאומי ובכלל זה בהיערכות להגנת העורף וקידום תוכנית מערכתית לשיקום הנגב המערבי וצפון הארץ, בשיתוף התושבים.

לצד זה אסור לזנוח תחומים קריטיים לעתיד המדינה, אשר בהם מתחייב תכנון ארוך טווח, כמו: כלכלה, חינוך ומדע. הפקת לקחים ובניית תוכניות ארוכות טווח, מקצועיות ואמיצות חייבים להיעשות עם ייצוג הולם למגוון האוכלוסיות, ולנשים בפרט, כמובן בהתבסס על תשתית נתונים אמינה.

האם קולן של הנגדת והתצפיתניות לא נשמע בשל היותן נשים? לעולם לא נדע.

מאז השבת השחורה נוכחנו במנהיגות, באומץ, בנחישות ובמקצועיות של נשים. אנחנו למדים על גבורת הנשים בשואה – יש הוכחות חד משמעיות לכך שנשים מאירות בתקופות חשוכות. עכשיו, ללא ספק – חובה להישען על יכולותיהן של נשים, על מנת להימנע מהחושך.

הכותבת היא מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה. שירתה כקצינה בצה"ל בדרגת אלוף-משנה באגף המודיעין. לאחר שחרורה הועסקה בתפקידים בכירים בחברת יבמ ובמערך הסייבר הלאומי

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים