מה הם המודלים העסקיים הדיגיטליים הפופולריים?

חלק ב' – אחרי שאתמול (ג') למדנו מהו מודל עסקי דיגיטלי, בחלקו השני של המאמר שמפורסם היום נכיר כמה מהמודלים העסקיים הדיגיטליים המצליחים של ימינו

רז הייפרמן – יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital, מרצה בתוכניות ה-MBA ברופין ואונו ובביה"ס ללימודי המשך בטכניון.

חלק ב'*

זהו החלק השני, מבין שלושת החלקים של המאמר העוסק במודלים עסקיים דיגיטליים. בחלק א' הגדרנו את המודל ואת יתרונותיו. בחלק זה, חלק ב', נסקור את המודלים העסקיים הדיגיטליים הפופולריים. בחלק ג', שיפורסם מחר (ה') נסקור בקצרה את הצעדים המומלצים ליישום ולפיתוח מודל עסקי דיגיטלי.

סקירת מודלים עסקיים דיגיטליים נפוצים

נסקור כאן בקצרה מספר מודלים דיגיטליים נפוצים.

  • מודל מסחר אלקטרוני (e-Commerce) – מודל נפוצץ המבוסס על פיתוח ערוץ/אתר מכירות באינטרנט, במקביל לערוץ המכירות הפיזי. מחייב היערכות לוגיסטית למשלוח המוצרים ללקוח.
    דוגמאות – שופרסל אונליין, אמזון (Amazon), עליבאבא (Alibaba) ועוד. חברות כמו אמזון מאפשרות גם ליצרנים להשתמש בפלטפורמה שלהם בכל הקשור ללוגיסטיקה והמשלוח ללקוח (Fulfillment by Amazon). דוגמאות נוספות Zappos, Shopify .
  • מודל Freemium – מודל נפוץ בחברות תוכנה ומשחקים. הגרסה הבסיסית עם מגבלות מסוימות ניתנת חינם. לגישה לתכונות מתקדמות יותר של השירות, על הלקוח לשלם סכום מסוים.
    דוגמאות – שירות המוזיקה של ספוטיפיי (Spotify) – השימוש חופשי, אך תכונות נוספות ואיכות גבוהה יותר מחייבים מנוי חודשי; דרופבוקס (Dropbox) גובה תשלום החל מנפח אחסון מסוים; WeTransfer למשלוח קבצים גדולים מאפשרת ללקוחות לשלם בגין קבצים גדולים מאוד; ניתן להשתמש ב-Copilot for Microsoft 365 של מיקרוסופט, המשולבת בכל מוצרי אופיס (Office) וקיימת גם גרסת Copilot Pro, במנוי בעלות חודשית; גם ל-זום (Zoom) יש גרסה חינמית מוגבלת בזמן וגרסה בתשלום לשיחות ארוכות.
  • תשלום על ידי המפרסמים (Ad-Supported – Hidden Revenue Generation) – לעיתים, תהליך יצירת הכנסות הוא עקיף ולא ישיר, המגייס את הכסף מהלקוח. מנקודת מבט הלקוח, השימוש בשירות חופשי וללא עלות, אולם הצגת פרסומות וקליק על לינקים אלה גורמים למפרסמים לשלם לחברה. נקודה נוספת שיש לזכור היא שהחברות אוספות נתונים על המשתמשים והחברות הפועלות במודל זה, משתמשות בנתונים שנצברו על המשתמשים למטרות פרסום ולמכירת הנתונים לגורמים אחרים.
    דוגמאות – פייסבוק (Facebook), גוגל (Google) ו-X בין השאר; גם אפליקציות לחיזוי מזג אוויר אוספות נתונים על הלקוח והמיקום שלו ומוכרות אותם לספקים שונים.
  • לפי ביקוש (On-Demand) – מאפשר ללקוח להשתמש במוצר או שירות לפרק זמן נתון, ללא צורך לרכוש אותו.
    דוגמאות – צפיה בווידיאו לפרק זמן נתון ב-Apple TV או Amazon Video; גם אובר (Uber) מאפשרת ללקוח להנות משירות ההסעה בהתאם לצורך.
  • פלטפורמה למסחר (Two Sided Peer-to-Peer Marketplace) – פלטפורמה דו-צדדית (מוכרים, קונים) היא אחד המודלים הנפוצים והמוצלחים ביותר.
    דוגמאות – eBay, Airbnb, אמזון, חנות אפל (Apple Store), עליבאבא, אובר ועוד. קיימות פלטפורמות B2C, וגם B2B. מפעילי הפלטפורמה יכולים לגבות תשלום גם מהלקוח וגם מהמוכר.
  • אקוסיסטם דיגיטלי (Digital Ecosystem) – רשת של שותפים עסקיים מענפים עסקיים שונים, המחוברים ביניהם בצורה דיגיטלית. חברה יכולה לייצר שיתופי פעולה – למשל, סוכנויות רכב עם חברות ביטוח, בנקים, מוסכים, תחנות דלק וכדומה.
  • מנוי (Subscription) – לקוח עושה מנוי דרך האינטרנט ואתר החברה, לשם קבלת מוצרים או שירותים לאורך זמן.
    דוגמאות – נפליקס (Netflix) מציעה מנוי על סרטים ותכנים; סיילספורס (Salesforce) גובה דמי מנוי בתוכנת ה-CRM שלה לפי מנוי חודשי; BlackSocks מציעה מנוי על גרביים; Dollar Shave Club מנוי על סכיני גילוח ואביזרים נלווים; ואילו ב-Office 365 מוצע מנוי על מוצרי מיקרוסופט הפועלים בענן.
  • מודל שיתופי (Sharing – Usage Based) – במקום רכישת מוצר, הדיגיטל מאפשר מודל של תשלום בגין שימוש במוצר.
    דוגמאות – השכרת מכונית לפי ק"מ ב-Zipcar; באוטותל בתל אביב; Share של שלמה סיקסט; Airbnb להשכרת דירות לטווח קצר; שירות לשימוש בציוד עבודה לקבלנים של Hilti; תוכנית מנורה ON לפוליסת ביטוח רכב, המזכה בהנחות והטבות בהתאם לשימוש והנהיגה ברכב; וכן שירותי ענן של AWS ואחרים.
  • הכנסות מנכסים דיגיטליים (Digital Assets Monetization and Sharing) – מכירת נכסים דיגיטליים, כגון נתונים שנאספים בתהליך השימוש במוצר או שירות.
    דוגמות – מכירת נתוני נסיעה לעיריות ומשרדי תחבורה על ידי ווייז (Waze); פייסבוק וגוגל המוכרות נתונים למפרסמים; מכירת נתוני שימוש באופני כושר של Peleton; חברת פפסיקו (Pepsico) משתפת נתונים עם לקוחות שלה; ועוד.
  • תוכנה במודל פתוח (Open Source) – חברות תוכנה משתמשות במודל המספק את מוצר התוכנה ללא עלות ומייצרות את ההכנסה משירותים נלווים, כמו הדרכה ותחזוקה.
    דוגמאות – רד האט (Red Hat), המספקת את לינוקס (Linux) בחינם ומייצרת הכנסות משירותי הדרכה ותמיכה; פיירפוקס (Firefox), המייצרת הכנסות משיתופי פעולה עם מנועי חיפוש; גיטהאב (GitHub) ועוד.
  • חוויה (Experience) – יצירת חוויות ייחודיות ללקוח, תוך יישום טכנולוגיות מתקדמות.
    דוגמאות – דיסני (Disney) עם Disney World שלה, אשר מספקת צמיד דיגיטלי לכניסה לפארק ולמתקנים, משתמשת במשקפי מציאות מדומה; טסלה (Tesla), אשר מספקת חוויה ייחודית ללקוחותיה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות; ועוד.
  • שירותי האינטרנט של הדברים (IoT Services) – פיתוח מוצרים חכמים מבוססי טכנולוגיות IoT מאפשר פיתוח שירותים ומוצרים חדשניים.
    דוגמאות – התרמוסטט Nest של גוגל; המקרר Family Hub של סמסונג (Samsung); נורות חכמות Smart Led Lights של פיליפס (Philips); ועוד.

בחלק הבא והאחרון של הסדרה נציג מספר דגשים וצעדים שעל הארגון לבצע כדי לפתח את המודל העסקי הדיגיטלי שלו.

*לקריאת חלק א' בסדרה לחצו כאן

כותב המאמר הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital, מרצה בתוכניות ה-MBA ברופין ואונו ובביה"ס ללימודי המשך בטכניון

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים