נשים ומחשבים: מירי רביבו, אוטודסק

שם ותפקיד: מירי רביבו, מנהלת מוצר בכירה בחברת אוטודסק.

ותק בתפקיד: שנתיים וחצי.

תפקידים קודמים: מהנדסת תוכנה, מהנדסת מערכת וארכיטקטית תוכנה.

השכלה ושירות צבאי: את שירותי הצבאי עשיתי ביחידת ממר"ם, בהתחלה כחניכה בקורס תכנות ולאחר מכן כמדריכה בקורס. התפקיד כמדריכה בקורס תכנות בממר"ם היה אחת מאבני הדרך המשמעותיות והמעצבות ביותר בחיי הבוגרים – גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. שם למדתי שההצלחה שהגיעה לי בקלות יחסית בכל שנות בית הספר כבר לא מובנת מאליה, והייתי צריכה לעבוד מאוד קשה כדי להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי. זו הייתה תקופה קסומה כזו, שבה ישנו מעט מאוד, עבדנו קשה מאוד וחיינו על תחושת השליחות מההבנה שאנחנו מחנכים את דורות העתיד של התוכניתנים בישראל. שייפתי שם ערכים חשובים של חתירה תמידית למצוינות, ורכשתי ערכים חשובים מאין כמותם כמו ערבות הדדית, ראיית האחר, התנדבות, דוגמה אישית, מנהיגות ועוד רבים.

השתחררתי מצה"ל בדרגת סגן לאחר חמש שנות שירות, והמשכתי לתואר ראשון במדעי המחשב במכללה האקדמית תל אביב יפו במסלול ייעודי לבוגרי ממר"ם. את התואר עשיתי במקביל לעבודה כמפתחת בחברת סיסטמטיקס.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? האמת היא שאמא שלי. כילדה מאוד אהבתי מחשבים, קיבלתי את המחשב הראשון שלי בגיל 10, שנה וחצי אחרי שעלינו לארץ מרומניה. המצב הכלכלי שלנו בזמנו היה לא מזהיר בלשון המעטה, אבל אמא שלי בכל זאת החליטה לקנות לי מחשב. ביליתי המון זמן מול המחשב, חלקו במשחקים וחלקו בלהבין איך הוא עובד או להיחשף דרכו לעולם ולאינטרנט, שהיה אז בחיתוליו.

כשהגיע הזמן לבחור מגמות בתיכון, אמא שלי הציעה שאלך למגמת מחשבים, כי מתמטיקה תמיד הייתה הצד החזק שלי, והיא גם הבינה שהעתיד הולך לכיוון של העולמות הטכנולוגיים. לא התחברתי כל כך לרעיון בהתחלה, אבל בהמשך הבנתי שאני מאוד אוהבת את זה, וגם טובה בזה. לקראת סיום התיכון נחשפתי לראשונה ליחידת ממר"ם ושמתי לי למטרה להגיע לשם. 

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? היום זה משמעותית פחות, לעומת המצב שהיה בתחילת הקריירה שלי. בעבר סביבת העבודה שלי כללה גברים בלבד, היה מאוד נדיר לראות נשים בחדר סביב שולחן הישיבות. היום המאזן הוא כמעט שווה, וזה תענוג עבורי לראות יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח בעולמות הטכנולוגיים. גם מבחינת השכר, בעבר הרגשתי שיש פער והיום לא מרגישה אותו כלל. הדבר המנחה והחשוב הוא היכולות והכשרון, ולא שום דבר מעבר לכך, בחוויה שלי. יש חברות שמגדילות לעשות ומגייסות נשים באופן מכוון, כי הן מבינות את הערך הרב שנשים מביאות לשולחן ממגוון בחינות. אני פחות מחבבת מקרים של חברות שמגייסות נשים כאפליה מתקנת, כדי להראות שה-Head count של החברה לא מורכב מרוב גברי. אם אנחנו שואפים לשוויון – אז נגייס גברים ונשים באופן שוויוני, לפי אמות מידה אובייקטיביות של דרישות התפקיד והתאמת המועמדים אליהן.

האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? פעמים רבות, בעיקר במהלך שנות השירות הצבאי. לא פעם שמעתי משפטים כמו "את אישה, מה את בכלל מבינה במחשבים?", או אחרים דומים לזה בקווים הכלליים של המסר. בעבר הרגשתי שאני צריכה להוכיח את עצמי ואפילו ללבוש ארשת קשוחה יותר כדי להתאים את עצמי לעולם הגברי שבתוכו הייתי מצויה. אבל ככל שעברו השנים והביטחון שלי במקצועיות ובידע שלי הלכו וגברו, ובמקביל גם העולם התקדם לתפישות שוויוניות יותר, כך הצורך הזה להביא את עצמי אחרת, יותר מחוספסת, בעולמות העבודה שלי – הלך והתפוגג.

היום אני לחלוטין מרגישה שהמין שאתה משתייך אליו הוא Non-issue במקצוע, ובמיוחד בחברת אוטודסק שבה אני עובדת. לנשים בחברה יש מקום שווה סביב השולחן כמו לגברים והזדמנויות קידום זהות. בחברה שוררת אווירה של ריספקט מקצועי בין כל חברי הסייט הישראלי, וגם במעגל הרחב יותר, הגלובלי. וכך בעצם התמונה צריכה להיראות.