הכישלונות של פט גלסינגר, או: למה אינטל הראתה לו את הדלת

כשפט גליסנגר מונה למנכ"ל אינטל במקום בוב סוואן, בעקבות לחצים כבדים מאוד של חברת ההשקעות האקטיביסטית ת'ירד פוינט (Third Point Management), הוא היה אמור להוביל שינוי. אינטל נחשבה אז, בראשית 2021, כחברה תקועה, שמפסידה יותר מדי אחוזי נתח שוק למתחרה, AMD, בשוק ייצור המעבדים למחשבים אישיים ולשרתים כאחד. יש לי הרגשה שגם אנשי קבוצת המשקיעים הזו, שלמעשה הכריחה את אינטל לשלוח את סוואן הביתה, לא חשבו שכמה שנים בודדות לאחר מכן, המצב יהיה הרבה יותר גרוע.

שלא יהיה ספק – גלסינגר למעשה פוטר, או התפוטר, כמו שנוהגים לומר. הוא לא פרש, אלא קיבל את האפשרות לבחור את דלת מספר 2, שמאחוריה היה כתוב פרישה עם איזשהו כבוד. זה אולי הפתיע אותנו מבחוץ, אבל זה לא הפתיע אף אחד בתוך החברה. הסיבה הנראית לעין היחידה שהחיפוש בפועל אחר מנכ"ל מחליף לא החל כבר לפני זמן מה היא שבאינטל המתינו להגיע לסיום של התהליך הכואב של גל הפיטורים המסיבי הנוכחי. החדשות על "עזיבתו" הוכיחו לנו שהוא היה ברשימה של 15 אלף המפוטרים/מתפטרים, שהצטרפו ליותר מ-7,000 עובדים שעזבו והועזבו את אינטל ב-2023. אנחנו אלה שלא הבנו את זה, עד שהגיעה אתמול הידיעה על "פרישתו" של גלסינגר. עצם המינוי המהיר של שני מנכ"לים משותפים, שייתכן שמסמן את ראשית הצעד לפירוק אינטל לשתי חברות נפרדות, מוכיח שהכול היה מוכן להליכה הביתה/הולכה הביתה שלו.

גלסינגר הולך הביתה בצדק. יש כמה וכמה סיבות לכך: אינטל שוב פספסה מהפכה – הפעם את מהפכת הבינה המלאכותית, וזו היוצרת בתוכה, ולא זיהתה את הכניסה החזקה של אנבידיה ואחריה AMD לשוק מעבדי ה-AI לשרתים; המשקיעים איבדו את האמון בהנהלת החברה; הערך שלה הידרדר – אינטל איבדה כ-50% מערכה רק בשנה הזו, ובסך הכול יותר מ-60% תחת ניהולו של גלסינגר; ההשקעות הענקיות שהיא ביצעה בניסיון לרדוף אחרי TSMC כחלק מאסטרטגיית ה-IDM 2.0 שהמנכ"ל היתווה, ושיש לי הרגשה שהוא בא איתה מהבית; והפיגור הטכנולוגי בתהליכי הייצור. כל זה היה יותר מדי עבור הדירקטוריון של החברה שכונתה פעם ענקית השבבים.

מה מנהלים אומרים שלא לציטוט?

לא מעט אנשים באינטל, כולל בכירים מאוד, אומרים, מבלי להזדהות, כי הם חשבו שהיא הייתה צריכה להיצמד לחוזקות שלה, להתמקד בתיקון של טכנולוגיות הייצור וסגירת הפער ולהביא מעבדים טובים יותר לשוק – דבר שהחברה יודעת לעשות היטב. זאת, במקום שינוי המיקוד הכמעט מוחלט לחברה שאמנם ממשיכה לתכנן מעבדים, אבל בעיקר רוצה להיות TSMC מספר 2, וכמותה להציע מפעלי ייצור מעבדים רבים לכל דכפין. הרצון הזה הוביל את אינטל לחוסר יכולת לממש את כל מה שהיא רצתה לעשות. ההשעיה/השהיה של המשך בניית המפעל החדש בישראל והתחלת בניית המפעלים בגרמניה, שאולי לא ייבנו בכלל, וכן התפעול העתידי של מפעל אריזת השבבים שמוטל בספק, מצביעים שהכיס היה הרבה יותר קטן ממה שאינטל באמת רצתה.

בשורה התחתונה, האיש שחזר הביתה כדי להציל אינטל הולך הביתה פחות מארבע שנים אחרי שמונה לתפקיד הכה חשוב, באחת החברות הכי חשובות בשוק המחשוב, בידיעה שהוא נכשל במשימה. יותר מזה, בידיעה שהוא הוביל את החברה הוותיקה והמפוארת, באמת מפוארת, למצב גרוע מזה שהיא הייתה בו ביום שהוא קיבל את המושכות

עוד משהו שקשור לבינה מלאכותית – אמנם, אינטל הייתה הראשונה ששילבה מעבדי AI, שנקראו כך בשם, במעבדי ה-Meteor Lake למחשבים ניידים, אבל היא ראתה איך מיקרוסופט מעדיפה לקדם, כמה חודשים לאחר מכן, דווקא את מעבדי ה-Snapdragon X של קוואלקום – היריבה החדשה שלה ושל AMD בתחום מעבדי המחשוב. מיקרוסופט מיתגה את המהלך כאילו היא הראשונה שמביאה את זה לשוק, וזה היה עוד קצת שמן למדורה שליחכה את אינטל.

לאן הולכים מכאן?

אני חושש מאוד שעוד לפני שאינטל תגיע להחלטה להתפצל לשתי חברות, ואולי לפחות לשתיים, היא תבצע עוד גל של פיטורים. בנוסף, יכול להיות שהחברה תחליט להיפרד מעוד כמה נכסים שחברות אחרות ישמחו לקנות. לא שחשבתי שיש משהו אמיתי ביכולת של קוואלקום לקנות את אינטל כולה, אבל אם יהיה מפעל בסביבה יחד עם קצת IP – אולי כן. ה-"רכבת" של אינטל כבר נוסעת להפיכתה לחברה רזה יותר, ופרנק יארי, היו"ר, הצהיר על כך בהודעה על עזיבתו של גלסינר. היא צפויה להמשיך בנסיעה הזו, בוודאי אם יימצא מישהו שיהיה מוכן לקחת לידיו את האתגר המאוד מאוד קשה הזה.

בשורה התחתונה, האיש שחזר הביתה כדי להציל אינטל הולך הביתה פחות מארבע שנים אחרי שמונה לתפקיד הכה חשוב, באחת החברות הכי חשובות בשוק המחשוב, בידיעה שהוא נכשל במשימה. יותר מזה, בידיעה שהוא הוביל את החברה הוותיקה והמפוארת, באמת מפוארת, למצב גרוע מזה שהיא הייתה בו ביום שהוא קיבל את המושכות. נקווה שזה לא ישפיע לרעה על אינטל ישראל, שהייתה חשובה עבור גלסינגר, וחשובה מאוד להיי-טק ולכלכלה שלנו.