איש השנה בהיי-טק הישראלי: יזהר שי

אין זה סוד שההיי-טק הישראלי עבר שנה מאתגרת, שלא לומר קשה. המלחמה הביאה איתה (המשך של) ירידה בהשקעות בישראל, סטארט-אפים לא מעטים התקשו להתקיים ונתמכו על ידי תקציבים ממשלתיים, כאשר היו לא מעט כאלה שנסגרו בגלל המצב, ועובדים רבים התגייסו למילואים – מה שבחברות לא מעטות עיכב פרויקטים והעמיס על שאר העובדים. אבל יש מי שבחר דווקא בשנה הזאת, בגלל האובדן האישי שלו, וכדי לשנות את הכיוון ולהחזיר את ההיי-טק הישראלי לאן שמגיע לו להיות, להמשיך ליזום. להראות, ולעשות, שהחיים נמשכים גם אחרי ה-7 באוקטובר.

יזהר שי הוא איש השנה של מערכת אנשים ומחשבים. זאת אמנם בחירה של המערכת, אבל לא נראה שיהיה מי שיחלוק על כך שהתואר הזה מגיע לו. שי איבד ב-7 באוקטובר הארור את בנו, ירון (נוני) ז"ל, שנפל לאחר שניהל קרב עם מחבלים שחדרו לכרם שלום. יזם ההיי-טק הוותיק החליט לקחת את האובדן הזה, את הכאב הזה, ולתעל אותו למה שהוא יודע לעשות היטב: ליזום, לסייע בהנבטת סטארט-אפים ובהצמחת ההיי-טק הישראלי מעפר הטבח הנורא (והמשבר שהתגבר בגללו) לחדשנות, לצד הנצחה.

שי ובני משפחתו הקימו את מיזם נקסט אוקטובר, שהמטרה שלו היא להקים סטארט-אפ כנגד כל נרצח ונופל ב-7 באוקטובר, ולהנציח אותו. הוא אמר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, במלאות שנה לטבח, כי "עיקרו של המיזם הוא הנצחת החללים, אבל לא רק בקטע של תמונה ושם. אנחנו אומרים שלכל איש יש גם דמות, ויחד עם חברות היי-טק, אנחנו יושבים עם המשפחות ומתכננים תוכניות כיצד להנציח את יקירם, לפי אופי אורח חייו. יש כבר סיפורים מרגשים, כמו, למשל, חברה בתחום הפארמה שהנציחה פרמדיקית גיבורה שנפלה במלחמה, ואחד המוצרים שלה נקרא על שמה, או חברה אחרת, שייצרה בקבוקי יין על שמו של חלל אחר. אלה הם פרויקטים ארוכי טווח, שינציחו את הגיבורים לאורך כמה שנים. יש גם חברה שהקימה פינה לזכרו של ירון ז"ל, בננו, בשיתוף העובדים, וחברה אחרת בנתה חדר ישיבות על שמו".

מיזם טכנולוגי נוסף ששי פועל בו נקרא חצב, שעיקרו איסוף כל פיסת מידע מכל סוג ומכל תחום, שיש בו איזשהו קשר לסיבות שהביאו לאסון הנורא. המידע מנותח בעזרת אלגוריתמים, אנליטיקה, AI ועוד, כדי להצביע על קשרים והקשרים של הדאטה לאירוע.

יזהר שי (שני מימין) פותח את המסחר בבורסה בתל אביב, יחד עם איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, וחמי פרס, מקים קרן פיטנגו. צילום: שחר פליישמן

יזהר שי הוא יזם היי-טק ומשקיע הון-סיכון ותיק: הוא עבד בכמה חברות טכנולוגיה בארצות הברית, הקים בסוף המילניום הקודם את ביזנס לאיירס, שאותה מכר לנטגריטי האמריקנית, היה יו"ר ומנכ"ל V-Secure, והוביל אותה למכירתה לרדוור, היה שותף בקרן הון-הסיכון כנען פרטנרס ושימש כדירקטור בחברות כגון פריים סנס, שבהמשך נרכשה על ידי אפל, ואן-טריג, שנקנתה על ידי מיקרוסופט. בנקסט אוקטובר, הוא מביא את הניסיון הרב הזה ומשתמש בו לטובה – לצורך המשך ואף הרחבת הפעילות של אומת הסטארט-אפ והחדשנות. לא רבים מקדמים את ההיי-טק הישראלי בצורה כל כך ברורה ונרחבת, בין אם הם חוו אובדן אישי ובין אם לאו.

שי עשה ועושה לטובת המדינה גם בזירה הפוליטית: הוא היה ח"כ ושר המדע והטכנולוגיה מטעם כחול לבן, וקידם את ההיי-טק שלנו גם במסגרת זו.

אין ספק ששי ימשיך בפעילות היזמית, ונשמע ממנו עוד לא מעט בהמשך.

שני (כמעט) אנשי שנה נוספים

איש היי-טק בכיר נוסף שחווה ב-7 באוקטובר אובדן הוא איל וולדמן, שבתו, דניאל ז"ל, נרצחה במסיבת הנובה. השנה הוא זכה בפרס ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה, על פעילותו רבת השנים למען ההיי-טק הישראלי, ובעצם המדינה כולה. וולדמן יסד את אחת החברות הגדולות בענף – מלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה בעסקת ענק. בהחלטה מבישה, שר החינוך, יואב קיש, ביטל בתחילה את הענקת פרסי ישראל השנה, פרט לתחומים שקשורים ישירות למלחמה – מאחר שוולדמן היה מהתורמים הבולטים למחאה נגד המהפכה המשטרית של הממשלה (קיש הכחיש זאת). לאחר מכן, בעקבות מחאה ציבורית, הוא חזר בו, ו-וולדמן קיבל את הפרס ביום העצמאות.

איל וולדמן בדיון בכנסת במרץ השנה. צילום: ערוץ הכנסת (צילום מסך)

בכיר נוסף שמהווה מועמד ראוי לאיש השנה הוא אסף רפפורט, מנכ"ל וויז, שיחד עם עמיתיו להקמת החברה, עשה השנה מעשה שנדמה שאף אחד אחר לא היה עושה: לסרב להצעה של גוגל לרכוש אותה תמורת סכום עתק של 23 מיליארד דולר – יותר משוויה נכון למועד הגשת ההצעה. הוא מעדיף להמשיך בהובלת וויז להיות חברת ענק עצמאית, שאמנם רשומה בארצות הברית והמטה שלה נמצא בניו יורק, אבל היא נוסדה על די ארבעה ישראלים ומרכז המו"פ שלה נמצא בתל אביב.

ואמנם, וויז היא אחת החברות הבולטות שמצדיקות את התואר של ישראל כאומת הסייבר: היא נוסדה בתחילת הקורונה ובחלוף תשעה חודשים בלבד, בתקופה של משבר, הפכה ליוניקורן. מאז וויז רק ממשיכה לצמוח, ובמאי השנה היא סגרה סבב גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד. ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן פורסם בבלומברג כי היא מנהלת מגעים למכירת חלק מהמניות שלה לפי שווי של כ-20 מיליארד דולר.

אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז. צילום: עומר הכהן

העלייה המטאורית הזאת היא תוצאה לא רק של ה-"הייפ" סביבה וההצעה של גוגל, שהביאה לה יחסי ציבור טובים, אלא בעיקר בגלל הביקוש לפתרונות אבטחת סייבר בענן, שעולה ככל שאיומי הסייבר עולים וככל שמגמת המעבר לענן והתפתחותו מתגברת. בנוסף, וויז לא פספסה את "התפוצצות" ה-AI והשיקה פתרון בתחום. כך, היא לא נשרכת מאחור במרוץ ל(אבטחת ה)בינה המלאכותית.

איש השנה בהיי-טק העולמי: אילון מאסק

גם איש השנה שלנו בהיי-טק העולמי בולט בתחום הבינה המלאכותית – או, יותר נכון, החברה שלו. xAI השיקה השנה את הגרסה השלישית של הצ'טבוט שלה, גרוק, שבניגוד למתחרים כמו ChatGPT של OpenAI ו-Gemini של גוגל, יודע להשתמש גם בשפה מלוכלכת. התירוץ לכך הוא חופש הביטוי – תירוץ שבו משתמש מאסק גם כדי להפיץ עוד רעל ופייק ניוז ברשת החברתית שלו, X.

מאסק השתמש השנה ב-X כדי לקדם את מועמדותו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, גם אם הוא השתמש באמתלה של לגרום לאנשים לצאת להצביע, והגריל בה, בימים האחרונים של הקמפיין, מיליון דולר ליום. הוא גם קידם את טראמפ בציוצים האישיים בחשבון שלו, שעוקבים אחריו יותר מ-200 מיליון משתמשים, הופיע בהרבה עצרות בחירות שלו ובכלל, התקרב אליו מאוד.

התלכדות אינטרסים. אילון מאסק ודונלד טראמפ. צילום: ShutterStock

ההתקרבות הזאת לא קרתה רק כי מאסק, שהצהיר שהצביע בעבר למפלגה הדמוקרטית, מזדהה עמוקות עם טראמפ, אלא גם כי היא תורמת לו, מאוד, באופן אישי: הנשיא הנבחר מינה אותו ליו"ר משותף של ועדה מייעצת, שאמורה להפחית רגולציות, ולקצץ בהוצאות ובכוח אדם בממשל הפדרלי. בנוסף, הבחירה של האמריקנים בטראמפ חיזקה את מעמדו של מאסק כאיש העשיר ביותר בעולם: הוא היה השנה לאיש הראשון עם הון של יותר מ-400 מיליארד דולר. נכון לכתיבת שורות אלה, הונו של מאסק נאמד ב-430.2 מיליארד דולר. מדובר בסכום כמעט כפול מההון של מי שנמצא במקום השני – ג'ף בזוס, מייסד אמזון, שהיה במקום הראשון זמן רב, עד שמאסק הגיע.

מאסק נמצא בדרך הבטוחה להון של חצי טריליון דולר, ויש החוזים שהוא יהיה האיש הראשון עם שווי של טריליון דולר.