עתיד בנסיגה

פתיחת שנת לימודים היא תמיד סיבה למסיבה: בכיתה אל"ף בבית הספר היסודי, כמו גם בשנה הראשונה ללימודים באוניברסיטה, שהחלה היום. זה היום בו כולם מספרים לנו כמה טוב המצב, עם גידול במספר הסטודנטים בישראל – 3.5% באוניברסיטאות ושל 6% במכללות. זה היום שבו מגיע גדעון סער, שר החינוך, לישיבת הממשלה יחד עם פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הות"ת (ר"ת הוועדה לתכנון ולתקצוב, הפועלת במסגרת המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה בישראל), כדי לבשר לשרים שמעולם לא היה מצבנו טוב יותר. גולת הכותרת במצגת שהוצגה היום (א') לשרי הממשלה, הייתה בבשורה על חזרתם הצפויה של המוחות היורדים לישראל. לדברי השר סער, 80 חוקרים ישראלים ששוהים במיטב האוניברסיטאות בחו"ל, כבר הבטיחו לשוב ארצה.

אכן, מגיע לשר פירגון על הצלחתו בתחום זה. אולם אם ממעמיקים בנתוני דו"ח המל"ג על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל ועל הפילוח של התחומים בהם מתעניינים הסטודנטים, אין לשר ולצוות משרדו סיבה מיוחדת למסיבה. אחד הנתונים היותר מדאיגים מהדו"ח הוא שמזה עשור שנים קיימת ירידה קבועה במספר הפונים למקצועות המחשבים והטכנולוגיה. תמונת המצב לא מעודדת כלל וכלל: בין השנים 1996-2008 ירד אחוז הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות הלומדים מחשבים מ-7.5% ל-5.1%. מגמת הירידה הייתה עקבית למעט חריג אחד בשנת 2001, אז עמד שיעור הסטודנטים בתחום על 8.3%.

הסברי המל"ג לנתונים חמורים אלו מוכרים: "המשבר העולמי שפקד את ענף ההיי-טק הביא לירידה בשיעור הפונים ללימודי מחשבים כבר בשנת תשס"ג". אומנם חל גידול מסויים במספר הלומדים במדעי הטבע ובמקצועות הביולוגיים, אבל הנתונים הפשוטים מדברים בעד עצמם: מקצועות המחשב כבר לא נחשבים ללהיט. הדבר הזה צריך להדאיג את השר ואת כולנו.

ההיי-טק היה תמיד ענף שהושפע מתנודות, גם בשנים עברו. למרות זאת, הפקולטות השונות ידעו לתכנן את פעילותן על מנת לקלוט את הסטודנטים שרוצים לעבוד בתחום. הירידה המתמשכת מדאיגה עוד יותר, לאור הנתון המעניין לפיו חל גידול מסיבי השנה במספר הסטודנטים הלומדים במכללות הפרטיות והציבוריות. מכללות אלו, בחלקן, תפסו את ההובלה בשנים האחרונות בלימודי המחשבים והמדעים. במכללה האקדמית ת"א-יפו נפתח מסלול משולב, שנועד להכשיר את הדור הבא של המנמ"רים. אבל כל המוסדות – האוניברסיטאות והמכללות – מתקשים למלא את הכיתות והתחרות ביניהם מורגשת היטב.

אל לשר סער ולאנשי המל"ג להיאחז בתירוצים ובהסברים אלה או אחרים. הביקוש למקצועות הטכנולוגיה יורד, בין היתר, גם בגלל המשבר החמור בחינוך הטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים. אמנם השר ומשרדו שפכו הררי כסף במסגרת תוכניות החומש של המשרד לעידוד החינוך הטכנולוגי, אבל הדרך לשינוי דרמטי עדיין ארוכה.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על ההובלה של החינוך המדעי-טכנולוגי. תעשיית ההיי-טק אחראית למחצית מהכנסות מייצוא של מדינת ישראל, והיא חייבת להיות כל הזמן בעמדת הובלה. משרד החינוך והממשלה חייבים "ליחצ"ן" את ההיי-טק, לכוון לתעשייה בוגרי תיכון ומשוחררי צבא, ולשכנעם ללמוד את המקצועות האלו. על ישראל לעמוד על המשמר כדי שאותם מקצועות ותחומים שהמדינה מזהה כחיוניים לקיומה, יחזיקו מעמד.

לאחר חגיגות פתיחת שנת הלימודים האקדמית והטפיחות על השכם של ההשכלה הגבוהה בישראל, צריכים השר סער וצוות משרדו להפשיל שרוולים ולוודא שגם בעוד עשור הם יוכלו להניע את הקטר של המשק, הלא היא תעשיית ההיי-טק.