הפתרון למצוקת הג'וניורים: שת"פ בין תעשייה, אקדמיה וסטודנטים

מאמרו של אייל בר עוז, המנכ"ל והמייסד המשותף של חברת וויביז, עוסק בכך שהקושי בקבלה לתחום הטק אינו נובע בהכרח מלימוד אקדמי לא מספיק, אלא מפער מובנה בין מערכת ההשכלה הגבוהה לצרכים הדינמיים של ההיי-טק

אייל בר עוז, מנכ"ל ומייסד משותף, וויביז.

בוגרי תארים אקדמיים בהנדסה ובתחומים טכנולוגיים חווים בשנים האחרונות קושי הולך וגובר להשתלב בשוק העבודה. זמן חיפוש העבודה הראשוני שלהם, שעמד בעבר על מספר חודשים, מתארך כיום לכדי 11 חודשים בממוצע – משמע, הם מחפשים משרה בתעשייה במשך כמעט שנה שלמה.

המגמה הזו לא מפתיעה, אך היא לא נובעת רק מתוכן לימודים "לא רלוונטי" כפי שנהוג לעיתים לטעון. הבעיה האמיתית נעוצה בפער בין התיאוריה הנלמדת באקדמיה לבין הצרכים הפרקטיים של תעשיית ההיי-טק, שמשתנה במהירות מסחררת בעקבות טכנולוגיות חדשות כמו AI ושיטות עבודה חדשניות.

הפתרון כאן אינו בהכרח "ללמד טכנולוגיות רלוונטיות יותר", אלא לגשר על הפער הזה באמצעות הכשרות והתנסויות מעשיות, שיתאימו את הבוגרים לשוק העבודה, המתקדם בקצב חסר תקדים

הפער בין תיאוריה לפרקטיקה

האקדמיה מתמקדת, בצדק, בהקניית ידע תיאורטי ומתודולוגיות חשיבה, ולא נועדה להכשיר עובדים באופן ישיר לשוק העבודה. עם זאת, בוגרי המוסדות יוצאים עם בסיס ידע מצוין, אך עם חוסר בניסיון מעשי בשיטות העבודה המודרניות: עבודה בצוותים, שימוש בכלי פיתוח עדכניים, תהליכי Agile, DevOps ועוד.

הפתרון כאן אינו בהכרח "ללמד טכנולוגיות רלוונטיות יותר“, אלא לגשר על הפער הזה באמצעות הכשרות והתנסויות מעשיות, שיתאימו את הבוגרים לשוק העבודה, המתקדם בקצב חסר תקדים.

מה יסייע לאייש אותן? משרות הג'וניור בהיי-טק.

מה יסייע לאייש אותן? משרות הג'וניור בהיי-טק. צילום: אלוסטרציה ShutterStock

האחריות היא משותפת

בניגוד להאשמות הרווחות כלפי האקדמיה, האחריות לגישור על הפערים מוטלת על שלושה גורמים – האקדמיה נדרשת להמשיך להעניק ידע תיאורטי וכלים אינטלקטואליים, אך תשתף פעולה עם התעשייה כדי לתת מענה למגמות הפרקטיות ולשוק העבודה. לצידה, התעשייה תפתח תוכניות ותשקיע בכוח אדם השקעה ארוכת טווח – צעד שיוכל רק להשתלם לה ולבסס שייכות אמיתית למקום העבודה. הסטודנטים עצמם נדרשים לקחת אחריות על הפיתוח המקצועי שלהם, על ידי הצטרפות לקורסים משלימים, פרויקטים עצמאיים והשתתפות במסגרות מעשיות, שמעניקות את החיבור לדרישות השוק.

סטאז' כפתרון חלקי ומשמעותי

תוכניות סטאז' בתעשיית ההיי-טק יכולות להיות המפתח להצלחה. בדומה לעולמות המשפט, ראיית החשבון והרפואה, גם בתחום הטק – סטאז' יעניק לבוגרים את ההזדמנות לחבר בין הידע התיאורטי שרכשו לבין ניסיון מעשי בעבודה אמיתית. למעשה, שילוב משרות סטאז' בתחומי תכנות, בינה מלאכותית, למידת מכונה ומדעי הנתונים יאפשר לבוגרי תארים, באמצעות שילוב בין ידע אקדמי לידע מעשי, לקבל פרספקטיבה על צרכי השוק ולהבין כיצד להשתלב בו בצורה מיטבית.

למרות ששכר בסטאז' עשוי להיות נמוך מהמקובל בתעשייה, הוא יכול להוות דלת כניסה לקריירה ארוכת טווח ובעלת יסודות יציבים. במקביל, החברות עצמן ייהנו מכוח אדם איכותי, מגמישות בתהליכי הגיוס, ומהזדמנות לגדל את הדור הבא של המפתחים.

חשיבה לטווח ארוך

כדי להפוך את פתרון הסטאז' ליעיל באמת, חשוב ללוות אותו בתהליכים נוספים כמו תוכניות מנטורינג, שמאפשרות השתלבות והזדמנויות ללמידה וצמיחה; ביצוע הכשרות; מסגרות פנים-ארגוניות שמבטיחות פיתוח מתמשך של העובדים; וכמובן – שיתוף פעולה מתמיד ומתמשך בין האקדמיה והתעשייה, שמגיע ממש לבניית מודל שמשרת את כל הצדדים לאורך זמן.

משבר הג'וניורים לא נובע רק מתוכן לימודי כזה או אחר, אלא מפער מובנה בין מערכת ההשכלה הגבוהה לצרכים הדינמיים של תעשיית ההיי-טק. הפתרון אינו פשוט, אך הוא אפשרי – באמצעות שיתוף פעולה אמיתי בין כל הגורמים, השקעה בהכשרות מעשיות, ובניית מסגרות סטאז' שיאפשרו לכל הצדדים ליהנות מהתהליך. כך, נוכל לא רק לפתור את המשבר, אלא גם לבנות תשתית חזקה ויציבה לעתיד ההיי-טק בישראל.

הכותב הוא המנכ"ל והמייסד המשותף של חברת וויביז (WeBiz)

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים