כך מנהלים חדשנות תחת אש במרכז הרפואי גליל שבנהריה

בפרק השני בסדרת הפודקאסטים בנושא בריאות דיגיטלית אירחנו את ד"ר צבי שלג, סגן מנהל המרכז הרפואי גליל, המוכר יותר בשמו הקודם 'בית חולים נהריה'.

בראיון מספר ד"ר שלג, רופא ומנתח עיניים במקצועו המנהל את פעילות מרכז לחדשנות בבית החולים, 

כיצד מנהלים בית חולים תחת אש, כשמרבית המחלקות פועלות בתחתית בית החולים, באזורים הממוגנים. עוד הוא מפרט כיצד מערכות המידע, בראשותה של המנמ"רית שלי שלם, סיפקה פתרון עם תחילת המלחמה שיאפשר ניהול של בית החולים במתכונת חירום, מעקב אחר החולים, ומתן מענה לכל הצרכים.

מרכז החדשנות, אותו הקים ד"ר שלג, מהווה מוקד שמרכז ומעודד את הצוותים הרפואיים להעלות רעיונות לפיתוח, שחלק מהם מבשילים לכדי פתרונות בתחום הבריאות הדיגיטלית.

ד"ר שלג, בן 54, גר בצפון, שירת בין היתר בחיל הרפואה, אליו הגיע לאחר שירות משמעותי כמ"פ בחיל השריון בסדיר ובקבע. בחיל הרפואה היה ד"ר שלג מנהל רפואי של בית חולים שדה, והשתתף במשלחות שיצאו מישראל לחילוץ ניצולים ברעידות אדמה במדינות שונות.

ניהול מרכז החדשנות הוא בנוסף לתפקידו כסגן מנהל בית החולים, המכיל 800 מיטות, ומעסיק 3,300 עובדים.

בית החולים משרת את תושבי הגליל המערבי ובגלל מיקומו הוא מטפל גם בחיילי צה"ל. בנוסף בית החולים משמש כבית חולים אוניברסיטאי, שאליו מגיעים הסטודנטים לרפואה אשר לומדים בצפת, כמו גם ממוסדות אקדמיים אחרים, כדי לעשות את ההתמחות שלהם.

"המלחמה תפסה אותנו, כמו את כולם, בבית. חצי שעה לאחר שהחלו האירועים כבר היינו בחמ"ל של בית החולים, והחלנו ליישם את התוכניות לפעילות בשעת חירום, תוכניות שקיימות אצלנו כבר מ-2006", אמר ד"ר שלג. "עיקר התוכנית הוא העברת מרבית המחלקות למתחמים מוגנים בקומות התחתונות של בית החולים", סיפר. "זוהי אופרציה מאוד מורכבת, שהאתגר הראשי שלה הוא הדאטה, היכולת שלך לדעת היכן כל חולה נמצא, מאחר שמבנה מחלקות בחירום שונה מאשר בשיגרה".

ד"ר שלג הרעיף שבחים על שלם, מנמ"רית בית החולים, ואמר: "שלי הרימה את הכפפה מיד, ובתוך זמן קצר היא והצוות שלה הגישו לנו פתרון שאיפשר לנו לשלוט ולנהל את בית החולים, וזה שימש אותנו לאורך כל המלחמה".

כיצד עלה הרעיון למרכז חדשנות?
"מנכ"ל בית החולים, פרופ' מסעד ברהום, סיפר לי שהגיע תקציב לפעילות של חדשנות. הוא אמר לי 'אני יודע שאתה אוהב גאדג'טים', מה שנכון, כבר מגיל צעיר, ואמר 'תכין תוכנית חדשנות'. הוא לא הגדיר במדויק כי אני לא חשוב שגם אנחנו ממש ידענו, אבל הבנו שחייבים להיערך. או שאתה בונה ספינה ומתמודד עם הסערה או שאתה מחכה לסערה ולא יודע איך זה ייגמר".

אז החלטתם לבנות ספינה ומה עשיתם הלאה?
"התייעצנו עם גורמי מקצוע, עם משרד הבריאות וכמובן שילבנו את המנמ"רית, שבזכות יכולותיה פתחה לנו למעשה את הדלת.

עשינו תוכנית דו-שנתית. מינינו ועדה מייעצת, שכללה גורמים מכל התחומים. הוועדה הזו פועלת עד היום, אחת לרבעון היא מתכנסת, שומעת עדכונים ומחליטים הלאה על המשך הדרך".

חדשנות בבריאות דיגיטלית היא נושא כללי. במה התמקדתם?
"קודם כל, בסיס של כל ארגון הוא לעשות פעולות שמביאות ערך למטופלים. בפועל התחלנו לטפל בתשתיות, שהן גם ברזלים, תקשורת ותשתיות. השלב הבא היה איגום הדאטה ברמה הפנימית והחיצונית.

אבל הדבר החשוב ביותר זה תשתית אנושית. השקענו הרבה בהכשרות, והתוצאה היא שיש בבית החולים קהילה של עשרות אנשים, רופאים, אנשי צוות רפואי, אחים ואחיות, שיודעים שאם יש להם רעיון לשיפור לחדשנות, הם מגיעים אלינו. כלומר, עשרות עובדי בית החולים, שבנוסף למטלות הרגילות שלהם הם חושבים חדשנות. אחת לשבוע אנחנו בוחנים רעיונות למוצרים שהעובדים, או כל גורם אחר, מביא לנו. עושים את תהליך הבדיקה, וממשיכים הלאה לפי הצורך. מתוך 150 רעיונות שהוגשו לנו, יש כרגע 50 שהם בתהליכי בדיקה. כמובן שלא בטוח שכולם יבשילו, אבל זה בהחלט הישג, לדעתי".

מה המיקוד שאתם מחפשים?
"בעיקר דאטה ותוכנה, אבל זה יכול להיות גם רעיון לדוגמה של מנתח שחשב על פיתוח שיכול לסייע בתפעול מכשור רפואי.

ציר נוסף שאנו עובדים בו הוא הנגשת דאטה שיש לנו לחברות חיצוניות, לסטארט-אפים שרוצים לבדוק פיתוחים שלהם, ואנו מעודדים אותם לבוא אלינו.

לדוגמה, באחרונה באה אלינו חברה שעוסקת ברפואה מרחוק מבוססת ענן… או בנושא של שילוב סוכני בינה מלאכותית במערכות רפואיות. אנו עובדים עם חברה חיצונית שיודעת להנגיש דאטה".

כיצד אתם רואים את נושא הבינה?
"אין ספק שהיא מייצרת שינוי דרמטי, אבל לכולם ברור שצריך להיערך, להכיר וליישם את זה. הרכבת כבר יצאה מהתחנה. באופן טבעי לרופאים ולעובדים בכלל, יש רתיעה מטכנולוגיה, ובוודאי מהבינה. אבל ברגע שאתה נותן כלי שמסייע בתהליכי עבודה, הרופא מתיידד עם זה והחשש יורד.

דוגמה: אורטופד ששולח עשרות צילומים עם אבחנות שונות. אם הוא מקבל מהבינה המלאכותית ניתוח של הצילומים, שמפנה את תשומת הלב שלו לצילומים מסוימים, הוא מסיים את המשמרת עם ביטחון הרבה יותר גדול שהסיכוי שפספס בעיה מסוימת קטן, וזה חשוב מאוד.

בנוסף אנו משקיעים הרבה בהכשרות וקורסים של הצוותים. בהכשרה הראשונה הייתי צריך לחפש את האנשים ולהביא אותם. בפעם השנייה כבר סיננו שליש מהפונים, והיום זה רץ וידוע בבית החולים".

להאזנה לפודקאסט המלא – לחצו כאן