להשקיע, אבל בזהירות
תוכנית האוצר לעודד גופים מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות הון-סיכון מקומיות, על ידי השתתפות המדינה בהפסדים מהשקעה בקרנות אלה, זוכה לעניין רב ● לצד האהדה לתוכנית, היא מעוררת לא מעט דאגה באשר לגודל רשת הביטחון שתעניק הממשלה ולרמת הסיכון של כספי המשקיעים בגופים המוסדיים ● ועדת המשנה לוועדת הכלכלה של הכנסת והשדולה למען תעשיות עתירות ידע ידונו בסוגיות אלו בדיון מיוחד ביום שלישי
תוכניות התמריצים של הממשלה, ובראשן היוזמה של משרד האוצר לעודד גופים מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות הון-סיכון מקומיות, על ידי השתתפות המדינה בהפסדים מהשקעה בקרנות אלה, זוכה לעניין רב. ועדת המשנה לוועדת הכלכלה של הכנסת, תקיים ביום שלישי השבוע דיון מיוחד בתכנית הממשלה. הוועדה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע, בראשותו של חבר הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), תדון בתוכנית הממשלה לעידוד של גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון. ביום חמישי האחרון ערך משרד המסחר התעשיה והתעסוקה כנס מיוחד על התוכנית.
המעורבות של גופים מוסדיים בהשקעות בהיי-טק בישראל, היא מהנושאים הבלתי פתורים ביחסים שבין התעשייה לענף ההיי-טק. בימי השפע והבועה וגם אחריהם, התהדרה ישראל בהיקף השקעות גדול יחסית מצד קרנות הון סיכון בינלאומיות הפועלות בישראל. אלה מניעות למעשה את תעשיית הסטארט-אפים ואת היזמים הישראלים שפורצים לעולם.
אבל כאשר ראשי האוצר ולעיתים גם מנהלי הקרנות, יוצאים לחו"ל במסעות לגיוס כספים ולעידוד ההשקעה בישראל, כמעט תמיד הם נשאלים את השאלה המסורתית: "אדון נכבד, מדוע הגופים המוסדיים בישראל אינם משקיעים בהיי-טק הישראלי? מדוע אתה חושב שקרן הפנסיה של כבאי מנהטן יכולה לסכן את כספה ולהשקיע בכם ואילו קרן מבטחים שלכם לא עושה זאת?".
נציגי ישראל, שכאמור, נשאלו שאלות אלו לא פעם ולא פעמיים, השיבו בדרך כלל תשובות לא מספקות. במשך השנים, חייהם של מנהלי הגופים המוסדיים היו קלים יחסית: הם היפנו את האחריות אל הרגולטור, כיוון שהממשלה בכלל ובתוכה משרד האוצר, בנק ישראל ועוד גורמים פיננסיים, כל אלה לא ממש אהבו את הרעיון של סיכון כספי הפנסיה של עובדי חברת החשמל, בהשקעות בהיי-טק.
אבל הזמנים השתנו. המשבר הכלכלי העולמי הביא לכך שמנהלי קרן הפנסיה של עובדי עיריית ניו-יורק, או גופים מוסדיים אחרים בארה"ב, כבר לא מוכנים להשקיע בקרנות הון סיכון מישראל. הם לא עושים זאת מסיבות אידיאולוגיות אלא מפני שאין להם. התוצאה מורגשת היטב בשנתיים האחרונות ומוכרת לכל מי שעוסק בתחום.
בעקבות השינוי במצב, יזמו משרד התמ"ת ומשרד האוצר תוכנית לעידוד השקעות של גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון. המדינה מבקשת לעודד את הגופים המוסדיים בישראל להשקיע בתעשיות עתירות ידע, והיא עושה זאת בדרך של השתתפות שלה בסיכון הגלום בהשקעות. בכך מבקשת הממשלה להסיר מתחת לרגלי המוסדיים את טיעון הנגד העיקרי שלהם: לא משקיעים כדי לא לסכן את כספי הפנסיה של עמיתנו.
על פי התוכנית, שהוצגה ביום חמישי על ידי שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, הממשלה תקצה 200 מיליון שקלים לצורך השתתפות בסיכונים של אותם מוסדיים, שיסכימו להשקיע בהיי-טק הישראלי. כך, גוף מוסדי שירצה לקבל את הגנת המדינה בהשקעה שלו בקרן הון סיכון, יהיה חייב להשקיע מינימום 25 מיליון שקלים ולא יותר מ-125 מיליון שקלים. עוד סייג נקבע בתכנית, לפיו היקף ההשקעות של המוסדיים (המגובים בביטחון של הממשלה), לא יעלה על 40% מכלל היקף ההשקעות של קרן הון הסיכון.
הרעיון התקבל בברכה על ידי מנהלי קרנות הון הסיכון, המשוועים בשנתיים האחרונות לכל סוג של חמצן כלכלי, קרי השקעות. כך, בסקר ה-VC Indicator הרבעוני, שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, עלה כי 70% מבכירי ההון-סיכון תומכים ביוזמת האוצר לעודד השקעות בקרנות מקומיות. נראה כי הם תולים בתכנית תקוות רבות. כל המשיבים לסקר ציינו, כי ליוזמה הממשלתית תהיה השפעה על התעשייה, כאשר 67% מתוכם סבורים, כי ההשפעה תהיה רבה או רבה מאוד.
ח"כ אילטוב גם עומד בראש השדולה בכנסת לתעשיות עתירות הידע. המוזמנים הרבים לישיבה צפויים להיות מופתעים מעט, משום שבכוונת ח"כ אילטוב ואנשיו להעלות בפני נציגי הממשלה שאלות נוקבות, ובכך אולי אף לקלקל מעט את החגיגה. ח"כ אילטוב יאמר כמובן שכיו"ר השדולה למען ההיי טק, הוא אינו יכול להתנגד לחוק כזה, והוא אף יברך עליו. אבל חלק מהשאלות שתישאלנה בישיבה מחרתיים ידונו בגובה הסיכון שהממשלה מתכוונת להשתתף בהשקעות של המוסדיים. כך, תצוץ לה השאלה, האם 200 מיליון שקלים הם סכום מספיק? האם התוכנית לוקחת בחשבון את כל הסיכונים והתרחישים האפשריים הנובעים מהשקעות בחברות שבאופן טבעי הן חברות צעירות, מתחילות שאיש לא מבטיח להן הצלחה בטוחה?
מדובר לא רק בעניינים פיננסיים טהורים. מה שמטריד את ח"כ אילטוב ואת חבריו לוועדה, היא המשמעות הנגזרת מהמעורבות ומההשקעה של גופים מוסדיים, כגון קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח ואחרות – בקרנות הון סיכון, ללא רשת ביטחון אמיתית ומספיקה.
התשובה לא קשה לניחוש: מדובר בסיכון כספי אותם משקיעים, שהם כלל ציבור השכירים בישראל. קרנות הפנסיה שלהן מהוות את הביטחון הכלכלי היחיד שיש להם ליום סגריר. אין זה סוד שכספי הפנסיה של השכירים בישראל כבר נפגעו מספיק בעשור האחרון ונפלו קורבן לרפורמות שונות שצצו ועלו. גם גופים מוסדיים אחרים, שכספי משקיעים רבים מושקעים שם, חייבים לתת דין וחשבון לעצמם ולציבור המשקיעים שלהם, האם באמת הממשלה נותנת להם רשת ביטחון, או שמדובר בתוכנית שרמת הסיכון בה גבוהה מהמתוכנן. לא בטוח שכל התשובות תינתנה ביום שלישי הקרוב, אבל יתכן והם תעוררנה דיון ציבורי חשוב. זאת, כדי שלא נביא לנזק לאחד מהשניים – לגופים המוסדיים בהם מושקעים כספי הפנסיה של ציבור השכירים בישראל מחד, וענף ההיי-טק הישראלי, היקר לכולם, והמניע את המשק, מאידך.
תגובות
(0)