איך להציל את ההשקעה שלכם בווירטואליזציה

הרבה חברות משקיעות בווירטואליזציה, אבל רק מעטות מהן זוכות לראות החזר השקעה מלא. כך עולה מנתונים שנאספו על ידי אנליסטים, המצוטטים במאמר שמתפרסם במהדורה המקוונת של המגזין CIO. איפה טעינו? לדעת כותבי המאמר יש שלוש נקודות מרכזיות שבהן הארגונים נכשלים: הראשונה, עד כמה המנמ"רים מנהלים באמת את המכונות הוירטואליות שלהן. השנייה, כיצד ארגונים מתכננים את ניצול המשאבים בצורה נכונה בתשתיות הוירטואליות והשלישית היא כיצד להריץ בצורה נכונה עלויות אופרטיביות ולא לאבד שליטה. בהמשך מוצעים למנמ"רים כמה טיפים שימנעו מהם את השגיאות שאחרים עשו ויחסכו כסף, היעד העיקרי של הווירטואליזציה.

הטיפ הראשון עוסק בכך שהסיבות העיקריות לכישלון של חברות להחזיר את ההשקעה בווירטואליזציה היא שהן לא מריצות מספיק מכונות וירטואליות על שרתים פיסיים. הנטייה אצל מנמ"רים ומנהלי תשתיות היא לא להרבות בהתקנת שרתים וירטואליים. חוקרי חברת פורסטר ואחרים סבורים כי זו טעות. מקורה של טעות זו היא מחששות וביטחון עצמי נמוך. המנמ"רים הבינו שווירטואליזציה היא חלק מהמציאות של חייהם, אבל הם מתייחסים אליה בנוסח "כבדהו וחשדהו" – מתקינים רק את מה שחייבים ובעיקר מתפללים שזה לא יילך לאיבוד. פורסטר מבקשת להביא לתשומת ליבם של המנמ"רים, כי זהירות היא דבר נחמד, אבל בסופו של דבר על ידי נקיטת מדיניות שמרנית זו ה-ROI של השקעה בווירטואליזציה יורד פלאים, עד כדי חוסר כדאיות. על פי פורסטר, המציאות היא שאחוז הניצול של מערכות וירטואליות בדטה סנטר אינו עולה על 50%!

בחלק מהארגונים מנסים לעקוף את הבעיה ומתקינים הרבה מאוד מכונות וירטואליות על שרת אחד, הרבה מעבר ליכולת שלהם. התוצאות ברורות: אכזבה כללית מביצועים. ולכן ההמלצה היא לפזר כמה שיותר מכונות וירטואליות ולנהל נכון את האפליקציות.

בהקשר זה מציעים האנליסטים לבדוק כלים שונים שקיימים בשוק ונועדו לנהל סביבות וירטואליות של יצרניות כגון מיקרוסופט (Microsoft) או VMware ואחרות. הן לא רק מבקרות את הפעילות, אלא מודדות במדויק את איכות הניהול של התשתיות ואיפה אפשר לשפר.

אבל הכשל הגדול דווקא לא מצוי בפרטים הקטנים, אלא ביכולת של הסתכלות כללית וניהול כלל האפליקציות הארגוניות. העדר ניהול כולל מונע מהארגונים להכפיל את החזר ההשקעה. עד כדי כך הדברים קריטיים, שפורסטר טוענת כי ההבדל בין ניהול פרטני של אפליקציות וירטואליות לבין ניהול בתפיסה כוללת הוא ההבדל בין ניצול של 50% מהיכולות של השרתים הוירטואליים לבין היכולת להגיע עד 100% ניצול.

עצה אחרת היא לפצל את המידע כמה שיותר בעזרת מסדי הנתונים, ובכך לאפשר למנהל התשתיות גמישות רבה יותר בחלוקת המשאבים של כל אפליקציה ואפליקציה. כותבי המאמר סבורים שגם כאן החלק הפסיכולוגי תופס מקום נכבד, שכן ניהול פרטני של משאבי אפליקציות בארגון IT המבוסס על שרתים פיסיים הוא חלק מתורה שבע"פ שכל מנמ"ר יודע אותה, ולכן דרוש כאן במידה רבה שינוי דיסקט, אומרים החוקרים.

בהקשר זה מומלץ למנמ"רים לגבש מדיניות של ניהול האפליקציות לאורך כל מחזור חייהן, ולהצמיד אותן ליחידות העסקיות. ולא רק זה, מומלץ גם לתמחר כל אפליקציה בהתאם לשימוש שלה, שנעשה על ידי היחידה העסקית בארגון. צורה כזו של ניהול תחשוף מהר מאוד כשלים בתקציבי ה-IT והמשאבים שמוקצים לווירטואליזציה, בזמן אמת ולא רק אחרי בדיקות בדיעבד. גם כאן נחוץ שינוי תפיסה ארגונית, כי בדרך כלל לא נוהגים לתמחר כל יישום בכל מחלקה. ההערכה היא שיישום שיטה כזו יגדיל בהרבה את ה-ROI מיישום מכונות וירטואליות בארגון, ויקטין את חוסר שביעות הרצון של המנכ"לים מהשקעה שלא תמיד מחזירה את עצמה. חומר למחשבה.