הממשל והרשת

התמונה שליוותה את הטור בשבוע שעבר הייתה זו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. גם השבוע אתמקד בדברים של מנהיגים – הפעם בדבריו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי.

מנהיגי העולם מתחילים להבין שהאינטרנט יוצר מציאות חדשה, שמשפיעה מאוד על כל רבדי החיים, בתוך המדינות ובניהן. בעקבות כך, סרקוזי יזם ופתח באחרונה פורום חדש בשם eG8, וכינס אותו בראשונה לפני המפגש של מנהיגי שמונה המדינות המתועשות הגדולות בעולם, שהתקיים באחרונה. הכנס נערך בהשתתפות מעל אלף אישים בולטים בתחום האינטרנט, בהם מנהיגי מותגי רשת מובילים כמו גוגל (Google), פייסבוק (Facebook) אי-ביי (eBay) ו-ויקיפדיה (Wikipedia), וכן דמויות מפתח באמצעי תקשורת מהמדיה המסורתית, בהם ה-BBC וניוז קורפ (News Corp).

סרקוזי נשא את נאום הפתיחה של הכנס. לדעתי, יש לייחס לנאום זה חשיבות רבה ביותר, שכן בצד ההכרה בחשיבות האינטרנט, השמיע הנשיא המארח הצהרות שעלולות להתברר כבעייתיות מאוד. אמנם, דקות הנאום הראשונות פיארו וקילסו את הרשת, וסרקוזי דיבר בהן, בין היתר, על תרומתה לערכי העולם המערבי ולמיגור העריצות, אולם לאחר מכן הגיע החלק מעורר סימני השאלה. הנשיא הצרפתי הדגיש שהאינטרנט איננו עולם מקביל, אלא חלק מהסדר הקיים. לדעתו, הממשלות חייבות להבטיח את השליטה ברשת. וכדי להזכיר מי הם בעלי הבית האמיתיים, הוא הבהיר שהממשלות הן הייצוג האמיתי של רצון הבוחרים במדינות דמוקרטיות. אחרת, רמז באיום, עלולים הדברים לגלוש ליצירת כאוס ואנרכיה. שהרי הממשלות הן שמשמרות את לגיטימיות החברות האנושיות.

ובכן, מסתבר מדברי סרקוזי שלא רק שליטי לוב, סוריה וצפון קוריאה יראים מאימת האינטרנט. גם קברניטי מדינות נאורות מתחילים לחוש חוסר ביטחון. החשש המובהק שלהם הוא מפני אובדן שליטה. דברים אלה יצרו חשש אצל רבים מכך שגם מדינות בעולם החופשי יחוקקו חוקים שירסנו את הרשת במתכונתה הנוכחית. יש כאן לפחות סיבה סבירה לדאגה מפני מגמה של פגיעה במבנה הדמוקרטי של הרשת על ידי רגולציה ממשלתית – גם בעולם המערבי.

איש אקדמיה בכיר, ממשתתפי הכנס, פנה בקריאה נרגשת לנשיא הצרפתי וביקש ממנו להצהיר אמונים לאינטרנט וקודם כל לא להזיק לו. הדובר ביקש להותיר על כנם את תכונת הפתיחות ומבנהו המבוזר של האינטרנט, שמספקים לו את ההגנה הטובה ביותר. בתגובה רפלקסיבית הבהיר סרקוזי: "יהיה זה רע אם לא נתנהג כאזרחים שקולים ובעלי מחויבויות". אף בר דעת לא יתייצב כנגד אמירה שכזו, אולם היא מעידה שסרקוזי לא רואה, ככל הנראה, את הרשת ככזו.

התגובה לא איחרה לבוא. אחת הטענות המרכזיות הייתה שממשלות לא מבינות מספיק את הרשת. ג'ימי וולס, מייסד ויקיפדיה, אמר, כי "ממשלות לא מבינות הכוחות החברתיים שפועלים באינטרנט". אריק שמידט, עד לא מכבר מנכ"ל גוגל, גרס ש-"הטכנולוגיה תנוע מהר יותר מממשלות". אם מחברים לאלה את העובדה שדמוקרטיה היא קודם כל רצון העם, הרי שיש בקביעותיו של סרקוזי בעייתיות.

הערכים העולמיים מתעדכנים – באמצעות האינטרנט

אין צל של ספק שיש ברשת בעיות. לצד מעלותיה ותרומתה הבלתי ניתנות לערעור קיימים גם אספקטים שליליים, ויש להילחם בהם. לצורך זה ישנם חוקים, גופי אכיפה ושיתוף פעולה בינלאומי, ויש בהחלט מקום לשיתוף פעולה בין השחקנים המרכזיים ברשת לגופי הממשל במדינות השונות. סרקוזי אכן דיבר על כך, אך גם כאן סגנונו לפחות מעורר חשש: "אנחנו צריכים לשמוע מכם על הצרכים והחזון ואתם צריכים לשמוע מאיתנו על המגבלות והקווים האדומים".

נשיא צרפת אמר את הדברים האלה על רקע הטלטלה שעוברת בימים אלה על מקומות שונים בעולם, בתקופה שבה אזרחים חוצים את מחסום הפחד וגם נשק חם לא ממגר את ההמונים, על אחת כמה וכמה ברשת. פרשה שמסעירה את בריטניה בשבועות האחרונים מספקת דוגמה טובה לכך. בית משפט בממלכה הוציא צו איסור פרסום חמור על זהותו של כוכב כדורגל שבגד באשתו. למרות זאת, 70 אלף מצייצים ב-טוויטר (Twitter) שמו במתכוון את הממסד ללעג. וכי מישהו מסוגל בכלל לתבוע את ההמון הגדול? מכך בדיוק יראים המשטרים.

אך לפני עשרות שנים הייתה הפרדה בין גזעית באוטובוסים בארצות הברית ומנשים נמנעה השתתפות בבחירות במדינות רבות. החוקים הללו נעלמו כלא היו. ככלל, אנחנו חיים בעולם שבו הערכים מתעדכנים, הדמוקרטיה לובשת פנים חדשות באמצעות האינטרנט. על המנהיגים להכיר בעולם המשתנה. בכדי להעצים את יתרונותיו האדירים של האינטרנט תוך נטרול מרבי של מגרעותיו מתחייבת הידברות בין המסגרת השלטונית לבין הרשת הבינלאומית חוצת הגבולות, שאין לה מנהלים וראשים. הגולשים, ששולטים ברשת, הם אזרחי העולם, על המפריד והמאחד שביניהם.