השבוע שהיה

הקיץ הזה מסתמן כעונה החמה של מחאות, שביתות ומשברים חברתיים. הנדל"ן הוא התירוץ, סיבות להוצאת תסכולים וכעסים שלא חסרים. ערי האוהלים הפכו להיות ערי מקלט לכל מי שיש לו משהו נגד מישהו.

גם ענף ה-IT עשוי להצטרף ולתרום לחגיגה הזו: אם פרנסי האוצר והממשלה לא יתעשתו במהירות, הם יגלו שאל המאהלים בדרום ובצפון הארץ יצטרפו גם העובדים שפוטרו מפרויקט להב"ה. קדימון קצר למה שעלול להיות, קרה השבוע בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. ח"כ מאיר שטרית, יו"ר הוועדה, כינס סביב שלחן אחד את נציגי האוצר, נציג של ג'ון ברייס הדרכה מקבוצת מטריקס – אחת הזוכות במכרז להב"ה, ראשי עיירות פיתוח ונציגים של העובדים המפוטרים. אין כאן שום סיפור טכנולוגי: המדובר בהעדר רגישות ובחוסר חמלה בדרך לצייר מספרים ונתונים יפים בטבלאות האקסל, טבלאות המצביעות על התייעלות וחיסכון בשירות הציבורי. בדיון בכנסת הטיחו כל הדוברים האשמות אלו באלו. איש לא הקשיב לרעהו. כולם צדקו, אבל זה לא עוזר לאותה מנהלת להב"ה, שסיפרה בדמעות כי מכרה בית ועזבה מקום עבודה כדי לעבור לבני ברק ולנהל את להב"ה. זה גם לא עזר לערן לסר, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס, שניסה להדוף את ההתקפה של מאיר כהן, ראש עיריית דימונה, בנסותו להסביר לראש העיר הזועם שג'ון ברייס כלל אינה חברה קבלנית והיא לא פועלת בדימונה.

זהו עוד סיפור על הפרטה שמונחתת על ראשיהם של צעירים ואנשים קשי יום, אי שם בפריפריה, הרחק מגבולות הגזרה של מדינת גדרה-חדרה. כך, יש לנו מכרז חוקי, עם זוכים כחוק, שקיבלו מסגרת תקציבית חוקית ונמוכה מאוד. הזוכים צריכים עכשיו להעסיק עובדים, שהובטח להם שכר גבוה בהרבה ממסגרת המכרז. ויש עובדים, צעירים מעיירות פיתוח שבסך הכל רוצים להתפרנס. ויש, לא בכוונה, גם פרויקט חשוב, חברתי מעין כמוהו שעוד מעט יירד לטמיון.

הכנסת גם טיפלה השבוע בעוד גורם שבקלות יכול להוציא מאות אלפי הורים לרחובות: מחירם של ספרי הלימוד, שרק עולה כל שנה, למרות שחלק מהם התוכן לא השתנה כבר אלפי שנים. והנה, בא משרד החינוך ומציע לפתור את הבעיה מכיוון אחר: במקום שהמו"לים ידפיסו ספרים, הם יפיקו מהדורות דיגיטליות לספרים, והתלמידים יילכו לבתי הספר עם מחשבים נישאים או טלפונים חכמים, שיסתנכרנו למחשב הנייד שיהיה לכל מורה בכיתה החכמה. התוכנית טרם יצאה לאוויר, ויש לה כבר מתנגדים. נחשו מי?

ועוד במישור החקיקה: משרד המשפטים החל בתהליכים המקדמיים להכנת הצעת חוק חדשה, שעניינה חשיפת פרטי מידע של משתמשים ברשת. מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים הפיצה השבוע תזכיר של "חוק חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע"א-2011". התזכיר הוא המהלך הראשון בחקיקה, במסגרתו הצעת החוק מובאת לעיון הציבור למשך שבועות אחדים, ולאחריהם יחל תהליך החקיקה בכנסת. מטרת התזכיר היא לייצר הסדר לפיו ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה לחשיפת פרטי מידע של משתמש שנטען כלפיו כי ביצע עוולה, או הפר זכות בקניין רוחני ברשת האינטרנט. לאחר הפגרה, יחל החוק להתגלגל במסדרונות הכנסת.

גם השבוע היו דיווחים על פרויקטים יפים בארגונים עסקיים וציבוריים: צה"ל השלים הטמעת מודול HR של סאפ (SAP); בנק מרכנתיל הטמיע מערכת לניהול כוח אדם של בית התוכנה קופל ראם, על בסיס מג'יק; כלל ביטוח החליפה ושידרגה את פלטפורמת הדואר האלקטרוני שלה עם סוכניה ועובדיה על בסיס מערכת VMware, ועוד.

בסוף השבוע התארחו חברי הנהלת מטריקס במשרדי אנשים ומחשבים. העילה לאירוח חברי ההנהלה בראשות המנכ"ל המצליח מוטי גוטמן: חגיגות העשור למטריקס, שהוקמה מאיחוד ומיזוג של חברות שונות שהיו תחת קורת הגג של פורמולה. הרמוניה, אהבה ופירגון הם המאפיינים את מערכת היחסים בין חברי ההנהלה. חלק מהם "סוחבים" כבר 10 שנים ביחד, אחרים קצת יותר, אף אחד לא נראה כמי שעומד לעזוב בקרוב. יש משהו ב-DNA של חברה זו שיוצר כנראה תמהיל אנושי וחיבור מזן מיוחד שאיש לא פיענח.

והייתה גם ידיעה עצובה השבוע, שקשורה בעקיפין למטריקס: אלי רייפמן, גאון, טייקון היי-טק מקומי, ומייסד אמבלייז, הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקבלת דבר במרמה ובזיוף מסמך בנסיבות מחמירות. במקביל למשפט זה, ובמשך תקופה ארוכה ניהל רייפמן מאבק משפטי חריג, אבל הוא הלך והסתבך. בספטמבר 2010 רכשה קבוצת התוכנה הפולנית אסקו (Asseco), חברת ה-IT החמישית באירופה, את השליטה בקבוצת פורמולה מערכות הישראלית. אסקו חתמה על הסכם עם בעלת השליטה הנוכחית בפורמולה – אמבלייז, שאותה הקים רייפמן – לרכישת 49.2% מאחזקותיה בחברה. השבוע רייפמן, הורשע, כאמור, בביצוע עבירות בנסיבות חמורות. כך חולפת לה תהילת עולם.

שבוע טוב.