הפרדוקס של מדינה עשירה ואזרחים עניים

בעקבות המחאה החברית שמתחוללת ברחבי המדינה בשבועות האחרונים, כתב פיני סביון – יזם ואיש עסקים בתחומי ההיי-טק, את המכתב הבא. יצוין כי סביון, שמשמש כשותף במספר סטארט-אפים, מכהן גם כחבר מועצת העיר נס ציונה ומשמש כיו"ר ועדת התעשיה וההיי-טק בעירייה. בעברו היה יזם ומבעלי חברת כלנית.

בימים טרופים אלה, של מחאה ענקית וצודקת שפשטה בכל רחבי המדינה, נשאלות הרבה שאלות: איך הגענו למצב הזה? איך זה שהמדינה נראית כלפי העולם כ-"אי של יציבות" ו-"כוכב עולה" בכלכלה העולמית, אך האזרחים בה אינם גומרים את החודש?

יש לנו מדינה נהדרת. התל"ג לנפש עומד על 30,000 דולרים – דומה לזה של אירופה. הצמיחה השנתית נאמדת ב-4.8%, בעוד האינפלציה מוערכת בשיעור של כ-3% לשנה והאבטלה – שהולכת ויורדת – מסתכמת בשיעור של 5.9% (לשם השוואה, שיעור האבטלה בארה"ב עומד על 9.1%). המדובר בנתונים מקרו-כלכליים מצוינים. עם זאת, בנתוני מיקרו-כלכלה, האזרחים אינם גומרים את החודש. איך זה מסתדר?

השיטה הקפיטליסטית, עם האסכולה לפיה הצמיחה הגבוהה תחלחל כלפי מטה ותגיע גם לעניים, אינה מתאימה למדינת ישראל. היא חייבת לעבור תיקונים והתאמות. לשם המחשת המצב, אעשה אנלוגיה לתחום העסקי. גופי ענק כגון ספקיות התקשורת, רשתות שיווק המזון ואחרים, מעסיקים בעיקר עובדים משכבות האוכלוסייה שמשתכרות שכר מינימום ולא אגורה יותר. עם זאת, הגופים הללו מעלים מחירים כמעט ללא הגבלה (בעיקר בגלל הריכוזיות במשק והעדר תחרות אמיתית) ומרוויחות כסף רב. את הרווח הגדול הן מחלקות בין המנהלים הבכירים ובין בעלי המניות, ואילו רוב העובדים אינם רואים חלק ברווחים הללו.

כך גם מדינת ישראל, עם השיטה הקפיטליסטית. המדינה מראה נתוני מקרו מצוינים, אך שכבות הביניים והשכבות החלשות שהן הנושאות בעול, משלמות את המיסים במלואם, עושות מילואים, ממלאות את כל צרכי העבודה הנדרשת ומייצרות את התל"ג הגבוה לנפש. אילו השכבות שאינן רואות ברכה ב-"עושר של המדינה"

המדינה צריכה להחזיר לאזרחיה, תחת קריטריונים מוגדרים מראש, חלק מעודפי התקציב ללא פריצת המסגרת התקציבית.

לדוגמה:

•    הקטנת מיסים עקיפים ושחרור הכנסה פנויה לאזרח.

•    חלוקה נכונה יותר ומתחשבת של העודפים, לכל שכבות האוכלוסייה בעיקר לשכבות הביניים ולשכבות החלשות.

•    שינוי סדרי העדיפויות בתוך התקציב לטובת חינוך ורווחה.

•    הגדלת היצע הקרקעות בצורה מסובסדת לבנייה ציבורית ולבניה משולבת של דירות גדולות ודירות קטנות ברי השגה באותם בניינים תוך אינטגרציה של שכבות שונות באוכלוסיה.

•    חקיקת חוק פינוי-בינוי תוך קיצור הליכים ועל ידי כך לגרום להתחדשות עירונית על קרקעות קיימות והגדלת היצע הדירות.

•    סבסוד מעסיקים להעסקת חרדים וערבים ועל ידי כך לגרום לכמות גדולה יותר של אזרחים שיכנסו למעגל העבודה. אותם אזרחים ישלמו מיסים כחוק, יצרכו יותר מוצרים ויגדילו את הפעילות במשק.