איפה טעתה סאן

מעט לפני התפוצצות הבועה, ב-2001, נקראו סקוט מקנילי – אז יושב ראש ומנכ"ל סאן, ואד זנדר – אז נשיא החברה, לפגישה דחופה בניו יורק עם מועצת המנהלים. על הפרק: דיון בעתיד החברה. עד אז, נהנתה סאן מהכנסות גדלות והולכות בשוק השרתים, והייתה יקירת תעשיית הדוט.קום. כל חברת הזנק ידעה, כי בספר החשבונות שלה צריך להיות רשום שהיא קנתה משהו של סאן.

אבל כבר בעת שהשניים נקראו לאותה פגישה, עמד באוויר ריח לא טוב, והיו סימנים לכך שמשהו עומד לקרות וכי הבועה עומדת להתפוצץ. מקנילי וזנדר לא חשו בכך. המגזין CIO פרסם בשבוע שעבר מאמר מערכת בנושא, עוד בטרם פורסם דבר קנייתה של סאן על ידי אורקל. על פי המגזין, השניים התנהגו כאילו דבר לא קרה: "איננו רואים דבר חריג", אמרו מקנילי וזנדר לחברי מועצת המנהלים.

ההיסטוריה מאז 2001, הוכיחה שהם טעו – ובגדול. "בעוד שהחברות המתחרות לסאן התאימו את עצמן למצב החדש, הרי שסאן ישבה על הגדר והמתינה", כותב המגזין CIO. כך, החברה המשיכה ליהנות מפירות ההצלחה של ג'אווה, העמיקה את אחיזתה בעולם היוניקס, אבל לא הצליחה ליצור בידול כלשהו בינה לבין מתחרותיה בעולם השרתים והחומרה. המתחרות של סאן, לעומתה, בנו את יחידות השירותים המקצועיים שלהן, והקטינו מאוד את מצבן בתלות במכירות החומרה, תהיינה מוצלחות ככל שתהיינה.

המיתון הנוכחי רק הגביר את מצבה הקשה של החברה. היא המשיכה להיות חברה טכנולוגית שכולם אוהבים אותה, חברה של הסטארט-אפים, חברה שעשתה מהפכה בעולם בזכות הג'אווה, וכמובן – בעולם הקוד הפתוח. כל אלו לא סייעו לה לשמור על מעמדה, ומניותיה החלו לצלול, כמו של לא מעט חברות אחרות בשוק.

הניסיון של יבמ לרכוש את סאן נראה טבעי לרבים: סאן היא מתחרה מסורתית של יבמ, ויבמ תמיד רצתה את הסולאריס והג'אווה. אלא שהרכישה האמורה, שנדונה במשך שבועות, לא הייתה שווה ליבמ את 7.4 מיליארד הדולרים.

מניות סאן המשיכו לצלול עקב ההודעות על כישלון העסקה בין יבמ וסאן. לאחר מכן ניהלו לארי אליסון, מנכ"ל ומייסד אורקל, יחד עם צפרא כץ, נשיאת החברה, מו"מ חשאי ומקצועי עם אנשי סאן. ג'ונתן שוורץ, מנכ"ל סאן, לא הסתיר מעולם את חיבתו לאליסון. הוותיקים שבינינו וודאי זוכרים היטב את מערכת היחסים ההדוקה שבין אליסון ומקנילי, כמו גם את המתקפות המשותפות של השניים על מיקרוסופט.

כעת אליסון החליט לעשות עוד מהלך בדרך לכיבוש מרכז שוק ה-IT הארגוני. כעת יש לו באמתחתו גם את שפת הג'אווה, כמו גם את בסיס הנתונים MySQL. עם שני תחומים אלו ברור מה יעשה. מה יעשה עם החומרה של סאן? איש אינו יודע.

בכל מקרה, הרכישה של אורקל את סאן היא ללא ספק זעזוע דרמטי נוסף בעולם המחשבים – עם קשר למשבר הכלכלי הגלובלי, או שלא. שוב אליסון הוכיח שהוא יודע לזהות הזדמנויות עסקיות. אלא שהפעם, בניגוד לרכישות קודמות שלו, בהן הוא נהג "להתעלל" בנרכשות הפוטנציאליות על מנת להוריד את ערכן. הפעם – יבמ עשתה בשביל אליסון את העבודה. כל מה שהיה נדרש לעשות מבחינתו, הוא להוציא עוד כמה דולרים מכיסו, ולסגור את העסקה עם הנהלה שרוצה בו מאוד.

כעת נותרו ארבע שאלות פתוחות: האחת, כיצד אורקל תבלע את סאן ואיך היא תשלב אותה עם יתר הרכישות שלה. השנייה, כיצד יגיבו HP ודל – שותפותיה העסקיות של אורקל, על הרכישה הטריה? שתי אלו, הן לא מהסוג שאליסון יכול לנפנף אותן בהינף יד. השלישית, כיצד תגיב הרוכשת הפוטנציאלית עד לא מכבר, יבמ? מעניין מה אומרים על כך ביבמ, מי אוכל את הלב, מי מרוצה ומי ישלם את המחיר על הכישלון הלא נעים.

שאלה נוספת, מקומית, היא כיצד הרכישה תשפיע על השוק הישראלי, על הנהלות הסניפים של שתי החברות: מי יישאר, מי יילך הביתה, וכיצד זה יעבוד ברמה המקומית?

אי אפשר לומר שמשעמם בעולם המיחשוב.