דור דור וה-TPS שלו
יונתן קורפל מנתח את שינויי הדגשים בהתייחסות לטכנולוגית המידע, ומשתמש כדוגמה בטוויטר
כל משתתף בקורס מבוא למערכות מידע נתקל במושג TPS, או בעברית – מערכות לעיבוד תנועות. מדובר במונח מתוך מודל, שמציג את ההיררכיה של מערכות המידע. בספרים הקלאסיים מדובר על שלוש רמות. הבסיסית ביותר הינה זו של המערכות האמורות, המטפלות בטרנזקציות. הדור הבא הוא מערכות המידע הניהולי. בצמרת ניצבות המערכות לדרג האקזקוטיבי. לעומת זאת, במקורות חדשים יותר ניתן למצוא טענות לגבי רמות נוספות שהולכות ומתווספות לכאורה. כך או אחרת, ה-TPS נותרה הרמה היסודית והיא חלק מהתייחסות ששמה את הדגש על התפתחות היכולות של מערכות המידע.
באחרונה נתקלתי במושג TPS פעם נוספת, אולם כראשי תיבות של מילים אחרות לגמרי. באתר האינטרנט של ניו-יורק מגזין (New York Magazine) התפרסמה כתבה בהיקף חריג שמוקדשת כולה לטוויטר (Twitter). מדובר בה על הצלחות העבר, התחבטויות ההווה וסימני השאלה לגבי העתיד. המאמר רווי במושג TPS, כראשי תיבות באנגלית לציוצים בשנייה. ציוץ, כידוע, הוא מיקרו-בלוג שאחד ממשתמשי טוויטר שולח לחברים אחרים שבחרו להתעדכן בזמן אמת בהגיגיו.
בטוויטר סבורים, לדעתי בהגיון רב, שניתן ללמוד על חשיבותם של אירועים לפי כמות הציוצים שפורצים לרשת בהקשר להתרחשויות הספציפיות. מאות מיליוני גולשים מכל רחבי העולם מדווחים ומגיבים בטוויטר על כל התרחשות – גדולה כקטנה, חשובה כביזארית. בכמה אירועים בולטים, למשל האביב הערבי, היה לטוויטר תפקיד נכבד בחשיפת עובדות ותמונות של אירועים משמעותיים למדגם כה גדול ורחב. אי אפשר להתעלם מהמשמעות של זה. ככל שאירוע זוכה ליותר ציוצים בשנייה, הדעת נותנת שהוא יותר חשוב, לפחות לתפישתם של חברי טוויטר.
דוגמה נוספת היא הקריסה של טוויטר כשנודע שמייקל ג'קסון נפטר, לאחר שנרשם בו עומס שיא של קרוב ל-500 מיקרו-בלוגים בשנייה. משחק גמר ליגת ה-NBA בקיץ האחרון העלה את השיא לפי 11: מעל 5,500 TPS. השיא נשבר שוב בזמן הופעה מסוימת של הזמרת ביונסה: 8,868 ציוצים בשנייה – עלייה של יותר מ-50% מהשיא הקודם.
חשוב לשים לב לקצב שבירת השיאים ולהזדקרות עקומת ההתקדמות. מדד זה, של קצב הציוצים, מתרכז בהיקפי השימוש בטכנולוגיה. המושג הזה מאפיין מאוד את דרך ההסתכלות הנוכחית על הטכנולוגיה – חל מעבר ברור מהסתכלות על היכולות שלה לבחינת היקף השימוש בה.
הטרמינולוגיה השונה לקיצור TPS שימשה לי תירוץ להסברת ההסטה של נקודת הכובד. נדמה שנפלאות הטכנולוגיה הפסיקו להפעים, כי הכול כביכול אפשרי מראש. החוקים השונים השגורים בענף, שכבר כיכבו בטור זה, מוכיחים שכל רכיב בטכנולוגיית המידע מגביר את ביצועיו ומחיריו יורדים במקביל, והכול נעשה בקצב מסחרר. כושר המעבדים, נפח הדיסקים, גודל הזיכרונות, רוחב הפס, ביצועי הסוללות וכדומה. השאלה היותר מהותית היא: כמה משתמשים יש לכל אחד ממופעי הטכנולוגיה? יש הבדלים ברורים בין מדינות ובתוכן – בין קבוצות אוכלוסיה שונות. כמו כן, אתרים שונים בכמויות המבקרים או התומכים וזה יכול לעשות כשלעצמו את ההבדל כולו.
יתרה מכך, יותר ויותר אימפריות כלכליות, פוליטיות וחברתיות קמות ונופלות בהשפעה ישירה ועקיפה של כמויות השימוש בטכנולוגיות המידע. זו שעומדת לכאורה לרשות כולם, בעולמנו ההולך ונפתח. העובדה שהשימוש במסחר אלקטרוני בישראל נמוך יחסית קשורה לרמת המחירים הלא הגיונית שאנחנו משלמים ברשתות השיווק. הקשר האלקטרוני שכמעט לא קיים כאן, בהשוואה לארצות נאורות, בין האזרח ונבחריו משפיע ישירות על רמת הייצוגיות. מיעוט הבלוגים והפורומים שבהם משתתפים ויוצרים הסטודנטים שלנו פוגמת בוודאי ברמה האקדמית. גם זה מוכיח ששם המשחק כיום הוא רמת החשיפה והיישום.
יונתן החכמולוג.... חמור קופץ בראש. יונתן קורפל נמאסת!!!
וד לא הבנתי מה סוד הקסם של טויטר
tps? טיפסת גבוה מידי
למה הטוויטר כל כך חזק בחו"ל וכל כך חזק בארץ? חשבת?
נו... ממש גינס
לא נותר לי אלא לומר - טוויט