שלילת הזכאות לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת במקרה של מעילה – האם זה חוקי?

האם במקרה שבו עובד חשוד בעבירות פליליות, דוגמת מעילה בכספי הארגון או גניבת מידע, רשאי המעסיק לפטרו תוך שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת?

סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג – 1963, אשר קובעים אימתי ניתן יהא לשלול מעובד את זכאותו לפיצויי פיטורים, הם הסעיפים הרלוונטיים לענייננו. סעיף 17 קובע כך: "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיצויים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע".

באשר לדמי הודעה מוקדמת, הרי שהדיון אשר נוגע לשלילת פיצויי פיטורים נכון גם לעניין ההודעה המוקדמת. סעיף 10 (2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001, קובע כי המעביד יהיה פטור מהחובה לתת הודעה מוקדמת "בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים".

סוגיה זו מקבלת משנה תוקף ככל שמדובר בתחום ההיי-טק, שבו המעילה יכולה להיות גם על דרך של העברת מידע סודי שאסור שיצא מגבולות הארגון. כך, לדוגמה, במידה ועובד מסוים שולח לתיבת המייל הפרטית שלו מיילים עם מידע סודי של הארגון, על מנת שיוכל לעשות בכך שימוש לתועלתו האישית, יכול הדבר לעלות כדי עבירה של "גניבה ממעביד" כאמור בסעיף ס' 391 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, עבירה שהעונש המקסימלי הקבוע לצידה הוא שבע שנות מאסר.

לכן, במקרים של העברת מידע סודי של החברה, בדרך זו או אחרת, אל מחוץ לגבולות החברה, יהא על המעסיק לפעול לבירור מעמיק של העניין, וזאת כמובן בטרם הטחת אשמות בעובד. האשמות שעשויות בודאי להוביל לפגיעה בשמו הטוב ולפיטוריו תוך שלילת פיצוי הפיטורים שלו, ללא כל הצדקה ממשית.

לפיכך, בנסיבות בהן המעסיק חושד, כי העובד מעל בכספי החברה או גנב מידע סודי של הארגון, יש להפנות את החשדות בפני הרשות החוקרת, קרי משטרת ישראל. אף על פי כן, ידועים הם המצבים בהם המעסיק נמנע מלהגיש תלונה במשטרה, גם אם מעשי הגניבה המיוחסים לעובד אכן התבררו כנכונים. במקרה כזה, המעסיק יבקש לפטר את העובד לאלתר, בדרך כלל אף מבלי לאפשר לו להתייחס לטענות נגדו, תוך שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת. בכך סבור המעסיק, כי עשה חסד עם העובד – שכן הוא "רק" שלל את פיצויי הפיטורים ולא הגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל. אך האם רשאי היה המעביד לעשות כן?

שאלת שלילת פיצויי הפיטורים ודמי הודעה המוקדמת בשל חשד למעילה, נבחנה לא אחת בבית הדין הארצי ובתי הדין האזוריים. לא פעם נפסק, כי יש לשלול או להפחית את זכאותו של עובד לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, אך זאת רק לאחר שהוכחה גניבה ממעבידו במהלך תקופת העבודה [ע"ע (ארצי) 300321/98 סווירי – רם חן חניונים בע"מ (לא פורסם, 23.6.2002); ע"ב (ת"א) 300310/98 "שא עופר" חברה ארצית להובלה ועבודות עפר – כהן (לא פורסם, 10.7.2007); ע"ב (ת"א) 1406/03 סופר נוף הים בע"מ – ינקוביץ (לא פורסם, 19.11.2007); ע"ב (חי') 3818/01 מילנבך – מסעדות ותחנות דלק אחמד נאסר בע"מ (לא פורסם, 20.8.2007; ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ – אלכסנדר צ'רניאקוב (לא פורסם, 31.5.2007)].

יחד עם זאת, חשוב גם לזכור כי הפחתת פיצויי פיטורים ובוודאי שלילתם המוחלטת, היא מהלך חריג וקיצוני, שהרי הפיטורים עצמם, אפילו אם כרוכים הם בתשלום פיצויים, הם עונש קשה כשלעצמו. מעבר לכך, נקבע, כי הפחתת פיצויי הפיטורים ושיעור ההפחתה, ככל שיש בכך מקום, הם עניין הנתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה.

בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפרשת אלוניאל (ראה לעיל) במסגרת השיקולים המנחים בסוגיית שלילת פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת, יש לקחת בחשבון את חומרת המעשים, הנזק שנגרם למעביד או שעשוי להיגרם לו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים, תקופת עבודתו של העובד, מעמדו בחברה, התפקיד שביצע ומידת האמון הנובעת הימנו.

מנגד, יש לבחון את אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד, את עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, את נסיבותיו האישיות של העובד לרבות את גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו.

לסיכום, נציין כי הנטל להוכיח כי העובד "גנב" מוטל על כתפיו של המעסיק וככל שהוא מבקש לשלול מהעובד את זכותו לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת בשל חשד לביצוע עבירות פליליות שיש עמם משום קלון, נדרש המעסיק לראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש בדר"כ בהליכים אזרחיים רגילים.

הכותב הוא עורך דין דיני עבודה

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או עסקי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או עסקי ו/או אחר, ואין לראות בדברים אלה משום מצג ו/או חוות דעת כלשהי ביחס לדיני עבודה, אלא יש לראות בכתוב דעה אישית ו/או הסבר כללי בלבד ובוודאי שאין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי