"האח הגדול" נוסח צרפת

הבית העליון בפרלמנט הצרפתי, הסנאט, דחה הצעת חוק של הממשלה הצרפתית, לפיה יש לנתק מרשת האינטנרט גולשים שהורידו באופן פיראטי קבצי מוסיקה, סרטים וכל יצירה אחרת המוגנת בזכויות יוצרים.

הצעת החוק, שנתמכה על ידי הנשיא ניקולא סרקוזי, נועדה לאפשר לרשויות החוק לנתק מהרשת משתמשים שמורידים קבצים בלתי חוקיים, לאחר שקיבלו שלוש התרעות. הצעת החוק אושרה על ידי האסיפה הלאומית של הפרלמנט (הבית התחתון) אולם כשהוגשה לסנאט, היא הוגשה בגרסה מחמירה יותר ונפלה בהצבעה. מפלגות האופוזיציה הצליחו להשיג רוב בהצבעה נגד החוק.

סרקוזי לא אהב את המפלה שנחלה מפלגתו, ואמר שהיה מצפה מהפרלמנט לתמוך בה. אבל הוא אינו מתכוון לוותר ומקורביו אומרים כי בכוונתו להגיש שוב את הצעת חוק, "הצודקת", לדעתו. הדיונים בדבר החוק מעוררים סערה בצרפת, ויצרני הסרטים ותעשיית המוסיקה לא מתכוונים לוותר: הם מפעילים לחץ כבד על הממשלה לחוקק חוקים שיפתרו את הבעיה.

הפיראטיות היא בעיה כלל עולמית  והיא אחת מתוצרי הלוואי של עולם גלובלי, ללא גבולות, כזה שמתקשר באמצעות האינטרנט. על פי דו"ח הארגון העולמי לזכויות יוצרים, WIPO, שנוסד בשנת 1969 על ידי האו"ם, הנזקים הנגרמים בשל הפיראטיות ליצרני המוסיקה, הסרטים והתוכנות – נאמדים בכ-1.5 מיליארד דולרים בשנה. ישראל נמצאת במקום הלא המכובד, בצמרת המדינות בעולם אשר מפרות זכויות יוצרים באופן סיטוני.

יוצרים, מלחינים, במאים, מפיקים, תעשיות הבידור הענקיות – כולם נמצאים בסכנת הכחדה, מאחר וכיום ניתן להוריד כל  דבר מהרשת – בחינם. תרבות הגלישה ברשת היא תרבות הסיפוק  המיידי, קבלת הכל ומהר והעיקר – ללא כל תמורה.

בשני העשורים האחרונים נעשו ניסיונות שונים להלחם בתופעה. יש לציין כי לא רק תעשיית המוסיקה היא הנפגעת מהתופעה, אלא גם תעשיית התוכנה. מיקרוסופט היא החברה הדומיננטית בארגון הבינלאומי BSA שיש לו נציגות גם בישראל. הארגון נלחם במי שמפר את זכויות היוצרים בעולם התוכנה, בעיקר בקרב הארגונים הגדולים. ואכן בשנים האחרונות היו לא מעט הצלחות במלחמה בפיראטיות.

המאבק בפיראטיות, שאין איש חולק על צדקתו, נתקל בבעיה אחרת: חופש הפרט והזכות של הרגולטור לחטט במחשבים האישיים. בכנסת אושר חוק "האח הגדול", שנועד לאפשר למשטרה ולרשויות החוק לקבל מספקיות האינטרנט את פרטי הגולשים שחשודים במעשים שעלולים לפגוע בביטחון הציבור. החוק נתקל, טרם אישורו, בביקורת ציבורית נרחבת, וייתכן כי כאשר הכנסת תשוב לעבודתה לאחר הפגרה – יחולו בו שינויים.

על כף המאזניים עומדות כמה ישויות ותפיסות, המנוגדות לעיתים בחלקן. האחת, זכותם של היוצרים להתפרנס ממקור עבודתם. השניה, יכולתן של הרשויות הביטחון להגן טוב יותר עלינו, בשל קבלתן פרטי מידע חסויים. השלישית – זכותו של האזרח לנהל חיים שפרטיהם לא ייחשפו במחשב שלו. בתווך עומדות ספקיות שירותי האינטרנט, חברות התקשורת והסלולר, שמחויבות לשמירה על סודיות לקוחותיהן. אלו אינן ששות כלל וכלל להיות המלשין התורן, אולם הן נתונות להוראת החוק.

הפתרונות שמקובלים בדרך כלל, הם משולבים: הסדרה העצמית לצד הסברה ושכנוע. מודל אפשרי ניתן לשעתק ממה שקורה בתעשיית השירים והרינגטונים שבעולם הסלולר. גולשים רבים מורידים שירים שלמים למכשיר הנייד שלהם, תוך תשלום סמלי לחברות הסלולר. יתרון הגודל (הכמות במקרה זה) משחק תפקיד מרכזי: רק בשנה שעברה חברות הסלולר בישראל השקיעו כ-15 מיליון דולרים במוסיקה, בעידוד היצירה ובהפצת שירים ומוצרי תרבות. שורה ארוכה של זמרים פרצה לתודעה הלאומית, לאחר שהיו לכוכבי רינגטונים.

הרשויות לא שמות מספיק לב לפיראטיות

המודל הזה ניתן ליישום גם על שאר ההיבטים של הפרות זכויות קנייניות. כל שנדרש הוא עבודה משותפת שתיעשה על ידי ראשי התעשיות עם חברות התקשורת  הסלולר והאינטרנט. אולם דומה שקל  יותר לראשי התעשיה לתמוך בחוקי ענישה מאשר הדרך המוצעת כאן. החוקים נראים מפחידים, אבל  האפקטיביות שלהם מוטלת בספק. על כל גולש שממשלת צרפת תנתק מהרשת, יימצאו  חמישה אחרים שימצאו את הדרכים החלופיות להמשיך ולהיות מחוברים לרשת.

לדעת כותב שורות אלו, אחת הבעיות של תופעת הפיראטיות היא היעדר תשומת לב מספקת מצד רשויות החוק לתופעה. בתי המשפט בישראל הקלו ראש בתביעות שהוגשו נגד מפירי זכויות יוצרים, לאורך שנים. החקיקה הקיימת בכל המדינות, כולל בישראל, מספקת דיה כדי להעניש עבריינים שכאלו. התייחסות אל פיראטיות כאל גניבה לכל דבר, היא נכונה, והיא זו שתאפשר לבתי משפט למצות את הדין עם העבריינים.

במישור המסחרי-עסקי, שם פועל BSA, מסתיימות רוב התביעות בפשרה בין הצדדים. הצד הנפגע מקבל את מלוא התמורה עבור הרישיונות או ההפרות הקנייניות שנעשו על ידי הארגונים. הצד הנתבע מעדיף, כמובן, שלא להגיע לבתי משפט, כדי למנוע את החשיפה המבישה. המדובר בדרך כלל בארגונים גדולים, חברות היי-טק, משרדי אדריכלים מפורסמים ופירמות ענק לסוגיהן – שהתשלום המלא עבור זכויות היוצרים, לא היה משנה את המאזנים שלהם.

שורה תחתונה: אכיפה של  החוקים הקיימים, הסדרה והסברה, תוך מתן כלים בידי הגולשים להמשיך ליהנות מיצירות ברשת מבלי לפגוע  באחרים – הם הדרך הנכונה לצמצם את נזקי הפיראטיות, ולא חוקים דרקוניים נוסח "האח הגדול".