אחסון חכם

בהתחלה, כוח העיבוד היה הרכיב הטכנולוגי העיקרי במערכות המידע ובו נדרש עיקר ההשקעה. בתהליך ארוך ומתמשך משתנה התמונה וההשקעה באחסון הנתונים הולכת והופכת מסעיף משני למרכיב בולט. הכוונה היא להגדרה הרחבה של המושג, שכוללת התייחסות לשכבות ולשירותים שעוטפים את מאגרי הנתונים, במטרה לאפשר, בין היתר, האחדה, שרידות, אחזור וניתוח, בדרך לקבלת מידע טוב יותר. שהרי זו תוחלת מערכות המידע כולן. הכנס השנתי של EMC, שמסתיים היום (ה') בלאס-וגאס, מהווה הזדמנות טובה להיווכח עד כמה חשוב ומורכב נושא זה, על מרכיביו.

נתונים נעים בין כל חלקי הארגון וכן מועברים לגופים חיצוניים, או מגיעים מהם. הטיפול הכולל יכול להיעשות בגישות שונות, באמצעות צירופים שונים של אביזרים וכלים, מתוצרת ספקים מגוונים. ההחלטה על ארכיטקטורת התשתית, כמו גם אודות הספקים והמשרתים שיישאו בעול השוטף, דורשת בירור מעמיק. יש לתת את הדעת לשורה ארוכה של מאפיינים שיכתיב הפתרון שייבחר. גם כאן, כמו בכל תחום אחר בטכנולוגיית המידע, קיימת סוגיית המחיר, וצריך לזכור שחלק ניכר מההוצאה יידרש לתמיכה, הרחבות ועדכונים.

צריך גם לחשוב לעומק על המשמעויות הכלכליות של נפילת מערך הנתונים. בעולמנו המקוון, חוסר יכולת גישה לנתונים עלול לגבות מחיר יקר. עלות שכזו צריכה להיות חלק מהשיקולים לגובה ההשקעה. המצב הקיים איננו הגורם היחידי, אפילו לא המרכזי. כאשר מדובר בנתונים, יותר מאשר בכל רכיב אחר במערכת המידע, הגידול מובטח – ובמימדים מדהימים. במהלך הכנס ציטט אחד ממנהלי EMC נתון שמוכיח באילו מימדים מדובר: כלל הנתונים שנוצרו בעולם ב-2010 משתווה, לדבריו, למה שנוצר בשנה שלאחר מכן ביום אחד! גם אם זו איננה הפרופורציה בכל ארגון וארגון, התמונה חדה מכדי שניתן להתעלם ממנה.

מערכות האחסון המודרניות מאפשרות האחדה של הטיפול בנתונים, כלומר חיבור תפעולי בין צורות לוגיות שונות של מאגרי המידע, טיפול משותף לקבצים ולבסיסי נתונים גם יחד. גם ליכולת זו יש, כמובן, תג מחיר, אולם התועלת שבצידו עשויה להיות מפתיעה בהיקפה. אותו דבר נכון גם כאשר עוסקים בסטנדרטיזציה של מגוון המרכיבים במערכי האחסון. עוד עקומת תמורה שמיטלטלת בין מחירים לצמצום מועיל של תקורה מנהלתית. כאשר מדובר בהשקעה הנדרשת, חיוני לדעת, כמובן, מהו משך חיי כל אחד מהפתרונות החליפיים. אולם כיום, זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית. מדובר בעתידנות לשמה. החידושים שנחשפו בכנס של EMC, כמו גם אלה של חברות מתחרות, מצביעים על קצב גובר והולך של פתרונות משופרים.

התמונה מסובכת עוד הרבה יותר וקיימים בה מרכיבים רבים נוספים. אולם די במדגם שהוצג בכדי להבין שמדובר בנושא מורכב ביותר. כאן אנחנו מגיעים לנקודה המרכזית: חרף העובדה שמדובר בנושאים טכניים לכאורה, בחינה נאותה תוכיח שבבסיס צריכות להיות מונחות החלטות ושיקולים ניהוליים, ואפילו של הדרג הבכיר.שכבת הניהול הבכירה היא המופקדת על קביעת מטרות, עדיפויות, מגבלות ואילוצים. כל זאת בשל צירוף של העלויות הגבוהות והמשמעויות הכבדות של הנושא הנדון.

בחלק לא מבוטל מהארגונים שאני מכיר, ההחלטות הללו כלל לא יבואו לידי דיון. במקרים אחרים, הפתרונות יוכתבו על ידי דרגים טכניים. כל זאת בשל חוסר מודעות או עקב מגבלות יכולת ניהולית. כאן בעצם טמון האתגר. בכנס של EMC השתתפו כ-15 אלף משתתפים שהגיעו מכל העולם, רובם ככולם אנשי מקצוע מענף מערכות המידע. אני ממליץ למארגני הכנסים הבאים לדאוג להביא יותר מנהלים בכירים מכל ענפי המשק, לקדם את הידע שלהם בנושא ובכך לתרום להצלחת לקוחותיהם – מה שיקדם, כמובן, גם את האינטרסים שלהם כספקי פתרונות האחסון של אותם ארגונים.