הטוב, הרע והמכוער

אתר ההדלפות ויקיליקס (Wikileaks) החל לפני שבוע לפרסם תכתובות דואר אלקטרוני שמקורן בסוריה, כאלה שאמורות להביך את המשטר המתפורר של באשר אל-אסד. מייסד האתר, ג'וליאן אסאנג', צוטט כמעריך שהחומרים הללו יהיו לא נוחים גם לאופוזיציה הסורית וכי גורמים נוספים, כגון חברות מערביות המסייעות בחשאי למשטר האכזרי בדמשק, לא ירוו נחת אף הם מהפרסומים הללו.

מדובר בדברי דואר שכתובים באנגלית, ערבית ורוסית. הם מגיעים ממאות אלפי כתובות ונשלחו ללא פחות מכך יעדים. כדרכה של ויקיליקס, הפרסום הראשוני לווה במסע יחסי ציבור, כולל הדלפות לאמצעי תקשורת ידועים ומובילים בעולם.

עד כה כלל לא ברור כיצד הגיע החומר לידי האתר. לדברי אנשי ויקיליקס, מדובר בכמות עצומה – כ-2.5 מיליון מסמכים. מתוך כל אלה, מה שפורסם עד כה בפועל אינו אפילו טיפה באוקיאנוס אדיר. ייקח זמן רב ביותר עד שהאתר ומי שמשתפים עימו פעולה יביאו לפרסום של חלק משמעותי מהמסמכים הללו, אם בכלל. יש לזכור שמדובר באתר בו פועלים מתי מעט ושנתון במצור כלכלי ממושך.

אף שקל לחלוק על רבים ממהלכיו, ויקיליקס מהווה, ללא ספק, אבן דרך חשובה בהתפתחות האינטרנט. מדובר באחד הביטויים הבולטים בניצול מתוחכם של הרשת. אדם בודד, עם כחמישה עוזרים, הצליח לחבוט ישר בפרצופו של הכוח הגדול בעולם – ממשלת ארצות הברית. האזרח הפרטי גרם נזק בל ישוער למעצמת העל תוך שהוא מיטיב לנצל את הטכנולוגיה ולרתום את העוצמה הגלומה בתומכיו המקוונים.

עם זאת, בשנה האחרונה קהו שיניו של אסאנג'. המלחמה שהכריז עליו השלטון האמריקני נתנה את אותותיה. הוטל הסגר קשה על תרומות תומכיו באינטרנט והוא שרוי בהליכים משפטיים בשבדיה באשמה שביצע עבירות מין. לא מן הנמנע שיש בטענותיו בדבר ניצול מערכות המשפט בידי כוחות העל לרדיפתו הפוליטית מן הצדק. אולם, עליו לזכור ש-"במלחמה כמו במלחמה", והרי הוא עצמו לא בורר באמצעים.

ויקיליקס פעיל יותר ממה שיודע רוב הציבור. ניתן למצוא בו חומר שנוגע ליותר מ-200 מדינות וטריטוריות. בעבר הבעתי דעתי על כך שהאתר נושא את המסר החשוב של השקיפות השלטונית, וזה הפן הטוב שלו, אולם מאידך, נפלו לא מעט פגמים בדרך התנהלותו. ניתן להבחין בחוסר איזון בכיווני ביקורתו, בשאלות עקרוניות. נראה גם שהפרסומים לא תמיד זהירים ושאנשים פרטיים עלולים לשלם מחיר יקר מידי בגין הגילויים. אם תרצו, זהו הצד הרע של האתר.

כאן כדאי לשים לב להתפתחויות האחרונות במאבקו של אסאנג'. באחרונה הוא ביקש מקלט פוליטי בשגרירות אקוודור בבריטניה. מדובר במדינה שנשיאה מחזיק בסמכויות רחבות יחסית למקובל במדינות נאורות. הוא חותר לכלכלה סוציאליסטית תוך שיתוף פעולה הדוק עם ונצואלה, בוליביה, איראן ורוסיה, בניסיון להפוך יחדיו לגורם משפיע, באמצעות מחירי הנפט. הצירוף המדיני הזה מרתיע אותי.

ואולם, מי שבלט בנכונות להתייצב מול הכוחות הגדולים תוך הקרבה אישית עלול לקלקל כל שטען לו, עם בקשת המקלט הפוליטי ואי התייצבותו השבוע למשפט בשבדיה. האם זה מקרה שאסאנג' מבקש מקלט פוליטי דווקא באקוודור? מדובר במדינה שגירשה את שגריר ארצות הברית משטחה, בעקבות גילויים מביכים שפרסם ויקיליקס. או, במילים אחרות: האם הוא יהיה מוכן לחשוף בעתיד מסמכים נגד מנהיג אקוודור, שאיננו פועל תמיד על פי אמות המידה של המדינאות הנאורה, שבשמה יצא אסאנג' אל הקרב? יותר מכך, אסאנג' נתמנה באחרונה לפרשן ברשת הטלוויזיה הרוסית באנגלית RT. אינני תמים לחשוב שהרוסים בחרו בו ללא קשר לפעילותו האנטי אמריקנית. אני גם לא סבור שיתאפשר לו באכסניה החדשה להיות ביקורתי כלפי רוסיה, שלא מצטיינת בדמוקרטיות יתירה. האם מתגלה פה הזווית השלישית, פניו המכוערות של ג'וליאן אסאנג'?