לשבת בהרצאה ללא חולצה
יונתן קורפל חוגג עם האוניברסיטה המקוונת Coursera את הסטודנט המיליון
האוניברסיטה המקוונת קורסרה (Coursera), שהחלה פעילותה לפני פחות מארבעה חדשים, הודיעה שעברה את רף מיליון הסטודנטים הראשונים שנרשמו לקורסים שהיא מציעה. למידה מקוונת איננה בגדר חידוש, וההישג של קורסרה נעוץ בהיקפים המדהימים. יש לה היצע גדול של קורסים ומספר לא נתפס של נרשמים, והכול מתפתח בקצב מסחרר, גובר והולך, אולי אפילו מהיר מידי. תומס פרידמן, בטור דעה בניו-יורק טיימס (New York Times), רואה בכך תחילתה של מהפכה. אנסה, עם כל הצניעות, להיכנס למשמעויות העניין.
השבוע, עדיין בתחילת הדרך, נכללים בהיצע 117 קורסים שונים. מדובר בסדרי גודל יותר מאשר לפני חודש, אולם סביר להניח שמעט מאוד לעומת המספרים בהם יהיה מדובר בעוד חודשים אחדים. הקורסים פותחו באוניברסיטאות שונות, שמשתייכות לצמרת האקדמית. הכול התחיל באוניברסיטת סטנפורד, אליה משתייכים שני מייסדיה של קורסרה – דפני קולר הישראלית ואנדרו אנ.ג'י. חיש מהר התרחב המעגל ו-19 מוסדות מכובדים כבר משולבים בפרויקט, בהם אלה של פרינסטון, מישיגן, פנסילבניה, אילינוי, דיוק וברקלי. אורך הקורסים שונה וכבר כיום מדובר בבין ארבעה ל-14 שבועות.
ממש באחרונה נוספו הרצאות ושיעורים של אוניברסיטאות מחוץ לארצות הברית – טורונטו, דלהי, אדינבורו ולוזן – ואחד מהם הוא הראשון שהאוניברסיטה מציעה בצרפתית. זהו רק הגל הנחשוני לפני מילוי היוזמה באין סוף תכנים. כבר כיום מתקיימים באוניברסיטה המקוונת קורסים בתחומי טכנולוגיית המידע, כגון אלגוריתמים, קומבינטוריקה אנליטית, ארכיטקטורת מחשב, ניתוח נתונים ובקרת רובוטים. אולם, ככל שעובר הזמן נפתחים בה יותר ויותר קורסים בנושאים אחרים, בהם ניאורולוגיה התנהגותית, שינוי קהילתי בבריאות הציבור, יסודות הרוקחות, מיתולוגיות יוונית ורומית ומה לא.
קורסרה הינה מיזם עסקי למטרות רווח. חבל לנסות לפצח את המודל הכלכלי של ספקית שיעורי החינם, כי הוא טרם התגבש. בינתיים נשען הבסיס הכלכלי של האוניברסיטה על גיוסים מקרנות הון-סיכון בעמק הסיליקון.
קולר, שכאמור, היא אחת משני מייסדי האוניברסיטה, היא "משלנו". לתאריה הראשון (בגיל 17) והשני היא למדה באוניברסיטה העברית, והיא לא דוברת העברית היחידה בצוות שמפתח, מתחזק ומתפעל את העסק הצומח. כיום כבר מחפשים שם את עתידם 25 עובדים ובכל עת מציעה קורסרה משרות מעניינות באמצעות אתר החברה.
יתרונות הלמידה המקוונת נהירים לכולם. הספרות המקצועית מדגישה, למשל, שהיא חוסכת כ-50% בזמן הלמידה ומשפרת את זכירת התכנים בשיעור אחר שהוא מסתיים ב-60%-25%. לא צריך להסביר את היעילות הגדולה באוניברסיטה מקוונת כמו קורסרה. די אם נאמר, כי במוסד החדש יש כבר קורסים שבכל אחד מהם נוטלים חלק בו זמנית רבבות ואף יותר של סטודנטים מכל רחבי העולם. גמישות התכנים, הקצב וזמני הלימוד מהווים יתרונות אף הם. לאלה ניתן להוסיף את ההתעדכנות המהירה של התכנים וחומרי הלימוד, מעל ומעבר למוכר במערכת החינוך המסורתית.
יתרונות אלה הביאו חברות פרטיות כמו פניקס האמריקנית ואוניברסיטאות שונות לספק שירותים שכאלה, תמורת תשלום, מזה שנים. מוסדות להשכלה גבוהה פיתחו, בצד הלימוד המקובל, כמות מוגבלת של הרצאות מקוונות. אלא שהמהפכה העיקרית נעוצה בהחלט בעובדה שהקורסים המובחרים של קורסרה, שמועברים על ידי מרצים מהשורה הראשונה בעולם, ניתנים בחינם. זאת, בשעה שללמוד כיום באוניברסיטת צמרת עולה לא מעט רבבות דולרים לשנה. כמו כן, קורסרה אינה סתם מערכת פסיבית. החזון שלה כולל אמצעי הוראה מתקדמים, שיטות בחינה מתוחכמות, כלים לעזרה הדדית בין הסטודנטים, אינטראקטיביות מתקדמת עם הצד המלמד, מנגנונים להגדלת אמינות מדידת ההישגים, קישור מיטבי של בוגרים עם מעסיקים והסמכה מתועדת בעלות מגוחכת של עד 100 דולרים.
קורסרה לא לבד: גוף עסקי בשם Udacity, שגם מקימיו מגיעים מאוניברסיטת סטנפורד, קם סביב אותו רעיון עוד קודם לכן ועד השבוע צבר מעל 100 אלף סטודנטים. ממש באחרונה החל לפעול גוף נוסף שנקרא edX, שנוסד בידי אוניברסיטאות היוקרה MIT והרווארד. לא צריך להיות נביא בכדי להבין שמדובר בתופעת ענק שתשנה את הסדר הקיים בטווח הנראה לעין. ההשלכות יהיו ניכרות בתחומים רבים. קודם כל, ההשכלה הגבוהה תתרחב. לא בכל עיר ומחוז יש מוסד אקדמי, אולם לאינטרנט מחובר כבר כמעט כל עולל בכל חבל, אפילו נידח. גם בני עניים יוכלו לרכוש דעת. בנוסף, הרמה האקדמית תעלה ותפרח, והמרצים הטובים בעולם יעמדו לרשות כולם, בכל מקום בעולם בו הם נמצאים.
ברמה היותר מופשטת, אזרחי העולם יתקרבו זה לזה. הם ילמדו מאותם מורים, ישתתפו באותם קורסים, ישתמשו באותם מושגים, יושפעו מיותר ויותר ערכים משותפים וייפתחו איש לרעהו. שפות מסוימות, כמו האנגלית, יגבירו עוד יותר מעמדן. ההשפעות הללו יחלחלו גם דרך מוסדות לא וירטואליים, שישלבו השיטות החדשות עם המסורות הישנות. אולם, בצד כל הטוב טמונים הפחים והמוקשים. ראשון הוא איום השתלטות המוסדות המובילים והעשירים על המערכת, תוך קידום האינטרסים הצרים שלהם, כולל הכתבת דעות ותכנים.
מדאיגה עוד יותר האפשרות של מסחור האקדמיה וזילות תאריה. כבר כיום, מוסדות בעולם הרחב, ובוודאי בישראל, מעניקים תארים בקלות יתירה. אפילו האוניברסיטאות הציבוריות והמובחרות דוחפות תוכניות יוקרתיות, שמושכות בעלי יכולת המשלמים סכומים גבוהים. במקרים מסוימים זה קשור במישרין או בעקיפין עם הקלות, שפוגמות בעתיד המערכת. הסיבה היא שעולם ההשכלה הווירטואלית מחייב מודלים כלכליים חדשים להישרדות ולהתפתחות. אלה עלולים לגלוש לכוונים מזיקים ולא רצויים.
אני מברך על ההתפתחות גדושת הפוטנציאל החיובי של ההשכלה המקוונת. מאידך, אסור להתעלם מהסיכונים הגלומים בתופעה. ההתמודדות עם האיומים מוטלת בעיקרה על מערכות הממשל. עליהן להתארגן, להיערך, להכתיב ולפקח. זה לא מובן ומובטח מאליו.
משהו יכול להסביר לי את המודל העסקי של החברות הללו ? אני לא מבין כיצד הן עובדות ?
מסכימה בהחלט עם חשיבות הנגשת הידע לכלל האוכלוסיה. אם זאת, אני בספק אם תשמר אתיקה אקדמית נאותה ואם לא תהיה פרצה שיווקית חדשה למחסור תארים.
מתכוון להירשם לקורס בקורסרה.. וממליץ על שתי ספרים טובים של פרידמן ( ניתן לקרוא בעיברית): 1. העולם הוא שטוח 2. חם, שטוח וצפוף
הטובים ביותר ימשיכו ללמוד בסטנפורד... ככה זה.
תופעה מבורכת, ביצוע נכון ישמור על רמה אקדמית ואף יעלה אותה
אכן החשש העיקרי הוא זילות התאר האקדמי בשל המסחור וחוסר היכולת לבקרה ולפיקוח כמו שבאמת נראה בקליפת אגוז בכל המכללות הצצות בכל חור בארץ שהתואר שלהן לא שווה יותר מהנייר דמוי קלף עליו הוא מודפס
יש עוד כמה יתרונות. אפשר לעשן בשיעור, לשבת יחף, לאכול.......
שום סיכונים רעיון מצויין.
שום סיכונים, רעיון מצויין.